סיכום מאמר: מי מרוויח ממדינת הרווחה – אסתר הרצוג

סיכום: מי מרוויח ממדינת הרווחה – אסתר הרצוג

מתוך: חברה ומגדר – סיכומים

טענתה המרכזית של אסתר הרצוג במאמרה "מי מרוויח ממדינת הרווחה" היא שלמרות שמקובל לזהות בין מדינת הרווחה לבין בירוקרטיית הרווחה/אדמיניסטרציות הרווחה  ולראות במנגנוני הרווחה של המדינה אמצעי ליישום  מדיניות הרווחה שלה, אין הדבר פועל כך . לטענתה מנגנוני הרווחה הבירוקראטיים משמשים בסופו של דבר ככלי בידי השלטון למנוע את מימוש המטרות המוצהרות של מדינת הרווחה, שעיקרן – פיזור המשאבים הציבוריים על בסיס שוויוני. לדעתה המשתמע מתוך הדיון על מנגנוני הרווחה הצורך בביטול מנגנוני התיווך  הבירוקראטיים לחלוקת המשאבים בין הקבוצות. מסקנתה היא שמדינת הרווחה צריכה להבטיח את מירב משאביה לאזרחיה ולא לנציגיה, על בסיס שירותים אוניברסאליים וקריטריונים אחידים ושווים לכל נפש בהעברת המשאבים. באמצעות ארגוני הרווחה שמטרתם המוצהרת היא לסייע לפרטים או לקבוצות נזקקים פועל השלטון לחיזוק אחיזתו בנכסי הכלל ולספיגת מתחים להתארגנות מחאה אפשרית של קבוצות ופרטים מקופחים. השלטון קונה את נציגי השכבות החלשות והתוצאה היא שמעט מאוד משאבים מגיעים לנזקקים. המאמר בוחן מדוע בוחרת המדינה לשמור בידה את המונופול של שירותי הרווחה, כיצד היא עושה זאת ומה הן ההשלכות של ריכוזיות זו. באופן וכללי הביקורת על המדינה מושמעת מהכיוון המרקסיסטי ומהכיוון הפמיניסטי. מדינת הרווחה מייצרת על פי תפיסותיהם את כל ההתערבויות הנדרשות כדי להבטיח ייצור ושעתוק של כוח העבודה והיחסים החברתיים המאפשרים את שימור יחסי הכוח הקיימים ואת רווחיות הקפיטליזם. תהליך השתלטות המדינה על פתרון בעיות חברתיות איננו מגביר את השוויון אלא את עוצמת השלטון ואת כושר חדירתו לתחומי חיים שונים. הכותבת משתמשת בשתי דוגמאות על מנת להוכיח דבריה:

1. עובדי רווחה כאמצעי שלטוני לפיקוח על קבוצות חלשות: מערכת העבודה הסוציאלית מהווה אמצעי שליטה בירוקראטי של קבוצות חזקות ומצמיחה תלות בקבוצות החלשות. לעובדים הסוציאליים סמכויות נרחבות בטיפול באוכלוסיה. הפונים לעובדים סוציאליים נמצאים בעמדת נחיתות כפולה. חולשתם היא חולשת חסרי האמצעים וגם חולשת ההדיוט מול המומחה. היא טוענת שהשימוש במושג טובת הקטין הוא חלק מאידיאולוגיה של בירוקרטיית הרווחה. המונח מייצג דאגה של הממסד לטיפול בילד אבל מסתיר את יחסי הכוח הממשיים שבין המערכת הבירוקרטית כולה ובין אוכלוסיית המשפחה בתוכה היא פועלת. מדינת הרווחה מתגלה דרך עדשות העבודה הסוציאלית כמצמצמת את חופש הפרט ופוגעת בזכויות היסוד שלו. מחזקת את שליטתם של המומחים של המערכת הבירוקראטית הטיפולית ובאמצעותן את כוח המדינה על הקבוצות החלשות ומבטיחה את האינטרסים של החזקים. מדינת הרווחה יוצרת תחום תעסוקה שלם לשכבת הביניים ומשתמשת בהם כדי להעביר בעקיפין משאבים לשכבות החלשות ובכך להגביר את תלותם של הנזקקים ואת יכולתה של המדינה להתערב בחייהם ולנהלם.

2. הסומכות של העולות מאתיופיה – שליטת נשים באמצעות נשים: השפעת השליטה של מערכת הרווחה על מצבן של העולות מאתיופיה היא דוגמא נוספת של שליטה בירוקרטית ( נשית ) בנשים. מרכז הקליטה משפיע על התארגנות משפחות העולים , על צמיחתן והתבססותם של דפוסי חלוקת התפקידים והכוח במשפחה. באמצעות התערבות בחיי הנשים משפיעים הפקידים על ההתארגנות המשפחתית של העולים. הנשים והגברים משלימים עם חלוקת התפקידים הרווחת בחברה ומועברת אל פנים מרכזי הקליטה באמצעות הפקידים. השפעה זו מתרחשת לטענתה במידה רבה באמצעות התערבות "הסומכות" הפועלות כבעלות סמכות בתחומים הנשיים בהדרכת עובדים סוציאליים. הסומכות מייצגות מערכת ערכים פטריארכאלית. באמצעות הסומכות נקבע לנשים תפקיד של עקרות בית ומצמצם את האפשרות שגברים יוכלו ליטול חלק בפעילויות המיועדות "לנשים בלבד". תפקידן של הנשים נעשה עם נשים בלבד והוא קשור להיותן אמהות ועקרות בית בעצמן וליכולתן לשמש דוגמא אישית וללמד נשים אחרות על בסיס ניסיונן האישי.  באמצעות הסומכות פועלת הסביבה הבירוקראטית כדי להשפיע על השלמתן של העולות עם השתייכותן הקטגוריאלית ועם אחריותן לתחומי הבית וההשגחה על הילדים.

מסקנתה של הרצוג  ב"מי מרוויח ממדינת הרווחה" אם כן היא שמערכת העבודה הסוציאלית היא כלי חשוב בידי המדינה להתערבות במשפחות ולהשגת שליטה עליהן. שליטה זו מחזקת את הסדר החברתי הקיים ומיטיבה עם הקבוצות החזקות בחברה. בתמורה, סופגים העו"ס לחצים ומתחים שבמקרים אחרים היו מופנים כלפי השלטון. עובדות הרווחה תורמות לשליטה בנשים החלשות ולשעתוק הדפוס הפטריארכאלי בחברה כולה.

מדינת הרווחה, היא מציעה, צריכה לבחון דרכים לצמצום תפקידי התיווך בידי עובדי הרווחה, בהעברת משאבים לקבוצות החלשות.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות