סיכום: סטיוארט כהן– הסטוריה דיפלומטית של המאה ה-20

מתוך: חברה, פוליטיקה ותרבות בעידן החדש

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

אוסטריה מחוסלת ללא שימוש בכוח, לרשות היטלר עמדו אמצעיים חילופיים פרט לפעולה צבאית להשגת יעדיו:

-לחץ מסחרי –הכלכלה הגרמנית גדלה לאחר 1933 והיטלר ניצל את המצב להגדלת החדירה המסחרית של גרמניה לאוסטריה, יוגוסלביה, פולין והונגריה. והביאם לייבוא מוצרים גרמניים, תלות בכלכלה הגרמנית – שליטה פוליטית בארצות אלה.

-לחץ דיפלומטי – עם עליית הנאצים לשלטון החלה תסיסה לאומית בקרב מיעוטים בדרום אירופה, מפלגות פרו פאשיסטיות שפיתחו תוכנית רוויזיוניסטיות. הסגנון הדיפלומטי החביב על היטלר היה איומים והפחדות.

סיפוח אוסטריה – האנשלוס ומתנגדיו

-התנגדות מעצמות אחרות(צרפת, בריטניה ואיטליה) – נאסר מפורשות בורסאי.

התנגדות פנימית באוסטריה. אולם ב -1938 החלו המכשולים הנ"ל להתערער: ההתנגדות נחלשה –איטליה לא עורבת יותר לעצמאות אוסטריה, ובריטניה מכירה בכך שיהיה בסוף קשר בין גרמניה לאוסטריה. בנוסף דעת הקהל החלה להשתנות גם היא –רווחה כלכלית בגרמניה תביא לשיפור באוסטריה.

לאחר ההידברות בין היטלר לשושניג(אוסטריה) והפעלת לחץ פסיכולוגי עליו, היטלר פולש לאוסטריה, בזמן האנשלוס לא נקטה אף אחת מהמדינות הזרות צעד נגד הפלישה. מוסוליני החל להדק יחסיו עם היטלר. צרפת וברטניה שיגרו תגובות לברלין שדיברו על מערך הפלישה ולא על מהותה. יוגוסלביה וצכוסלובקיה חששו מבחינה כלכלית, אף באוסטריה לא היתה התנגדות והיטלר התקבל על ידי קהל מריע.

הערכת האנשלוס: הקלות שבה הושגה האנשלוס (אף ללא שימוש בכוח) סיפקה בסיס משמעותי לתוקפנות גרמנית נוספת:1. תקדים מבצעי להיטלר –דיפלומטיה באמצעות איומים וחתרנות. 2. יריבותיה הפוטנציאליות של גרמניה ואי התנגדותם. 3. עמדה אסטרטגית נוחה יותר מבחינת מאזן הכוחות.

שאלת צכוסלובקיה – 1938: תוצאות סיפוח אוסטריה מיד ניכרו בצכוסלובקיה. אזרחיה הגרמנים של צ'כו' הפכו למיעוט כפוף לשלטון המרכזי, כאשר המשבר הכלכלי פגע בחבל הסודטים(צכו') התנפצו הציפיות שהמיעוט ישאר כפוף לשלטון עם עליית הנאצים לשלטון בברלין, בעקבות כך החל איחוד מחדש של כל הגרמנים במסגרת הרייך. בעקבות האנשלוס גדל מספר החברים במפלגה "חזית מולדת" הגרמנית בחבל הסודטים.תבעו להפסקת ההפליה נגד המיעוט וביקשו אוטונומיה לחבל הסודטים. צכו' סירבה לקיים מו"מ בנושא מחשש להתפרקות צכו'.

תוכניות גרמניה לגביי צכו' היו ברורות – חיסול המדינה –השאלה היתה איך ומתי?

החל מתח בצכוסלובקיה, היטלר והנליין(חבל הסודטים) החליטו כי הגרמנים הסודטים חייבים לנקוט מדיניות ביניים –מצד אחד להימנע מאלימות, ומצד שני לחזק את הלחץ הציבורי כלפיי בנש(צכוסלובקיה).הנליין תבע כמה תביעות לאוטונומיה של הסודטים לרבות הזכות להחזיק באיד' הנאצית. בנש דחה זאת,ובעקבות כך פרצו בחבל הסודטים מהומות.

צרפת:האירועים ללא ספק הטרידו את צרפת (מאז 1925 הבטיחה צרפת להגן על צכוסלובקיה),אך לא הייתה סבירות שמחויבות זו אכן תקוים.מצד אחד הייתה ההשפעה המרסנת של דעת הקהל בצרפת ומצד שני אין לעשות דבר ללא התחייבות תקיפה מצד בריטניה –המדינה שצרפת סמכה על עזרתה במאבק נגד גרמניה במלחמת העולם הראשונה.

בריטניה:צ'מברליין נהג בדרך אקטיבית יותר והיה ביכולתו לעשות זאת בהצלחה. הואיל והיה מודע לקשיים הכלכליים של בריטניה ולעובדה שלא הייתה מוכנה מבחינה צבאית רצה מו"מ כדי להגיע להסדר בנוגע לסכסוך הצכו'- גרמני. נמנע ממלחמה נגד היטלר.

בסופו של דבר מדיניות זו הולידה את הסכם מינכן (ספטמבר 1938). הבריטים ביקשו ליצור שינוי במדיניות הצכו' בשאלת הסודטים, יותר מאשר להתעמת עם גרמניה. הם אמנם התרו בגרמנים שאם תפרוץ מלחמה  בגלל הסודטים וצרפת תהיה מעורבת, בריטניה עשויה להצטרף, אך הלחץ על צכו' לעשות ויתורים להנליין היה גדול יותר. היטלר קובע תאריך ל"מבצע ירוק"-מתקפה על צכו' כיוון שאזהרות בריטניה וצרפת עוררו את  זעמו.

תקוותו היחידה של בנש להתמודד בהצלחה עם הנליין הייתה לחזק את נחישותה של צרפת נגד היטלר.  בנש ניסה לכופף את הנליין בכך שיחשוף את תביעותיו האמיתיות –לא רק אוטונומיה אלא סיפוח החבל.,אולם היטלר והנליין הכשילו תוכנית זאת, נוסף על כך צ'מברליין אשר קבע פגישה עם היטלר וקיבל את סיפוח החבל ואת התביעות שנתבעו בפגישה, למרות שידע מה יהיו התוצאות. קבלת ההגדרה העצמית של הגרמנים בצכו' נעשתה ללא היוועצות בצרפת. מצב הצ'כים היה נורא, עמדו בפני מתקפה ואף אחת מהמדינות לא התערבה מסיבותיה. החלו לחפש הסדר לבעיית הסודטים –אוטונומיה או סיפוח?? והחל שינוי חשוב בהתנהגות גרמיהה אשר דרשה ועדה –ועידת מינכן.

ועידת מינכן\הסכם מינכן

גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה. צכו' וברה"מ כלל לא הוזמנו.בהסכם נקבע כי: 1. השטחים הגרמניים הסודטים יסופחו לגרמניה.

2. משאל עם בקרב מיעוטים.

3. תביעות פולין והונגריה יוסדרו.

4. בריטניה וצרפת יעברו לגבולות צכוסלוסקיים חדשים.

צכו' לא יודעת אם לצאת למלחמה(חילוקי דעות בתוך צכו'- הצבא לא יפעל מתוך אחדות, הרס המוני, פירוק צכו'). ומצד שני אינה יודעת אם לקבל את ההסכם –סיכון עצמאותה. לבסוף הצ'כים נכנעו.

הערכת הסכם מינכן: מסמך שאין בו שמץ למידת נכונותן של הדמוקרטיות המערביות היכנע על חשבון צכו', סחטנות פאשיסטית, פייסנות פסולה, מדינות המערב אפשרו להיטלר להעלות את תביעותיו תחת איום של שימוש בכוח, לא ראו את האינטרס של צכו' אלא רק את של עצמן.

ההסכם התקבל בהתלהבות עצומה ב-1938 בכל מקום פרט לצכו'.

1. הסכם מינכן היה שיא הפייסנות כלפיי גרמניה
2. הסכם זה היה הקיצוני ביותר אך לא היחיד של הדמוקרטיות המערביות.
3. ההסכם ביטא אמונה גדולה בראייה הנאורה של סגולות הדיפלומטיה –צמברליין היה נחוש למנוע את הזוועות שראה במלה"ע הראשונה וע"כ כינסו את מינכן.

להסכם מינכן 5 תוצאות:

1. מלחמה שנמנעה – ע"פ צמברליין מינכן היה ניצחון מובהק של הדיפלומטיה על הכוח.

מדיניות הפייסנות  של בריטניה- ניסיונות להציג לגרמניה ויתורים קולוניאליים, הסכמי סחר מרובים, בריטניה שומרת על שתיקה נוכח אירוע ליל הבדולח. צמברליין התחבר למוסוליני.

צרפת:ניסו שהיטלר יחתום על הצהרת כוונות שלום.

2. היטלר לא היה מרוצה מהתנהלות הדברים לאחר הסכם מינכן והתחרט שלא יצא למלחמה, וע"כ החלו הכנות למלחמה – לאחר ההסכם החלה התחמשות גרמניה בהוראת היטלר, ויותר מהתחמשותה התחמשו בריטניה וצרפת. צרפת – חימוש טנקים ומטוסים(קו מזינו) –לא הספיק לתיקון הפגמים במעמדה האסטרטגי.

בריטניה –שינוי גדול יותר במצבה הצבאי. מבקרי ההתחמשות בבריטניה טענו כי ניתן היה לנצל את פסק הזמן לקראת המלחמה עקב ועידת מינכן, חיזוק הציים, החילות,הוסרו הגבלות ההתחמשות,מטוסים, הגדלת כוחות היבשה וכו'.

מצד אחד יש שטוענים שבעקבות ההסכם זכו שני הצדדים – בריטניה וגרמניה להרוויח זמן להשלמת תוכנית ההתחמשות ולהתכונן למלחמה, להכין אסטרטגיית לחימה ומצד שני יש שטוענים כי בעקבות ההסכם התמעטו סיכוייהם של בריטניה וצרפת לנהל מלחמה נגד גרמניה.

פירוקה של צ'כוסלובקיה:-חבל הסודטים אצל הגרמנים ועוד אזורים אחרים.

–הסדר וינה –המחוזות שמעצמות המערב העניקו ביד חופשית לבנות חסותן ב-1919 חולקו עתה בידי מדינות הציר

–הוקמה בצכו' מדינה פדרלית חדשה

–האצ'ר (צכו') חתם על מסמך שהפקיד את העם הצ'כי בידי היטלר.

היטלר מקבל גם את סלובקיה,וכך בין רגע הוא מוחק מן המפה את צכו' ומרחיב את גבולות הרייך.

בריטניה משנה את מדיניותה כלפיי היטלר מסיבות שונות, תסיסה מפלגתית בבריטניה, אי עמידת היטלר בהבטחותיו לצמברליין- פלישת גרמניה לפראג(בה אין גרמנים). היטלר לא עומד בכללי המשחק ע"כ צמברליין רוצה לבלום אותו.

שאלת פולין:גרמניה עוינת את פולין כבר מ-1919 מעצם קיום פולין כמדינה עצמאית,  ועקב כך שנמל דנציג נוהל בידי פולין.

בך(פולין) לא נכנע להיטלר כמו בנש, לא הייתה לו שום כוונה להיבלע בתחום ההשפעה הגרמנית,הוא נקט במדיניות תקיפה.

בריטניה ערבה לעצמאותה לש פולין אף אם פולין היא זו שתתקוף, בהמשך הצטרפה צרפת. צמברליין חשב שזה ירתיע את היטלר מלהיכנס למלחמה הרבה יותר משרצה לצרף את בריטניה למלחמה. לחשיבה זו שני חסרונות:

1.בך חשב שצבאו מסוגל להביס את גרמניה וע"כ  לא ינהג באיפוק.

2.היטלר לא יקבל את רעיון ההרתעה בגלל אופיו.

הצעד הבא באירופה היה פלישת איטליה לאלבניה –מוסוליני פולש לאלבניה בכדי ליצור שוויון עם פלישותיו של היטלר. נראה כי גם יווון ורומניה בדרך להיכבש אך אז שוב מופיעות הערובות האנגלו-צרפתיות, אשר עורבות ליוון ורומניה מפאת חשש תאוריית הדומינו- קיים חשש שאם מדינה אחת תיפול, שכנותיה תיפולנה אחריה.

היטלר לא נרתע ומכין את גרמניה להתקפה על פולין:תדריך צבאי ולחץ דיפלומטי – הופסקו המגעים עם פולין, בוטל ההסכם להגבלת החימוש עם בריטניה. היטלר חותם הסכמים עם איטליה שתבוא לעזרתו.

ברה"מ אמנם לא הייתה מעורבת משני הצדדים אולם ב-1939 מוסקבה הופכת להיות מוקד הפעילות הדיפלומטית באירופה. הגרמנים התחרו עם הבריטים והצרפתים על חסדיו של סטלין. סטאלין קיים מגעים עם שני הצדדים.

צרפת בריטניה וברה"מ חתמו על "עקרון הסיוע ההדדי" –על פיו  החותמות יתחייבו להיחלץ לעזרת שכנותיה ממערב של ברה"מ.

התעוררו בעיות בקשר להסכם –לגביי אלו מדינות מדובר,הגדרת נסיבות ההסכם,העיתוי והצורה של פעולה צבאית.

סטאלין רצה יותר מבריטניה שיתוף פעולה איתה –בריטניה מתעבת את המשטר הקומו', ברה"מ עלולה להפוך לנטל במלחמה, תפיסות שונות לגביי סוג המלחמה העתידית(אוירית, קרקעית), מטרות המגעים בניהן –מטרת ברה"מ:לשים קץ לאיום הגרמני יחד. מטרת בריטניה:עדיין רצו להגיע להסכמה עם היטלר, וחשבו שירתיעו אותו באמצעות המגעים.

במקביל התנהלו מגעים בין ברה"מ לגרמניה –הסכם ריבנטרופ מולוטוב.

החלטתו של סטאלין לשיתוף פעולה עם היטלר:

1. כדי שברה"מ לא תיגרר למלחמה בגבולה המערבי בשעה שכוחותיה צריכים לעמוד מול יפן במזרח.
2. הבטחות שטחים במזרח אירופה- חיזוק ביטחונה של ברה"מ.

סטאלין בחר בגרמניה מבין שני הצדדים, כיוון שהעדפת מדינות המערב לא קרצה במיוחד(ההסכם איתן היה מביאו למחמה שעדיין לא היה מוכן לה ואף אחת מהן לא סיפקה אזור בטחון לברה"מ במזרח אירופה. היטלר לעומת זאת הציע לו ניטרליות במקום מלחמה, חלוקת פולין והרחבת ההשפעה הסובייטית באזור הבלטי.

הסכם ריבנטרופ מולוטוב:

1. אי התקפה(מאפשר להיטלר להתקיף את פולין).

2. פירוט תחומי ההשפעה של הנאצים והסובייטים במזרח אירופה.

שינוי טריטוריאלי של פולין – בחשאי.

היטלר מתכונן לפלוש לפולין אך: בריטניה מרחיבה את ההסכמה עם פולין, היטלר חשב שבריטניה תתערב אך זה לא קרה.

היטלר פולש לפולין בראשון לספטמבר, צרפת ובריטניה עורבות לפולין.

אוירה שונה בין שתי מלחמות העולם:

1914

1939

התלהבות עממית, הפגנות בפרוץ מלחמת העולם השנייה.

שוק, אדישות כללית,דיכאון.

הנעת המלחמה בידי גורמים צבאיים(חוסר כוחה של הדיפלומטיה(

החלת המלחמה מתוך החלטות פוליטיות ללא חוות דעת צבאית,פוליטיקאים ניהלו הכל ולא הצבא –לוחמים בעל כורחם.

משבר אמון צבאי באירופה:

1. חוסר שביעות רצון מהרמה המקצועית שנוצרה בעקבות מלחה"ע הראשונה –מפקדי הצבאות רק תבעו כסף. מלחה"ע הראשונה ביטלה את תחושת הרציפות של הצבא ואת בטחונו העצמי.
2. מעט מאוד מנהיגים צבאיים קיבלו את פיתוח הנשק(הטנקים והמטוסים) שהחל בשנים אלה –גילויי חשדנות נגד "נשק הפלא",חששו שהוא מבזבז משאבים ואנרגיה –מעמדם מתערער.
3. מפקדי הצבא לא הורשו לתפוס את עמדת ההשפעה הפולי' כמו במלחמת העולם הראשונה.

המצב הצבאי מתערער בין שתי המלחמות:1. עליית מוקדים אידיאולוגיים חדשים(פאשיזם, קומוניזם(

2.הייתה תקווה שהתחוללה המלחמה הגדולה מכולן ושהצבאות מיותרים.

3.ערעור מכוון של הצבא בידי מנהיג פוליטי שלא רכש אמון למוסדו הצבאי וביקש להכפיפו אליו.

לא היה בכוחה של איטליה להילחם, בריטניה וצרפת אולי הציעו עזרה וערובה למדינות אולם ציפו שעזרה זו לא תצטרך לצאת לפועל כי לא ידעו אם הן מסוגלות לכך.

ב-1939 פרצה המלחמה כיוון שהצבאות נכנעו לשיקול הדעת של הנהגתם הפולי'.