האימפריאליזם והקולוניאליזם האירופי

האימפריאליזם והקולוניאליזם האירופי

מתוך: חברה, פוליטיקה ותרבות בעידן החדש

אימפריאליזם הוא תהליך שבה מדינה או מעצמה , עם עוצמה צבאית וטכנולוגית עליונה כופה שליטה על מדינה או אדמה או איזור מפותח פחות . אם אנו רוצים להבין את העולם הגלובלי היום , אנו צריכים להכיר את התופעה הזו . אימפריאליזם שונה מקולוניאליזם . אימפריאליזם מהווה את ההיסטוריה האירופאית משנות השמונים של המאה ה-19 עד מלחמת העולם הראשונה . אם אנו מדברים על קולוניאליזם , זהו תהליך שהתחיל מהמאה ה-16 , קולוניאליזם שם דגש על ניצול כלכלי של האזור ושליטה על הטריטוריות ע"י התיישבות . אם אני קולוניאליסט אני מנצל את העושר של המקום ושולח אנשים להתיישב , זה מה שמאפיין את האימפריות הפורטוגזית והספרדית . 

האימפריה הצרפתית למשל , התיישבו בצרפת החדשה , בקוויבק , אנו מדברים על ניצול העושר בהתיישבות , הממשלה לעיתים הגנה על המתיישבים ולפעמים ניצלה אותם .

אימפריאליזם מאפיין את הרבע האחרון של המאה ה-19 , או את מערכת היחסים הבינלאומית , למעשה המערכת האירופאית , בעיקרה ממוקדת באפריקה ובאסיה . לא ניתן להבין את הכלכלה הגלובלית של ימינו בלי תפיסת האימפריאליזם . הוא קשור גם עם הייצור ההמוני של המהפכה התעשייתית על מרכיביה . אימפריאליזם שונה מקולוניאליזם . אימפריאליזם הוא נקודת מפנה של תהליך קולוניאלי .

קולוניאליזם הוא תהליך שהתחיל במאה ה-15 , הוא מבטא שליטה כלכלית וניצול העושה מאותה טריטוריה ע"י התיישבות של תושבים ממדינה אחרת , היא לא דווקא נובעת מהמרכז , הפעילות היא פריפריאלית ( למשל : מתיישבים אנגלים הולכים להתיישב באנגליה ) . זה מאפיין את האימפריות הספרדיות והפורטוגזיות של המאה ה-15/16 ומעלה .

התושבים היו בתווך , או שהממשל הגן עליהם או דיכא אותם . כלומר אם המתיישבים הבריטים היו נוסעים לאמריקה היו תקופות שהממשל היה מגן עליהם ולעיתים הוא דיכא אותם . לפעמים היה ניסיון של הממשל הבריטי לכפות מיסים על המתיישבים האמריקאים . המתיישבים לעיתים ברחו כדי לחפש חירות דתית , לחפש את החופש , לברוח מתפיסות העולם שאפיינו את אנגליה , לחפש מרבים והרפתקנות. הם נהגו במתיישבים בצורה ברוטאלית, היה מצב של טיהור אתני (במקרה של האבוריג'ים = אינדיאנים) . מתיישבים הגיעו למולדת חדשה מתוך ניצול כלכלי , אך נוצרה תופעה שאם אנו מגיעים למדינה או טריטוריה חדשה ומתיישבים בה אז זה הופך להיות שלנו , אם היריב מתנגד אז מתנהגים אליו בברוטאליות .

קולוניאליזם , הוא פעילות פריפריאלית , הוא ניצול של המקום , ניצול מבחינת חיפוש שווקים והוצאת חומרי גלם , זה מאפיין את המערכת הקולוניאלית שקיבלה את הגוון הסופי שלה בסוף המאה ה-18/19 ששם האימפריות הספרדיות נעלמות ועולות מעצמות חדשות ( בלגיה , הולנד , ארה"ב ויפן ) . היפנים היו סגורים באופן מוחלט , לא היה ניתן להיכנס ליפן , הם לומדים את אומנות המלחמה ולאחר מכן גם מנצחים את רוסיה במלחמת רוסיה-יפן . בלגיה היו הברוטאליים ביותר באזורים ששלטו בהם . ארה"ב הפכה להיות מעצמה כלכלית שתבוא לידי ביטוי במלחמת העולם הראשונה . גם גרמניה ואיטליה מתחילות לצמוח בצורה רצינית יותר ויש את אנגליה וצרפת כמובן שנשארו תמיד אימפריות .

אנגליה , למרות שאיבדה את המושבות באמריקה , רבע מהעולם בידיה של האימפריה הבריטית . אם אתה רוכש קולוניות אתה תמיד מעוניין בעוד ועוד , הרכישה הפכה להיות בהלה לזהב . היה משפט שאומר : "לעולם לא שקעה השמש על האימפריה הבריטים" . אם אני רוצה שליטה כלכלית , אז אני עושה זאת בכוח . הדוגמא הבולטת ביותר היא : סין . הסינים חושבים שלא יכול להיות מישהו יותר טוב מהם , הפיסי והרוחני משולבים יחד , השאר נחותים לעומתם . בריטניה ששלטה בהודו כפתה על הסינים מסחר בהודו , הם הוציאו מהסינים מוצרים כמו פורצלן ועוד ותמורת זה הם קיבלו אופיום .

מאותה תקופה יש מושג של "דיפלומטיה של ספינת תותחים" , כופים על הסינים לנהל מסחר על פי הנהלים הבריטים , אם אתה לא נוהג כפי שאנחנו מבקשים ממך , אז אנו מעמידים ספינות תותחים ומשמידים אותך . היפנים ניסו להבין מהי התבנית הפוליטית צבאית כדי להתחרות בבריטים , תוך תקופה קצרה הם כבר חשבו על אימפריה . לסינים לקח זמן לשחרר את עצמם , רק משנות השבעים של המאה ה-19 הם השתחררו . מלחמת האופיום נמשכה מ-1839-1842 , זה היה חוזה שכפו הבריטים על הסינים , לאחר מכן נלקח האזור של הונג קונג מהסינים וניתן לבריטים , רק ב-1997 הוא הוחזר לסינים .

יצרו דימויים טמונים של האזורים שהם הגיעו אליהם : "יבשת שחורה" , "כבשה שחורה" , למה דווקא קבעו שזה שחור ? זה נטמע שחור כמשהו רע .

אימפריאליזם למעשה נובע מן המרכז , הוא תוצר של המרכז , לא פעילות פריפריאלית , מתוך מניעים גרנדיוזיים , עוצמה , יוקרה וכו' . היא תפיסה של עוצמה פוליטית שלאחר מכן תבוא הכלכלה ( התפיסה המרקסיסטית טוענת שקודם כל כלכלי ולאחר מכן מגיע הפוליטיקה וכל השאר ) . קולוניאליזם משתלם מבחינה כלכלית אך אימפריאליזם לא , כלומר אם אני נמצא בדרום מערב אפריקה מבחינת גרמניה , אז חייבים לפתח רכבות , או תשתית אוניות , חייבת להיות השקעה בתשתית של המדינה , מהבחינה הזאת הרווח הכלכלי היה בד"כ לא משתלם . לכן הגיעו למסקנה שצריך לצאת במקומות הללו .

כך התחיל תהליך הדקולוניזציה . במאה ה-19 משתנה המערכת הבינלאומית , ישנם שתי מעצמות חדשות ביבשת ( גרמניה , איטליה ) , ארה"ב הופכת למעצמה , יפן הופכת למעצמה . אנגליה וצרפת שתי המדינות המסורתיות , כנספח אפשר להוסיף את בלגיה והולנד . מרכז הכובד של מאזן הכוחות עובר מאירופה לשאר המקומות , מעצמות חדשות מחפשות יוקרה , עוצמה לאומית , טריטוריה היא ביטוי ליכולת שלך . לכן ישנה תופעה , מדינות חדשות שקמות מבינות שהן צריכות קולוניה , אתה צריך לבטא את זה ברכישה קולונית . כל אחת מהמעצמות הייתה צריכה לבטא את העוצמה ע"י השליטה שלה על אזורים אחרים .

יש כאלו שסבורים שה אימפריאליזם הוא תוצר של המהפכה התעשייתית שהגיעה למרום המיצוי שלה והיא מחפשת שווקים חדשים . לפי תפיסה מרקסיסטית : האימפריאליזם הוא שלב האחרון בתיאוריה ובתפיסה הקפיטליסטית , הקפיטליזם הגיע למיצויו , עכשיו מחפשים להם מקומות אחרים להשקיע , עד שיגיע חיסול המשטר הקפיטליסטי . זהו תהליך שידוע בשם : "scramble for africa" , כל המעצמות מתחילות במרדף אחר החלקות של אדמת אפריקה . עד סוף המאה ה-19 בריטניה וצרפת היו במאבק מתמיד , הגרמנים לא היו מעוניינים בטריטוריות מחוץ לאירופה , ביסמארק טען כי יש להתמקד באירופה ולשמר את העוצמה הגרמנית באירופה .

אם אתה אימפריאלי את גם קולוניאליסט , אך אם אתה קולוניאליסט לא היה תמוה בך האימפריאליזם .

תיאוריות לגבי אימפריאליזם :

ניתן לראות את כל התיאוריות כמקשה אחת , כלומר אימפריאליזם הוא תהליך מתמשך אשר שנת 1880 היא נקודת המפנה שלו , כלומר באופן כללי אימפריאליזם הוא תהליך של העברת התרבות והציוויליזציה האירופאית למקומות אחרים , או מה שנקרא : "אירופניזציה של הגלובוס על כדור הארץ" .

1. 1.     היסטורית פוליטית – אנו יכולים לראות את האימפריאליזם כתהליך מתמשך שמחולק ל-3 גלים :          א. מאה ה-15/16 , זוהי תקופה של חקירה , הרפתקנות , חקירה , מיסיונריות . ב. מאה 17/18 , הגדלת עוצמה של המדינה על פי התפיסות המרקנטיליסטיות , כלומר מדינה צריכה להגדיל את העושר שלה . כך למעשה אתה דואג לטריטוריות שתוכל לייצא אליהם יותר, אני מגדיל את העושר ע"י צמצום היבוא והגדלת היצוא . ג. האימפריאלית, לפי התפיסה הזו לא רק שהמרכז פעל , אלא גם יש עוד קבוצות שגם פעלו ,  , כדי למנוע אי סדר המדינה ( הכוח המרכזי ) מתערבת כדי ליצור רציונאליזציה בין המעצמות , למנוע חיכוכים . ב-1878 כונס קונגרס ברלין בו נקבעו חלוקות חדשות למעצמות בהקשר של התפוררות האימפריה העות'מאנית , למשל לצרפת תהיה השפעה על תוניס . הגל האחרון הזה כולל את כל המרכיבים ביחד , הייתה חייבת להיות חלוקה שכל מעצמה תקבל מה שמגיע לה . ב-1889 היה סכסוך בשם "פשודה" בסודן , זוהי נקודת השיא במאבק הבריטי-צרפתי בסכסוכים על השטחים . כל הזמן היו מאבקים על טריטוריות .
2. 2.     פסיכולוגית – הוא מימד של תחושה ויוקרה , איך אנו רואים את עצמנו , אם אני מעוניין ביוקרה כמעצמה אני חייב להיות אימפריאלי . ב-1870 הייתה מלחמה , הגרמנים מביסים את הצרפתים במלחמה זו ( גם במלחמת העולם הראשונה והשנייה הגרמנים מביסים אותם ) . התבוסה הצרפתית הייתה השפלה ולכן הם אמרו שאם הם רוצים טעם לחיים ולקיום שלהם הם צריכים טריטוריה ולרכוש קולוניות . איטליה למשל תבטא את עצמה כמעצמה רק ע"י רכישת קולוניות , הרי ב-1870 היא הפכה להיות מדינה עצמאית , היא רוצה להיות מעצמה . בהתחלה הם כבשו את אוריטריאה ואח"כ הם ניסו לכבוש את חבש ו-6000 חיילים איטלקים הובסו נגד מדינה אפריקאית . זאת הייתה  פעם ראשונה בהיסטוריה שמדינה אירופאית מובסת ( קרב אדואה ) . ב-1936 הם הצליחו לכבוש את חבש בהנהגתו של מוסוליני . האיטלקים בד"כ לא אהבו להילחם , טוב להם ככה , הם תמיד היו דוגלים בשיטה האיטית יותר . המדינה שלא הייתה מעוניינת היא גרמניה , אך גורמים פנימיים השפיעו עליהם , הפוליטיקה הפנימית גם השפיעה על כיבוש כמה שיותר טריטוריות .        
3. 3.     כלכלית חברתית – אנו מחפשים שווקים , חומרי גלם , שווקים לעודף הסחורות שלנו , אם אנו נקשור את תיאוריה זו לכלכלית חברתית , אז אימפריאליזם הוא פתרון לא רק לבעיית ההון שלנו ( בעיית הייצור העודף ) , אלא גם בא לפתור בעיות פנימיות . אם יש תסיסה פנימית אז ניסו להפיג את התסיסה ע"י שליחת אנשים להתיישבות במקומות אחרים . ססל רודוס אומר שאם אתה רוצה לפתור בעיות פנימיות תהיה אימפריאליסט .      

יש היבטים נוספים שקשורים למאות האלו : עליונות הגזע הלבן , אני כובש מדינה למען שחרור התרבות , או להביא את התרבות לקדמה , לתרבת את העמים האפריקנים . יש מושג שנקרא "דרוויניזם חברתי" מיסודו של אדם בשם הרברט ספנסר שכתב ספר על הישרדות החזקים , זאת אומרת שאימפריאליזם הוא חלק מהעניין שהחזק הוא השורד . לכן אתה מסתכל על המדינות האחרות בצורה שאלו עמים נכשלים , עמים ברברים , מעצם יסודם הם נחותים . אם מסתכלים על אדם בצורה נחותה שהוא חסר ערך זה מסביר את הברוטאליות .

מה שסייע למעצמות להשתלט בקלות זוהי הטכנולוגיה : כלי נשק , ספינות הקיטור , הרכבות . מבחינת הגרמנים , אין דרך טובה יותר לנסות את כלי הנשק מאשר על המדינות הנחותות . אתה קובע כמעצמה לא רק את השליטה הפוליטית אלא גם מבחינה כלכלית , הם ניהלו את החיים שלהם מהתחלה ועד הסוף . למשל הצרפתים בניגוד לבריטים רצו ליצור הטמעה במדינות האלו כדי להפוך אותם לחלק מהמטרופולין שלה , הם רצו להטמיע את התרבות הצרפתית , כדי שהם יהפכו להיות חלק מאיתם .

ראה גם סיכום הקורס "הקולוניאליזם האירופי" לפירוט והרחבה וכן הסיכום היסטוריה מודרנית – האימפריאליזם