סיכום: "אחראית", מחויבת" "ונבונה", כינון נשיות ישראלית בוועדות להפסקת הריון – דלילה אמיר

סיכום: "אחראית", מחויבת" "ונבונה", כינון נשיות ישראלית בוועדות להפסקת הריון – דלילה אמיר

מתוך: חברה ומגדר – סיכומים

טענתה המרכזית של דלילה אמיר במאמרה "אחראית", מחויבת" "ונבונה", כינון נשיות ישראלית בוועדות להפסקת הריו"ן היא שכשם שהצבא מנכס את הגבר הישראלי הצעיר בתהליך של כינון זהותו הלאומית, כל מנכסים המנגנונים וההסדרים החברתיים בעלי המונופול על הגוף הנשי הרביתי את האישה הישראלית בתהליך של כינון זהות לאומית. מנגנונים והסדרים אלו ממוקדים בטיפול במאפיינים נשיים ייחודיים: מערכת הרבייה, הריון ומניעתו, לידה ואמהות. היא מתמקדת בשני צמתי מפגש בעיתיים בין הנשים לממסד: סוגיית ההפלות וסוגיית ממסד קולט מהגרות. חוק ההפלות הישראלי קובע שאישה המבקשת להפסיק את הריונה באופן מלאכותי מחייבת נסיבות מיוחדות כמו גילה של האישה ( נמוך או גבוה מדי ), הריון מיסים אסורים, אם נשיאת ההיריון מהווה סכנה לאישה או נושאים רווחיים.  הסוגיה אינה נתפסת כסוגיה אישית ( בינה לבין עצמה או בינה לבין בין דוגה ) אלא כסוגיה פוליטית שלחברה או לממסד הפוליטי יש בו זכויות החלטה בלעדיו. או לכל הפחות שותפות פעילה. הרצון להפסיק את ההיריון נתפס בצורה שלילית ולכן אסור. מתוך אלה אפשר להצביע על המאפיינים של הריון רצוי והריון לא רצוי בחברה הישראלית. הוועדות לאישור הפלות לטענתה של הכותבת הן מנגנון מחנך ומכונן. חברי הוועדות מתייחסים אל עצמם כמחנכים ואל ההליך כהליך חינוכי מעיקרו. העניין הוא אינו לבחון את התאמת המקרה הספציפי לקביעת המחוקק אלא לטפל באי התאמת ההתנהגות של האישה לתפיסה הממסדית של התנהגות מינית אחראית. ההדגשה בוועדות על ההליך כהליך חינוכי מחזקת את הטיעון שחברי הועדה רואים בעצמם נציגי הממסד הפוליטי ודוברי האינטרס הקולקטיבי. תפקיד זה מסמיך אותן לקבוע את הנורמות המיניות, האימהיות והרביתיות המחייבות את הנשים בישראל.

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות