סיכום מאמר: לידתו של פולחן האמהות- אן הולט

סיכום מאמר: לידתו של פולחן האמהות- אן הולט

מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה

סיכומי מאמרים במגדר ופמיניזם

1.ישנה דילמה לגבי האמהות- על פני השטח אישה יכולה להיות רציונאלית  מאוד לגבי ההחלטות שהיא מקבלת כאם עובדת, אך בתוך תוכה היא מרגישה רגשי אשם כבדים על כך שאיננה מקריבה את עצמה למען בנה.לפעמים נדמה כי לנשים אין זכות ללדת ילדים- וגם  להגשים את השאיפות האישיות שלהן. ישנה הרגשת אשם אימהית שנחשפת על עצב קולקטיבי רגיש-מדעו כל האמהות חשבות מחוייבות עמוקה להיות אמהות המספקות את כל צרכיהם וכל מאוויהם של ילדיהם? ההסבר לכך טמון במורשת- הרוב ירשו את פולחן האמהות העצום והחזק ביותר שראה העולם.

2.ההתבייתות יתר של אמריקה שלאחר מלחמת העולם השנייה הולידה את אידיאל האמהות השלמה. אידיאל זה טבוע עמוק בנשים האמריקניות המודרניות ורודף את תודעתן. ניתן לראות באמהות נוסח שנות החמישים את אמת המידה שעל פיה יש לשפוט את ביצועיהן כאמהות. אולם עם האופנות המשתנות, והתפשטותה של הגישה הפסיכואנליטית החדשה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה נתקדש גידול הילדים כעניין שבאחריות הבלעדית של האמהות.לאחר המלחמה קם דור חדש של מומחים לגידול ילדים אשר עודדו את האמהות ליטול עליהן את מלוא האחריות להתפתחותו הפסיכולוגית וההכרתית של הילד ולעצב את אופיו הכולל או את הפוטנציאל הגלום בו.

שיעורים גבוהים של תמותת תינוקות הולידו עמדה מנותקת בקרב הורים בתקופה הטרום-מודרנית,הרי שגישה מסויגת זו קיבלה עידוד מכוח אורחות החברה והכלכלה של הימים ההם.

3.לבני מעמד הפועלים במאות השמונה עשרה והתשע עשרה היה הטיפול בילדים בהכרח עיסוק צדדי, מפני שאמהות נאלצו לעסוק בפעילות יצרנית מאומצת וציפו מן הילדים שיפשילו שרוולים ומכל מקום לא יפריעו.- ילדים רבים נשלחו לעבוד בבית החרושת.

4.עם תחילת התקופה המודרנית אנו עדים לשינוי דרמתי ביחס לילדים, מומחים בשטח גידול הילדים פרסמו ספרים לגידול ילדים, ספרים שמראים  כי אמהות המראות אהבה יתרה לילדיהן עלולות לעכב את התפתחותם ולהעמיס עליהם ערכים מיושנים וקשרים מלחיצים אל הבית, דגש על פיתוח עצמאותו של הילד.

5. בשנים שלאחר המלחמה נעשה גידול ילדים עיסוק תובעני הרבה יותר. ההתפתחות הפסיכולוגית והדגש על פרויד ,קנאת הפין,פחד הסירוס, והקונפליקט האדיפלי,היו קרני המזבח שבהם נאחז הדור שלאחר המלחמה של המומחים לגידול ילדים. התאוריה של פי'אזה בדבר צמיחה הכרתית,אשר חילקה את תקופת הילדות לשלבי התפתחות מוגדרים. המומחים לגידול ילדים בתקופה שלאחר המלחמה עשו שימוש ולא מעט לרעה בתפיסת ההתפתחות בשלבים . הטענה הרווחות הייתה שילדים רכים ניחנו בפוטנציאל בלתי מוגבל ללמוד." הם יכולים ללמוד לדבר שפות רבות,לקרוא בשטף את הלשונות המסובכות ביותר ולעשות חישובים מתמטיים במהירות, לשחות,לרכוב, לצייר בשמן ולנגן בכינור וכל זה עד גיל שנתיים או שלוש ואולם רק בתנאי שהאם תעניק להם די אהבה,חדווה וכבוד ותאמנם כראוי. דיבור על הפקת "תינוקות משובחים" ילד כמחשב שיש להכניס תשומה בו ככל המוקדם וכך הקליטה של המידע תהיה קלה יותר.האמנם מצופה מאם שלא תעשה בחייה שום דבר אחר אלא תייחס את כל כולה למיצוי הפוטנציאל של ילדה? טכניקות של מומחים וגאונים באמריקה, נותנת את הרושם כי הם העמיסו על האמהות האמריקאיות מטען כבד נוסף של רגשי אדם ותסכול אמהיים- דרך תאוריות של גאונים שונים הוטל בעצמם עול כבד הגוזל זמן על האם האמריקנית המודרנית. הייתה הגעה לכל שכבות הציבור ברעיונות אלו שהאם אחראית להתפתחותו התקינה של ילדה גם באמצעות מחלקה ממשלתית הקרויה "לשכת הילד" שהחלה לפרסם חוברת הדרכה עוד ב 1914.

6.במשך שלושים שנים מאז , חוקר בשם ספוק, הראה שילדיהן של אמהות עובדות עלולים לסבול מהזנחה ולהסוות סימני אי-הסתגלות. מדינות רבות למרות התמורות הגדולות שחלו בחברה ובכלכלה העולמית מאז שנות החמישים, המדריכים לגידול ילדים עדיין מושתתים על ההנחות והמרשמים של העולם שלאחר המלחמה, הספרות העממית עדיין רואה באם העובדת אישה סוטה.

7.היכן עומדת אמריקה בהשוואה למדינות מתועשות אחרות במערב אירופה בכל האמור בפולחן האמהות שלאחר המלחמה? במדינות אירופה אירופאיות רבות אפשר להבחין בתזוזה דומה באופנות גידול הילדים מקו המשמעת ולוח הזמנים הנוקשה של שנות העשרים והשלושים להדגשת הפסיכולוגיה ההתפתחותית שאפיינה את התקופה שלאחר המלחמה. באירופה ואמריקה הביאה מגמה זו ליתר מעורבות של האם בגידול הילד. אלא שבאירופה נסתמנו גם מגמות מנוגדות כבדות משקל,אשר מנעו את התפתחותו של פולחן האמהות:

א. שלא כבאמריקה,רוב מדינות אירופה לא התנסו בגל ילודה גואה לאחר המלחמה,מדינות אירופה נאלצו להתמודד מוקדם הרבה יותר עם בעיות של חופשת-לידה וטיפול חילופי, והאמהות לא עמסו על שכמן חובות כה רבות.

ב.מאז ומעולם נהגה אמריקה להעמיד את הילד במרכז יותר מאשר אירופה. ומשום כך נוצרה בה בדרך הטבע הקרקע הפורייה ביותר לפולחן האמהות. ילדים היו יקרי מציאות ועל כן נחשבו מאוד בארץ שהתאפיינה זמן רב במיעוט אוכלוסין:כן יש באירופה הערכה עמוקה לפרט ולחשיבותו אכן "האירופים סברו תמיד,כי הורים אמריקאים מייחדים תשומת לב רבה מדי לצורכי ילדיהם ותשומת לב מעטה מדי לצרכים הסוציאליסטים של המבוגרים.

ג. בקרב הורים אמריקאים יש מגמה ברורה להחשיב את הילד לפחות כמו את עצמם-ואולי אף יותר מעצמם.

ישנה צייפיה לניידות כלפי מעלה המשתלבת עם עוד שתי תכונות אמריקאיות במובהק: ניידות גיאוגרפית והעדר מבנה מעמד מגובש. הגירה המונית ועקירה תכופה למקומות אחרים גורמות לכך  שהורים אמריקאים מגדלים את ילדיהם במרחק מאות קילומטרים מקרובי משפחתם ובסביבה חברתית-כלכלית השונה בתכלית מסביבת מגורי הוריהם, לפיכך הם נוטים הרבה יותר מאחרים לפנות ליועצים מקצועיים,לספרים ולתיאוריות אופנתיות חדשות ולהסתייע בהם.

בעוד שמדיניותן של הממשלות האמריקניות אחרי המלחמה בנושא הטיפול בילדים הושפעה עמוקות מחשיבותם של ה"מומחים" בתחום,באירופה שררה אווירה שונה לחלוטין בקביעת המדיניות בנושא זה.בסוף שנות ה-40 הייתה יוזמה של פעוטונים מסובסדים והורחבה רשת גני- הילדים. מטרותיה המפורשות של מדיניות תמיכה זו במשפחה  הייתה לאפשר לאמהות לבחור בין ישיבה בבית לעבודה מחוצה לו. לעומת זאת במדיניות האמריקנית אחרי המלחמה עוברת ההשקפה כי על הנשים לשבת בבית ולטפל בילדיהן.התרבות האמריקנית בשנות ה- 50 נראית בכמה מהיבטיה  מוזרה ומרוחקת. פולחן האמהות באמריקה שריר וקיים עד היום הזה:אמות-המידה בארצות-הברית נקבעות,עדיין על ידי "האהבה החונקת" של שנות ה-50. דימויי האם השלמה ורבת החסד עדיין חזקים די הצורך לצייד את הנשים האמריקניות בעובדות בחבית בלא תחתית של רגשי אשמה אמהיים. המסר העיקרי לא השתנה- על האמהות להתמסר לילדן בשלוש השנים הראשונות לחייו. "יש להחליף את שמות המדריכים לגידול ילדים ולקרוא להם ספרי לימוד לאילוף אמהות" עצותיהם  של ה"מומחים" לגידול ילדים הן חסרות אחריות ומנוגדות לצורכי העולם המודרני, הן חברות אחריות משום שאין שום ראיות המאששות את הדעה הגורסת שטכניקות עתירות אמהות הן הדרך הטובה היחידה לגל ילדים. והן מנוגדות לצרכים-משום שהן בולמות את עיצובה של מדיניות הגיונית לטיפול בילד, בייחוד באמריקה.הייתה רתיעה של תנועת הנשים מלהתמודד עם האמהות שיצרה חלל ריק במדיניות הציבורית, אשר נתמלא בידי שוחרי המסורת, הייתה השפעה חזקה של שנות ה-50 על הדמיון האמריקאי, אין תמיכה של המדינה מבחינת מעונות יום ,מדיניות המשפחה באמריקה היא נחלתם של שומרי חומות נוסטלגיים.

ראה גם: מגדר ומשפחה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות