סיכום מאמר: ג'יימס קולמן – הון חברתי ויצירתו של הון אנושי

סיכום מאמר: ג'יימס קולמן – הון חברתי ויצירתו של הון אנושי

מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה

סיכומי מאמרים קלאסיים

Coleman, James S. 1988. "Social capital in the creation of human capital."  American Journal of Sociology, Vol. 94: S95-S120.

במאמר זה מתאר קולמן את צורותיו של ההון החברתי ואת התנאים בהם הוא נוצר. הוא עושה ניתוח של נשירה של תלמידים מבתי ספר בעזרת רעיון הפעולה הרציונלית.

מושג ההון החברתי כמקור לפעולה הוא דרך אחת להכניס מימד של מבנה חברתי לתוך פרדיגמת הפעולה הרציונלית. 3 צורות של הון חברתי נבחנות: מחויבות וציפיות, ערוצי מידע, נורמות חברתיות.

תפקיד הסגירות של מבנה חברתי כמה שמאפשר יצירה של מחויבות וציפיות וכן נורמות חברתיות. נעשה ניתוח של השפעת העדר הון חברתי על נשירת של תלמידי תיכון מהלימודים

השפעת הון חברתי בתוך המשפחה ובקהילה- מוחץ למשפה נבחנת.

הון חברתי מורכב מהיבט מסוים של מבנים חברתיים. הון זה יוצר פעולות של שחקנים- אנשים או תאגידים, במבנה הזה. הון חברתי מאפשר השגת מטרות מסוימות שבהעדרו לא היו אפשריות. בניגוד לסוגי הון אחרים, הון חברתי קיים בקשרים בין השחקנים ולא בשחקנים עצמם.

דוגמאות:

1. סוחרי יהלומים יהודים בברוקלין: במשא ומתן בעת מכירה, סוחר אחד יכול להעביר לשני שק יהלומים לבדיקה ללא הבטחה פורמלית שלא יחליף אבנים במזויפות או יגנוב אותן. הסחורה בשווי  מאות אלפי דולרים. החלפה חופשית היא חשובה לתפקוד היעיל של השוק. המבנה החברתי מתאפיין בקהילה מאוד סגורה של קשרי משפחה ותכיפות האינטראקציה. הם נישאים בתוך הקהילה והולכים לאותם בתי כנסת. לכן, אם חבר אחד היה גונב, הוא היה מאבד קשרי משפחה, קשרי דת וקהילה. חוזק הקשרים מאפשר טרנס-אקציות בה ניתנות לאמון נלקחת כמובנת מאליה.
2. סטודנטים רדיקלים בדרום קוריאה: רדיקלים אלה נפגשים במעגלי למידה. כדי למנוע זיהוי, חברי קבוצות שונות לעולם לא נפגשים אלא מתקשרים דרך נציג ממונה. המעגלים מבוססים על היכרות מאותו בי"ס או עיר מוצא וכך מספקים קשרים מהם אח"כ נבנה בסיס להתנגדות מאורגנת.
3. אם לילד שעברה מדטרויט לירושלים חשה בטוחה לתת לבנה בן ה-8 לקחת אוטובוס לבד או שילדיה בטוחים במשחק בפארק ציבורי ללא השגחתה, מה שלא היה אפשרי בדטרויט. ההבדל נובע מההון החברתי. בירושלים יש לה יותר ממנו. קבוצה עם אמון יכולה להשיג יותר מקבוצה ללא אמון.

צורות של הון חברתי:

1. מחויבות וציפיות (ואמון) במבנים חברתיים- אם A עושה משהו למען B ומאמין ש- B יחזיר לו בעתיד זה מבסס ציפייה ב-A ומחויבות ב-B . מחויבות זו יכולה להיתפס כאשראי שמחזיק A לביצוע על ידי B. אם A מחזיק מספר גדול של אשראי כאלה אז הם מהווים גוף אשראי גדול ש-A יכול לבקש לפדות אם יש צורך, אלא אם כן מתן האמון היה שגוי והחובות, האשראי, לא יפדה. במבנים חברתיים מסוימים אנשים בשני צידי הקשר עושים דברים אחד למען השני ולכן יש הרבה אשרי בשני צידי הקשר. נורמות אפקטיביות יכולות להוות צורה חזקה של הון חברתי. נורמות שמאפשרות ללכת לבד בלילה  מונעות פעילות של פושעים. נורמות חזקות יכולות להגביל גם פעילויות "סוטות" שהיו יכולות להיטיב עם כולם (קולמן לא מפרט נקודה זו).

מבנה חברתי היוצר הון חברתי:

כל קשרים חברתיים יוצרים איזושהי צורה של הון חברתי. שחקנים יוצרים קשרים באופן מכוון וממשיכים אותם כדי לספק לעצמם יתרונות. סוגים מסוימים של מבנים חשובים במיוחד ליצירת הון חברתי.

סגירות של רשת חברתית- נורמות נוצרות כנסיון להגביל השפעות חיצוניות חיצוניות שליליות או לעודד את החיוביות. במבנים פתוחים אי אפשר לכפות סנקציות כדי להגביל פעולות.

סגירות בין דורית: כוללת גם את ההורים וילדיהם ואת החברים של הילדים, והוריהם. תוצאת סגירות זו היא סנקציות אפקטיביות שיכולות להדריך התנהגות (של הילדים) ולעקוב אחריה. כך לכל הון יש הון חברתי גדול יותר גם בנושאים הקשורים ללימודים וגם בנושאים אחרים.

שני סוגי יחסים:

1. יחסי מולטי-פלקס: אנשים קשורים בכמה דרכים- שכנים, עובדים יחד, הורים עמיתים. מאפשר למשאבי קשר אחד (למשל כשכנים) לשמש כמשאבי הקשרים האחרים (למשל כהורים).
2. יחסי סימ-פלקס: אנשים קשורים רק באת מהדרכים (רק שכנים, או רק עובדים יחד וכו').

הון חברתי ביצירת הון אנושי:

השפעה חשובה של הון חברתי היא ביצירת הון אנושי בדור הבא (בילדים).

א. הון חברתי בתוך המשפחה: למשפחה הון כלכלי, הון אנושי והון חברתי. אולם קולמן מדגיש את חשיבות ההון החברתי. לדוגמא:

1. אביו של ג'ון סטיוארט מיל (גם האב וגם הבן היו פילוסופים חשובים) לימד אותו לטינית ודן עמו בכתבי פילוסופים בגיל ששאר הילדים עוד לא הולכים לבי"ס. מבלי להתייחס ליכולות התורשתיות של מיל, ההשקעה של האב בבן היא משמעותית.
2. הורים רוכשים שני ספרי לימוד מכל סוג. לא רק לילדיהם אלא גם לעצמם כדי ללמוד את החומר שלילדיהם לומדים על מנת שיוכלו לעזור בשיעורי בית וכדומה.

הון אנושי אינו רלוונטי אם הורים אינם חלק חשוב בחיי ילדיהם  ואם ההון האנושי שלהם מושקע מחוץ למשפחה. קולמן בדק השפעה של משתנים מתוך המשפחה על נשירה של תלמידי תיכון: הוא מצא קשר שלילי בין מספר ההורים (אחד או שניים) לאחוז הנשירה. גם ציפיות ההורים מהילד להמשך לימודים במכללה היו בקשר שלילי עם הנשירה, וכן מספר האחים הנוספים של אותו ילד היה בקשר חיובי עם נשירה (ככל שיש יותר אחים נוספים הסבירות שינשור עולה).

ב. הון חברתי מחוץ למשפחה: במחקר על בתי ספר מסוגים שונים מצא שתלמידי בתי ספר פרטיים קתולים נושרים מהלימודים פחות מתלמידי בתי ספר פרטיים לא קתולים. קולמן מסביר זאת בכך שהראשונים מוקפים בקהילה שמבוססת על התארגנות דתית. יש קהילה עם סגירות בין דורית בין המשפחות (יחסי מולטי-פלקס). בבתי ספר לא דתיים אין קשר בין משפחות הילדים ולכן אין הרבה הון חברתי. בנוסף, הוא בדק בתי ספר ציבוריים ושם אחוז הנשירה גדול עוד יותר, משום שיש עוד פחות קשר בין המשפחות (אם בכלל) כלומר פחות הון חברתי

קולמן מוסיף שאדם יכול להחליט להעתיק את מקום מגוריו לטובת עבודתו, והדבר יראה לו רציונלי לחלוטין כי הוא ירוויח הון כלכלי. אולם יש לשים לב כי חברי הקהילה שלו יאבדו את ההון החברתי שהיה טמון בקשר עמו. קולמן מסביר שאפילו כאשר מבקשים טובה ממישהו ויוצרים מחויבות עוזרים לאדם ממנו ביקשנו טוב כי אנו מרחיבים עבורו את מאגר האנשים ממנו הוא יכול לבקש טובות. לעיתים לא נוצר הון כי אנשים לא מבינים את חשיבות ומתרכזים ביצירת הון אנושי וכלכלי. זאת מפני שמי שיוצר את ההון החברתי מרוויחים רק חלק מהיתרונות שלו (אחרים בקשר מרוויחים את שאר היתרונות) וזה מוביל להשקעה פחותה מדי ביצירת הון חברתי.