כלכלת ישראל: מדיניות מוניטרית

כלכלת ישראל: מדיניות מוניטרית

מתוך: מנהל עסקים: כלכלת ישראל – סיכומים

מאפיין השווקים הפיננסיים מאמצע שנות ה-80 – שליטה משמעותית של הממשלה על השווקים הפיננסיים.

1. שיעורי חובת נזילות מאוד גבוהים (יחס רזרבה 28% במקום 4-3 ביום).
2. נאסרה הנפקת אג"ח לסקטור העסקי – רק באישור ממשלתי מיוחד.
3. הגבלות על תנועות הון במט"ח.
4. הממשלה מלווה בהיקף ניכר ליעדים מועדפים.
5. חובת קניית אג"ח ממשלתית (חלה על קופ"ג, קרנות פנסיה, פקדונות הציבור בבנקים).
6. הבדלי מס בין אגח"ים – לטובת אג"ח ממשלתי.

*במסגרת תוכני הייצוב הטילו הגבלות נוספות על הבנקים בהיקף מתן הלוואות – על מנת לצמצם ביקושים.

מ-87 מתחיל תהליך של יציאת הממשלה מהשוק והקלות. הגורמים שאיפשרו:

1. ירידת הגירעון מ-12% ל-3%.
2. נחקק חוק אי הדפסת כסף – בנק ישראל הופ עצמאי, מימון ממשלתי מעתה רק ע"י אג"ח.

ההגבלות שבוטלו:

1. הורדת שיעורי חובת הנזילות.
2. הותר הנפקת אג"ח – ללא צורך באישור ממשלתי.
3. הורדו ההגבלות על תנועות ההון במט"ח  – ליברליזציה.
4. ירידה בהיקף הלוואות ממשלתיות.
5. חבות רכישת אג"ח ממשלתי רק על קרנות הפנסיה.
6. ביטול אפליית מס לטובת אג"ח ממשלתי.

שע"ח קבוע. המדיניות המוניטרית לאחר תוכנית הייצוב:

• בשום מכשיר המדיניות העיקרי של בנק ישראל למניעת תנועות בשע"ח הוא הריבית השקלית לט"ק.
• שינוי שע"ח מאפשר חופש גדול יותר בניהול מדיניות מוניטרית.

מדוע לעבור לשע"ח נייד?

1. בעולם של תנועות הון חופשיות וגדולות לא ניתן לשלוט בשע"ח במצבי משבר.
2. ניתן לעודד ייצוא באמצעים אחרים (מסים, הורדת שכר, ריביות).
3. מנתק את הקשר בין E ל-M, שע"ח אינו עוגן נומינלי ואין צורך במשטר שיקבע אותו.