סיכום: הפרטה של שירותי הרווחה: זירת מאבק חדשה על דמותה של החברה הישראלית \ אברהם דורון
מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה
הפרטה – העברת הפעילות הכלכלית בתחומים שונים, כגון – רווחה, מידי הממשלה לידיים פרטיות.
ישנם שני מישורים לוויכוח אודות ההפרטה:
א. מנהלי – נשאלת השאלה: "כיצד מנהלים את ענייני הכלל?" ההפרטה פה היא במובן של יעילות ארגונית.
ב. פוליטי (זהו מישור מרכזי יותר) – עומדת מאחוריו תיאוריה של כלכלה פוליטית, לפיה – המדינה והממשלה לא יכולות ולא צריכות לעשות הכל בתחום אספקת שירותי הרווחה.
נשאלת השאלה בנוגע להפרטה: "מהי מידת אחריותה של המדינה לגבי אספקת השירותים הציבוריים? האם מניעים מוסריים – טובת הכלל, צדק חברתי – מודדים את מיקומם של הטיעונים הללו?"
דורון מדבר על משק מעורב – פועלים בו שירותי רווחה, המופעלים בידי הממשלה, לצד גופים וולונטריים וגופים פרטיים לשם עשיית רווח. זה מאמר מאוד מרקסיסטי, אשר שם דגש על הפן המעמדי ע"י בדיקת מקסום הרווח.
במאמר דורון אברהם מציין דברים, שבעבר היו בבעלות הממשלה וכעת לא:
- השירות הציבורי היה ממומן בעבר ע"י הממשלה
- התקנים לכוח אדם נקבעו על ידה
- הפיקוח על התקני כוח אדם נעשה על ידה (צמיחת שירותים חברתיים כמו במאמר של קמפ ורייכמן היוו דוגמא לכך).
קיימים ארבעה סוגי הפרטה עיקריים, שההבדלים ביניהם הם סביב מידת אחריותה של המדינה למבנים הציבוריים (עד כמה המדינה מתערבת):
א. הפרטה של השוק – העברת שירותי הרווחה לשוק הכלכלי. המניע שעומד מאחורי זה הוא כי השוק הכלכלי יכול לתת את המענה הטוב ביותר לכל אספקת השירותים הציבוריים.
ב. הפרטה שמרנית – חיזוק מחדש של היסודות החברתיים כאלטרנטיבה לפעילות הממשלה. על פיה, קיימת הצעה לקיומם ולפעילותם של גופים וולונטאריים קטנים ובלתי פורמאליים (המימד הלוקאלי במאמר של העובדים הזרים). מדובר בצמיחה של עמותות, שנוגעות בשירותים חברתיים, ירידה באקטיביות הממשלה בשירותים חברתיים.
ג. הפרטה של אנשי עסקים – הממשלה היא עסק גדול, ולכן צריכה להתנהל ככל עסק – התביעה להפרטה מעוגנת באינטרס הריווחי, העסקי. מתייחסים פה לממשלה כעסק, זו אותה ממשלה שאמורה לדאוג לנו (באמירה צינית).
ד. הפרטה רדיקלית – על פיה, קיימת דרישה לביטול כל התערבות המדינה.
עפ"י המאמר, על מה מתרחש הוויכוח האמיתי בנוגע להפרטה?
- על מידת מחויבות הכלל באמצעות הממשלה למילוי צרכים חברתיים של האוכלוסייה.
- על שינוי האיזון במשק המעורב והטייתו לטובת גופים פרטיים לשם עשיית רווח.
מהי המשמעות הפוליטית של רעיון ההפרטה?
ברעיון ההפרטה יש ניסיון לדה-לגיטימציה של פעולות המדינה בתחום הרווחה (מדינת הרווחה), כאשר נקודת המוצא היא אינדיווידואליזם כלכלי ליברלי – המטרה היא "היד הנעלמה" – לדאוג שהמדינה פחות תתערב ברווחה, כך שכל אינדיווידואל יוכל לממש את עצמו מבחינה כלכלית. הממשלה תופרט לאט-לאט בתחומים השונים ותתערב פחות.
מה מניע את ההפרטה? – טענות בעד הפרטה:
- חוסר יעילותו של המנגנון הביורוקרטי – המנגנון הביורוקרטי הוא בלתי יעיל, והשאיפה היא שהשירותים הפרטיים יביאו להתייעלות בירוקרטית, יעילות כלכלית.
- כוח מניע של חיקוי שאר העולם – עומד כאן הדגם של מרגרט תאצ'ר, המכונה "אשת הברזל" – שימשה כסמל קפיטליסטי ניאו-ליברלי ותמכה באופן מופגן מאוד במדיניות ההפרטה. ביבי, למשל, מיישם את המדיניות שלה.
- כוח מניע אידיאולוגי– קיימת אמונה בכוחו של השוק החופשי הליברלי, "היד הנעלמה".
- אינטרסים כלכליים של בעלי עסקים וספקים של שירותים שונים
- אינטרס של שכבות חזקות – רצון של שכבות חזקות באוכלוסייה לשמר עצמן ולשמורלעצמן את היתרונות שבהפרטת שירותים חברתיים חיוניים, מה שיביא לעוצמה פוליטית.
הטיעונים הללו מראים שיש מניע מוסרי ואנו תובעים מהממשלה לפעול בצדק חברת. אנו צריכים לעזור לחלשים ותובעים מהממשלה שתעזור לאלה, שידם אינה משגת. יש פה דילמה בין המוסר למקסום הרווח – מה יותר עדיף לסייע יותר או להרוויח יותר?
מהם ההבדלים בין אספקת שירותים בשוק חופשי לאספקה ממשלתית?
- איננו יכולים לצפות מהשירות הפרטי להשגת מטרות חברתיות רחבות – אם שילמת, תקבל, ואם לא – אז לא תקבל. השירות הפרטי לא דואג למטרות חברתיות של כלל האוכלוסייה.
- אפקט "איסוף השמנת" (creaming) – התרכזות באוכלוסייה, ששווה לטפל בה מבחינה כלכלית, אנשים שיש להם כסף, ששווה לטפל בהם ולהשקיע בהם, שכן הם לבטח ייתנו לנו רווחים.
למרות השאיפות לייעול כלכלי ואיכותי, מה יכולות להיות תוצאותיה המסוכנות של ההפרטה?
- גם המוסדות הפרטיים הופכים לביורוקרטיים – הרחבה בהמשך.
- הייעול הכלכלי הוא על חשבון רמת העובדים וגורם לרמת שירות נמוכה ולניצול עובדים.
- בהעברת שירותי הרווחה לתחום הפרטי אין שום הבטחה לחופש בחיר, חופש הבחירה הוא לבעלי האמצעים, הגבלת שירותי הרווחה רק לאלה שידם משגת ויכולים לשלם.
השאיפה להוביל למיגור הביורוקרטיה בשירותים הפרטיים יופיע בסוף במטרה לייעל את הארגון מבחינה כלכלית.
פיתרון שמציע אברהם – אפשר לנסות לייעל את השוק במסגרת מדיניות הרווחה, זה סוג של פיתרון, שמועלה ע"י אברהם, כלומר – להשאיר את מדיניות הרווחה, לשפר אותה.
כיצד מתבצעת ההפרטה הלכה למעשה?
- שחיקה בשירותים הקיימים, המבריחה מהם את המעמד הבינוני.
- הטלת תשלומים על השימוש בשירותי הרווחה, עד לכדי כך שהשוק הפרטי זול יותר – זו גישה ליברלית כלכלית קפיטליסטית, שמטרתה להביא את הציבור לכדי חשיבה, שהשירות הפרטי זול יותר ושווה יותר להשתמש בו מאשר בזה הציבורי.
- העברת מתן שירותים לקבלנים – אין שום אחריות לעובד קבלן, הוא נחשב פחות מעובד חברה. העלות להעסקת עובד קבלן היא מאוד נמוכה, השכר לשם תחזוקם הוא נמוך מאוד. דוגמא לעובד קבלן – שירותי ניקיון בתי חולים.
- מתן הנחות מס והטבות למשתמשים בשירותי רווחה בשוק הפרטי.
לסיכום,
- המגמה הדומיננטית בוויכוח היא זו של הפרטה שמרנית והפרטה של השוק. מאחורי אותה הפרטה עומדים כוחות אינטרסנטיים של בעלי ההון – השאיפה למקסום הרווחים (גם בהיבט הגלובלי) ע"י העסקת כוח עבודה זול במדינות עניות.
- עפ"י דורון, המטרה המנחה את הממסד הפוליטי-כלכלי בישראל בנושא ההפרטה, אף כי לא הוכרז על כך בגלוי, היא לבסס את זכויות היתר של הקבוצות החזקות בחברה.
- התפתחות, שתשנה את רצפת שירותי הרווחה המובטחת בישראל, תשנה את פני החברה לחברה, המתקיימת עפ"י סולם ריבודי, שיוצר השוק – ההפרטה רק תחמיר את אי השוויון.
- שירותי הרווחה ושירותי הרפואה בארץ נבנו כולם מכספי הציבור, ואין להעלות על הדעת שמשאב חברתי זה ינוכס ע"י שכבות העילית.