על השחיטה / ביאליק – סיכום

השיר "על השחיטה" מאת חיים נחמן ביאליק (מילים בתחתית העמוד) נכתב בעקבות פרעות קישיניב ברוסיה ב-1903 וברוח הטראומה של ביאליק בעקבות האירועים. לכן "על השחיטה" הוא שיר מלא להט ורגש אך הוא אינו רפלקסיבי ואינו מציע תובנה מסוימת לגבי האירועים אלא רק מוסר תחושות לגביהם. הדיוק המאפיין רבים משירי ביאליק אינו נשמר ומבנה החריזה של "על השחיטה" שונה משירים אחרים של ביאליק בכך שבכל הבתים אין חריזה של השורה השישית.

הכותרת של השיר "על השחיטה" היא אירונית משום שהיא מרמזת אל הברכה הנאמרת ביהדות לאחר השחיטה, אך כאן הכוונה אינה לבעלי חיים שנשחטים אלא בני אדם.

"על השחיטה" פותח בביקורת חריפה כלפי האל ובשאלה האם הוא בכלל קיים, ואם הוא אכן קיים, כיצד הוא מנהל את העולם שלו באופן שגורם לפרעות כאלו להתרחש. ביאליק פונה אל השמיים אך יש בפנייה זו משהו חסר תוחלת, ריק ומתריס ויותר מכל חסר אונים, כי גם השמיים הם חסרי אונים וקיומו של האלוהים בעבור ביאליק מוטל בספק.

בבית השני של "על השחיטה" פונה ביאליק אל התליינים עצמם ומתאר את המאורעות. סדרו של העולם הופך להרג ורצח של יהודים, וכל מקום הוא הגרדום. דמם של היהודים הותר וכל אחד יכול לפגוע בהם לאחר שאלוהים נעלם ואינו יכול עוד להגן עליהם מפני השחיטה. "דם" מהווה מילה מנחה בבית השני של "על השחיטה" והוא למעשה הערך שלהם.

בבית השלישי של "על השחיטה" פונה ביאליק בכדי לדבר על צדק שמגיע שנים לאחר האירוע שהוא אינו צדק כלל, שכן צדק בעבור ביאליק הוא צדק שמתקיים בזמן אמת. "זדים" הם רשעים של פשעיהם אין כפרה. כל הבית השלישי של "על השחיטה" מבטא זעם עצום בעקבות מה שהתרחש.

בבית האחרון של "על השחיטה" ביאליק אינו מתפייס והזעם שלו מגיע לשיא עם הרצון העצום בנקמה.

לסיכום, "על השחיטה" הוא שיר אמוציונלי ביותר המתחיל מביקורת כלפי האל, ביקורת כלפי האנשים שביצעו את המאורעות והרגו את היהודים, זעם על עצם קיומם של האירועים ולבסוף רצון יוקד בנקמה. אלו רגשות פשוטים, אינטואיטיביים, הבאים לידי ביטוי אצל ביאליק ב-"על השחיטה" בעוצמה רבה.

ראו גם: שירת ביאליק

חזרה אל: סיכומים לבגרות בספרותפרק שירה

עַל הַשְּׁחִיטָה – מילים

שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!

אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב –

וַ אֲ נִ י   לֹא מְצָאתִיו –

הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!

אֲ נִ י   –   לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי,

וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד –

עַד-מָתַי, עַד-אָנָה, עַד-מָתָי?

הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט!

עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם,

וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם –

וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!

דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח,

דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ –

וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח.

וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!

אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ

הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ –

יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד!

וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ;

אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה

וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ.

וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!

נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן

עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן –

וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!

יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,

וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם

כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.

סיכומים נוספים של שירי ביאליק: אחרי מותיהכניסיני תחת כנפךהקיץ גוועוהיה כי יארכו הימיםבעיר ההריגה, הציץ ומתים הדממה פולט סודותלא זכיתי באור מן ההפקרלבדיואם ישאל המלאךזריתי לרוח אנחתילנתיבך הנעלםלא ביום ולא בלילהצפורתעם דמדומי החמה

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה