חברה ומגדר: פמיניזם רדיקלי

חברה ומגדר: פמיניזם רדיקלי

מתוך: חברה ומגדר – סיכומים

פמיניזם רדיקלי – מטרתו של הפמיניזם הרדיקלי היא למצוא את שורשי ומקורות אי השוויון בין גברים ונשים (מקורה של המילה רדיקלי ב-radix, שפירושו שורש, היינו, להגיע לשורש האי שוויון. זרם פמיניסטי זה מציג עמדות קיצוניות בשיח הפמיניסטי הכללי, כך שאת המילה "רדיקלי" ניתן להבין גם כ"קיצוני"). לטענת הזרם הרדיקלי מקור אי השוויון הוא בעובדה שאנו חיים בחברה פטריארכלית, שנשלטת על ידי גברים אשר שולטים בנשים באמצעות דיכוי החופש שלהן, המיניות שלהן וכיו"ב. מדובר בתפיסות חברתיות שהושרשו ונטמעו בחברה באופן כזה שהן נראות כמעט טבעיות וברורות מאליהן, עד כדי כך שנשים וגברים אינם מערערים עליהן. על פי גישה זו "האישי הוא הפוליטי" ולכן על מנת להשיג שוויון בזירה הציבורית (שוק התעסוקה וכדומה) יש להשיג שוויון בתוך הבית. הפמיניזם הרדיקלי העלה שאלות בנוגע להטרדה מינית, תקיפה מינית, גילוי עריות, אונס בתוך המשפחה, פורנוגרפיה, זנות וכו'. עוד דן הפמיניזם הרדיקלי בזיקה ובתלות שבין מנגנוני הדיכוי השונים: "כל הדיכויים הם אחד". גם כאשר הקבוצות המדכאות והמדוכאות הן אחרות – הרי שהמנגנונים המדכאים הם אותם המנגנונים. כמו כן, דיכוי של קבוצה אחת מאפשר את דיכוין של קבוצות אחרות. הטענה של הפמיניזם הרדיקלי היא שאין טעם לנסות להגיע לשוויון בתוך המערכות הקיימות, בהיותן פגומות מיסודן. mainstream הוא male stream – מערכות גבריות שמבוססות על היררכיה ואגרסיביות, כניסה למערכות הקיימות זה כמו לשתף פעולה עם הפטריארכים. השינוי יוכל לבוא כשיוקמו ארגונים אלטרנטיביים לנשים שבהם יהיה אפשר לטפח ערכים ותרבות "נשיים" – בהנחה שיש כזה דבר, ערכים של שיתוף פעולה, של פעולה שוויונית, תמיכה הדדית, העצמה לנשים. מקלט סיוע לנשים מוכות מבוסס על עקרון כזה של ספרטיזם, מקומות שיש בהם רק נשים שפועלים על שוויון, ארגוני תמיכה בנפגעות אונס – להקים מרחב נפרד לנשים שפועל על ערכים אחרים. המטרה הינה ליצור "לוח משחק" חדש ושונה שבו לא יתקיים דיכוי כלל (לא כלפי נשים ולא כלפי אף קבוצה/פרט אחר/ת). המושג "נשיות" – בזיקה לפמיניזם הרדיקלי – מציב את עצמו כהפך מה"גבריות" הפטריארכאלית, אך אינו מתיימר להיות ייחודי או בלבדי לנשים -נקבות. נשיות (כמו גבריות) אינה תכונה מולדת, אלא אוסף תכונות הנלמדות בתהליך החברות.

הפמיניזם הרדיקאלי הינו מכלול של תיאוריות להן שתי נקודות מוצא משותפות: 1. התיאוריות מבוססות על ניסיון חיים של נשים. 2. התיאוריות רואות בשעבוד האישה את צורת השליטה הבסיסית ביותר. 3. מכיוון שכל הנשים נשלטות ע"י גברים יש להן אינטרסים משותפים. 4. השליטה הגברית היא שליטה בגוף האישה ובמיניות שלה. מדובר בתיאוריה רחבה הנוגעות לתחומי חיים מגוונים. הדיכוי הוא בחברה כולה. מכיוון שהשליטה היא גברית יש לנשים אינטרס להתאחד וליצור אחוות נשים. השליטה הגברית מתבטאת באופן קיצוני בגוף האישה, במיניות שלה ובתחומים הכי פרטיים שלה. השליטה הגברית היא כל כך עמוקה שהיא זו המבנה מהו גבר ומהי אישה בחברה. הפמיניזם הרדיקלי שואף לחשוף את הדפוסים החברתיים שמבטיחים את השליטה הגברית. במסגרת הפמיניזם הרדיקלי ישנו עיסוק בפורנוגרפיה, אונס, הריון, הפלות, לידה, משפחה ואמהות. המגמה הרדיקלית שמה דגש על כוחניות החברה הגברית כמקור הדיכוי.  נשים סובלות לא רק מקיפוח בסטאטוס שלהן הנובע מפיגור תרבותי ( העמדה של הפמיניזם הליברלי ) ומאי שוויון סוציו כלכלי ( העמדה של הפמיניזם המרקסיסטי ) אלא אף  משליטה ודיכוי הנובעים מיחסי המינים. הדיכוי מובנה בתוך החברה  ובעיקר באמצעות מוסד הנישואין. אלימות נגד נשים היא סימון יחסי השליטה בין המינים וגם אם הין היא מתבטאת ע"י כולם היא משרתת את כל הגברים.

פורנוגרפיה – האישה בפורנוגרפיה מאבדת את גופה ומצטיירת כאובייקט מיני. האישה כמוצר והגברים כצרכנים. הפורנו' מקבעת את האישה כפונקציה מינית. ישנה אנונימיזציה של האישה. כל אוצר המילים בשפתנו מקבע את נחיתותה של האישה. השפה מגויסת.

מרי דיילי – טענה שהנשים צריכות לבנות עולם משלהן המנותק מהעולם הגברי על מנת לבטל את השעבוד.

סוזן בורדו – ניתחה את נושא הפורנוגרפיה ומשמעותה. טוענת שיצר הנשי ומצג כבלתי ניתן לסיפוק ואגרסיבי. הנשים רוצות וצריכות סקס. הצגה זו משרת את האינטרס הגברי ומעודדת אונס וזנות. בורדו טוענת שאישה וגבר הן קטגוריות אנליטיות שנבנו ע"י החברה האנושית המתאימה לחשיבה הפילוסופית הבינארית של התרבות המערבית. זו קט' המכניסה את המציאות לתבניות המושתתות על קודים ברורים וידועים ולכאורה מדעיים. בורדו מוטרדת מכך שגם נשים פמיניסטיות מקבלות את החשיבה הקטגורית הזו. היא מאמינה ביכולת של הפילוסופיה ליצור מבט מכל מקום במשום התפיסה המקובלת של מבט משום מקום הביקורת של בורדו מופנית אל ייצור המציאות הנעשה ע"י גברים.

קתרין מקנון – טענה שמיניות האישה מוגדרת על פי צורכי הגבר ועינוגיו. האישה מוגדרת ע"י המיניות והשליטה הגברית. לאישה אין שליטה במיניות שלה. המיניות בסרטים היא לטענתה מקור הדיכוי הנשי. מתארת את המין כיחסי כובש ונכבש. מדובר בתיאוריה מאוד קיצונית. הגבר הוא צייד והאישה חדירה. היא טוענת שהמיניות לא רק מובנות באופן שמבטיח עליונות גברית אלא גם עושה לה אירוטיזציה. לאישה אין זכות במערכת הרבייה שלה בעולם הגברי של היום. האיום מפני אונס הוא מוחשי עבור כל אישה. היא טוענת שעד שנשים לא ישלטו במיניות שלהן ויפסיקו לנסות לרצות את הגברים לא יהיה שינוי באי השוויון. היא הייתה הראשונה לדבר על הטרדה מינית כתופעה המהווה חלק מחייה של כל אישה. מדובר בסוגיה פוליטית. טענה שהפורנוגרפיה מקבעת את נחיתות האישה יחד עם פרקטיקות נוספות כמו זנות, אונס ואלימות נגד נשים. מיניות היא הדבר הראשון שמגדיר אותנו וקובע כיצד ניתפס ע"י אחרים. העדר שליטה במיניות הנשית גורם לנחיתותה.   הביקורת עליה היא שהיא הניחה שכל הנשים הן מסכנות, נחותות ומשועבדות. לא התייחסה למקרים בהן נשים מנצלות את המיניות שלהן לטובתן. ביקורת נוספת היא שגם היום גברים הם סמלי סקס. התיאוריה לא ממש מתאימה להיום כי הייתה לפני 20-30 שנה.

אנדריאה דבורקין – פמיניסטית נוספת שעסקה בפורנוגרפיה. מושמצת ואנטי ממסדית. התחילה את דרכה כזונה. עברה אונס ואח"כ הגדירה עצמה כלסבית וחייה עם גבר הומו. מדברת על יחסי מין הטרוסקסואלים כאמצעי שליטה גברי. האישה כמוצר, כסובייקט כאלמנט לניצול. המין לדעתה הוא חוויה בה האישה לומדת להיות קניין של הגבר. המין של האישה מובנה לצורכי הגבר. טוענת שהפרונוגרפיה צריכה להיות מחוץ לחוק כיוון שתעשיה זו מתעללת במשתתפים בה. מאוד קיצונית בדעותיה .

נושא נוסף שהפמיניזם הרדיקאלי עוסק בו הוא לסביות. שרלוט בונץ' טענה שאישה הטרוסקסואלית לא יכולה להיות פמיניסטית כי הטרו' משמעותה שליטה גברית.נשים צריכות לטענתה להכריז על עצמן כלסביות מסיבות פוליטיות. עליהן להוציא עצמן מהעולם הגבריות ע"י כך לנטרל את בסיסי הכוח שלו. הסיכוי לשוויון טמון בהבניית עולם נשי מנותק מהעולם הגברי. הביקורת עליה הייתה שספרטיזם גורם לנשים להיות בשוליים ולא להתמודד על מרכזי הכוח.

שולמית פירסטון – בשנת 1970 מפרסמת את הספר "הדיאלקטיקה של המין". טוענת שנשים מוגבלות בתחום הציבורי כיוון שהן היולדות. רואה בהריון עיוות של הגוף וקוראת למציאת פתרון חלופי מדעי להריון וללידה. החיים צריכים להיות בקומונה. הילד יוכל להחליף את הוריו אם ירצה וההורים יוכלו לבחור ילד במעבדה. הביולוגיה היא מקור הנחיתות הנשית. ביקורת – היא מטורפת. לא ישים.

אנדראה ריץ' – טוענת שהחברה כופה הטרו' על נשים כיוון שזה משרת את מיניות הגברים וכן מבטיח להם נגישות למשאבי הנשים ( מין ועבודות בית ). היא מתייחסת ללסביות כרצף וטוענת שצריכה להיות אחוות נשים אך הן לא צריכות להיות לסביות כאידיאולוגיה. האמהות היא מקור דיכוי של הנשים כיוון שהנשים יולדות בחברה פטריארכאלית ( זה לא ביולוגי )ההגשמה העצמית של האישה בחברה היא דרך הלידה. מבחינה בין אמהות כפויה לבין אמהות מבחירה. אמהות מבחירה זה מקור לעוצמה בעוד שאמהות כפויה היא תוצר של לחצים חברתיים ושליטה גברית. הגברים השתלטו על מוסד האמהות ( מיילדים, רפואה וכו" ) ההיריון נתפס כמחלה  מדיקליזציה להיריון.

מרי אובראיין – כתבה ספר "הפוליטיקה של הרבייה" .תוקפת את ריץ' וטוענת שהרבייה הביולוגית היא מקור הכוח הנשי. הגברים מנוכרים מתהליכים אלה וכדי להבטיח את ההמשכיות שלהם הם השתלטו על האישה. הפטריארכאליות היא הפיצוי של הגבר על כך שהוא אינו יכול ללדת.

אקולוגיה פמיניסטית – זרם נוסף בפמיניזם הרדיקלי. הגבר השתלט על הטבע כפי שהוא השתלט על האישה. הגבר נצלן,לוחמני,  הרסני. רק הנשים יצילו את הטבע משואה אקולוגית. ביקורת – שוב מדובר בגישה המקצינה את ההבדלים בין המינים. נשים הן טובות, רכות, מוסריות וגברים הם ההפך. גישה כזו לא תקבל אישה שלא רוצה ללדת.

פמיניזם, פוסט מודרניזם וסקפטיזם מיני: סוזן בורדו

טענתה המרכזית של בורדו היא שמקור כוחם של הגברים בחברה הוא האלימות שהם מפעילים כלפי נשים. עד שהנשים לא ישלטו במיניות שלהן ויפסיקו לנסות לרצות את הגברים לא יהיה שינוי באי השוויון.

הביקורת על הגישה הרדיקלית: הפמיניזם הרדיקלי מקדם תפיסה מהותנית, מציג את הנשים כשונות מאוד מהגברים ונותן להן ערכיות אחרת. אם מייצרים דמות מהותנית, אפילו שהיא נעלה על הגבר, ואחראית למוסר, עדיין קשה לדרוש שוויון. תאוריות שמבוססות על שוני משמרות היררכיה. האם מתוך היפרדות ניתן להשפיע ולהביא לשינוי? אם נשים לא יהיו בכנסת, למשל, אז שוב אין להן השפעה. האם ספרטיזם לא יוצר גטו? הוא יכול להיות אולי נעים לנשים אבל הוא מנותק. ואז אולי דווקא הספרטיזם מאפשר את המשך הפטריארכיה באופן עקיף. טענה נוספת היא ששינוי לא יכול להתבצע מ"בחוץ". ההתעקשות על יצירת "לוח משחק" אלטרנטיבי – במקום להשתמש ב"לוח המשחק" הקיים ולהתאים אותו לביקורות ספציפיות – סופו ששום שינוי לא יעשה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות