מלחמת העולם השנייה -סיכום

לפניכם סיכום העוסק במלחמת העולם השנייה. הסיכום מתחיל בתקציר קצר של אירועי מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן עובר לסיכומים מורחבים בנושאים שונים של המלחמה. כאן תוכלו גם למצוא את רשימת כל הסיכומים באתר אודות מלחמת העולם השנייה.

מלחמת העולם השנייה – תקציר

מלחמת העולם השניה – תקציר

מלחמת העולם השנייה פרצה ב – 1.9.1939, כאשר כוחות גרמניים פרצו בבְּלִיצְקְרִיג לפולין. הצבא הפולני לחם בהם באומץ, אך הובס תוך כשלושה שבועות. רוב פולין (ע"פ הסכם ריבנטרופ-מולוטוב) נפלה בידי הגרמנים. מיד עם פלישת הגרמנים לפולין הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה.

כמעט במקביל פלשו גם כוחות ברה"מ לפולין ממזרח, וכבשו את אסטוניה, ליטא ולטביה.

הצבא האדום הסתבך במלחמה בפינלנד, שם עצר אותו הצבא הפיני הקטן אך הנחוש במשך מספר חודשים.

רומניה, הונגריה ובולגריה הצטרפו כמדינות חסות לגרמניה. ביגוסלביה  שהתנגדה לכך ונכבשה על ידי הגרמנים, ריכז יוזף טיטו צבא נאמן של פרטיזנים שהטרידו את הכוחות הגרמנים לאורך כל תקופת הכיבוש.

הוֶרְמַכְט פתח בהתקפה על מערב אירופה: דנמרק ונורווגיה נכבשו (בנורווגיה – קְוִויזְלִינְג משתף פעולה עם הגרמנים). לוקסמבורג, הולנד ובלגיה הוקפו למרות שהיו ניטראליות.

חיל משלוח בריטי נסוג לֶדנְקֵירְק ופונה משם במהירות, תוך ריכוז כל כלי שיט אפשרי למשימה – "נס דנקירק".

הגרמנים כבשו את צרפת תוך שלושה שבועות. בדרומה של צרפת הוקמה מדינת חסות גרמנית, שבירתה וִישִי, ונשיאה המארשל פֶּטֶן. מדינה זו הייתה פשיסטית במהותה ושיתפה פעולה עם הגרמנים.

לוחמים צרפתים לא מעטים הצליחו לברוח לבריטניה ולהתאסף שם לכוח לחימה, בראשותו של הגנרל שַרְל דֶה-גוֹל.

הגרמנים הפנו את מאמציהם לכיוון בריטניה. לאחר שנחיתה מן הים נפסל כרעיון, החל חיל האוויר הגרמני – הלוּפְטְוָופָה – בהפצצה מסיבית על בריטניה במשך תקופה של חודשים.

הבריטים עמדו בהתקפה הזו, המכונה "הקרב על בריטניה", תוך הפגנת אומץ לב אזרחי רב. תרומה חשובה למורל ולעמידה הלאומית היה ראש הממשלה ווינסטון צ'רצ'יל, שנאומיו מעוררי ההשראה דיברו על הקשיים והסכנות, אך גם הבטיחו ניצחון. משפטים מסיימים מדבריו הפכו לנכסי צאן ברזל לעולם המערבי:

  • C If the British Empire and its commonwealth last for a thousand years, men will still say, this was their finest hour.
  • C Never in the field of human conflict was so much owed by so many to so few.

המשפט הראשון הופנה אל הציבור הבריטי בתקופה קשה זו, והשני מדבר על התודה הרבה שהאומה חייבת לטייסי חיל האוויר המלכותי – R.A.F..

הכוחות הגרמנים כבשו את רוב שטחה של צפון אפריקה, כשבראשם עומד ארווין רומל. הבריטים הצליחו להחזיק מעמד בעיר הנצורה טוברוק. רומל התקדם עם כוחותיו לכיוון מצרים.

בקיץ 1941 פלש כוח גרמני אדיר לשטחי ברה"מ, ב"מבצע ברברוסה". אחרי הכוח הלוחם התקדמו יחידות גסטפו מיוחדות, שתפקידן היחיד היה רצח יהודים. יהודים רוכזו מול בורות חפורים ענקיים, ונורו למוות. במקומות כמו פונאר ובאבי יאר נרצחו מאות אלפי יהודים.

הצבא הגרמני התקדם לתוך ברה"מ והגיע למרחק של עשרות קילומטרים מהבירה מוסקווה. הצבא האדום התארגן והשיב מלחמה. הרוסים נקטו בשיטת "האדמה החרוכה" ואף "גנרל חורף" גויס למערכה. יוזף סטאלין שנשאר במוסקווה ולא עזב אותה למרות סכנת הכיבוש הגרמני היה סמל גבורה עבור חייליו. בסטאלינגרד התחיל המפנה במלחמה. צבא הפלישה הגרמני נאבק על העיר מבית לבית עם הצבא האדום, עד שנאלץ להיכנע לכוחו העדיף.

ב- 7.12.1941, יום ראשון בשעה 7:55 בבוקר התקיפו מאות מטוסים יפנים את צי האוקיינוס השקט האמריקאי בנמל הפנינים (pearl harbor). בהתקפה נפגע קשות הצי ונשיא ארה"ב – פרנקלין דלנו רוזוולט – הכריז על כניסת ארה"ב למלחמה.

שנת המפנה הייתה ב- 1942: הצבא האדום בלם את הגרמנים בסטאלינגראד ובפאתי מוסקווה. האמריקנים נכנסו למלחמה וניצחון בריטי ראשון על כוחות גרמנים הושג באל עלמיין אשר במצרים, כאשר מונטגומרי הצליח לנצח את "הקורפוס האפריקני" של רומל. הסכנה הוסרה מעל מצרים וארץ ישראל.

בינתיים הפעילו הגרמנים שיטות רצח מתוחכמות יותר על היהודים, והקימו על אדמת פולין שישה מחנות השמדה. יהודים מפולין בתחילה ואחר כך מארצות אחרות רוכזו והובלו ברכבות לרצח. על ריכוז היהודים והובלתם להשמדה הייתה אחראית מחלקה מיוחדת בגסטפו, בראשה עמד אייכמן.

היפנים שהקימו לעצמם אימפריית ענק באזור האוקינוס השקט, התקדמו וכבשו עוד איים ואזורים בשליטה אמריקאית. האמריקאים השיבו מלחמה ובסדרה ארוכה וקשה של קרבות התחיל הגלגל להתהפך, כאשר האמריקאים מתקדמים ומנצחים את היפנים. שמות כמו מידווי (midway), וגוודלקנל                  (Guadalcanal) הפכו לסמלים אמריקנים של גבורה.

במקביל המשיכה הלחימה בצפון אפריקה, כאשר כוחות אמריקנים ובריטים מנצחים שם את הכוח הגרמני.

מכאן הייתה היוזמה בידי בנות הברית, וכוחות ראשונים פלשו לאיטליה.

בהחלטה משותפת של "שלושת הגדולים: צ'רציל, רוזוולט וסטאלין נקבעה הפלישה לצרפת. ב- 6.6.1944, התקיפו כוחות משולבים אמריקנים, בריטים, קנדים, אוסטרלים וצרפתים את חופי "חרב" "זהב" ו"יוטה" שבנורמנדי. מה שכונה ה- D-day. צ'רצ'יל אמר: "אם אין זו התחלת הסוף, לפחות זה סוף ההתחלה". הנחיתה בנורמנדי הייתה קרב קשה ביותר. מאות אלפי חיילים היו מעורבים במבצע שנקרא "אוברלורד"    (Overlord). מבצע ששילב נחיתה מהיבשה, עם צניחה ואף הנחתת דאונים. הכוחות נתקלו בהתנגדות קשה ממבצרי החוף הגרמנים.

כוחות בנות הברית התקדמו לכיוון גרמניה ממזרח (הרוסים) וממערב (כל השאר), תוך לחימה לא קלה. מדינות אירופה שוחררו תוך כדי כך, עד שהכוחות נפגשו על גדות נהר האלבה בגרמניה. במהלך התקופה הזו הפציצו מטוסי בנות הברית את ערי גרמניה בהפצצות כבדות ביותר. בתחילת מאי 1845, כשכוחות רוסיים היו בכניסה לברלין התאבד היטלר. זה אפשר לגרמנים להיכנע באופן מסודר, לכוחות בנות הברית, כשהם מעדיפים להיכנע לאמריקאים. המלחמה באירופה תמה ב- 8.5.945.

באוקיינוס השקט נמשכה הלחימה הקשה. כוחות בנות הברית התקדמו, אך היפנים לא ויתרו והשתמשו הרבה בנשק הקאמיקזה  – טייסים מתאבדים נהרגו עם מטוסיהם על מטרות אמריקאיות.

בתחילת ספטמבר אישר נשיא ארה"ב – הארי טרומן – להשתמש בנשק החדש והמרשים: פצצה אטומית. העיר הירושימה ביפן הופצצה ב- 6.8.945 בפצצה יחידה – התוצאה הייתה אזור שלם שנמחה מעל פני האדמה וכ- 140,000 הרוגים עד סוף השנה. שלושה ימים אחר כך הופצצה גם נגסקי בצורה דומה. הפצצות אלה הביאו לכניעתה של יפן. ב- 2.9.1945 חתמו היפנים על הסכם כניעה לגנרל דגלס מקארתור, מפקד הכוחות האמריקאים באזור.

 

זה היה סיומה של המלחמה. ההערכה היא כי כחמישים מליון בני אדם מתו במלחמה, ביניהם כשישה מליון יהודים שנרצחו באופן מכוון.

מלחמת העולם השנייה – סיכומים מורחבים

1.מבחינה גיאוגרפית טהורה מלחמת העולם השנייה הייתה גם מחוץ לגבולות אירופה כמעט מתחילתה. הרוסים כתגובה לפלישה הגרמנית לפולין תקפו את פינלנד בכדי להגן על לנינגראד מפני התקפה גרמנית אפשרית. בנוסף, אם מחשיבים את המערכה האסיאיתית, הרי שהמלחמה, מבחינה גאואגרפית החלה למעשה במזרח הרחוק כיוון שפלישת יפן לסין ומונגוליה החלה כבר ב1937 והייתה חלק מהרקע למלחמת העולם השנייה.

לכן, אדם שיביט במפה יאמר כי מלחמת העולם השנייה מעולם לא היית אירופאית בלבד בגלל מעורבותן של ברה"מ ויפן מן ההתחלה. אך למעשה, במהותה הייתה המלחמה אירופאית במהותה עד 1941 עם הצתת המתח הצבאי שהלך והתגבר באירופה מאז עלית הנאצים לשלטון. פלישת הנאצים לפולין גררה את צרפת ואנגליה להכריז מלחמה על גרמניה ואנגליה שיגרה כוחות לגבול גרמניה-צרפת.

בשלב הראשון לא הייתה כלל לחימה במה שכונה "המלחמה המדומה" או "מלחמת הצללים" כאשר כוחות גרמניה עמדו באפס מעשה מול צבאות צרפת ואנגליה. בתקופה זו היו גם גישושים מדיניים בנסיון להשיג הסכם שלום, אך הרוב הכירו בעובדה שהתלקחות היא בלתי נמנעת בעיקר על רקע המלחמה הסובייטית-פינית ולאחר מכן גם הפלישה הסובייטית למדינות הבלטיות. מדינות הברית ניסו לפגוע בגרמניה כלכלית ע"י חרמים מסוגים שונים ושיבוש הספקת חומרי גלם לגרמניה. המלחמה הכלכלית הזו היתה גם בין הסיבות לפלישת גרמניה לנורבגיה ודנמרק. בין היתר גם בשביל להשתלט על ערי נמל, הבריטים שיישמו את עיקר ההסגר הימי על ייבוא גרמני שלחו כוחות לעיר הנמר הנורווגית "נארוויק" ומגע צבאי ראשון בין גרמניה לבריטניה התרחש. לאחר זמן קצר מאוד תקפה גרמניה בחזית המערבית. הגרמנים העדיפו לא להתעמת ישירות עם הצבא הצרפתי החזק ותקפו קודם את הולנד, בלגיה ולוכסנבורג והמשיכו במהירות מפתיעה לתוך צרפת המחוזקת בכוחות אנגליים. במקביל גם הכריז מוסוליני מלחמה על צרפת וכמעט כל אירופה הייתה שרויה במלחמה או באיום של מלחמה. זו המערכה הבסיסית שהתרחבה מאוחר יותר למזה"ת, אפריקה והאוקיינוס השקט. בשלב זה, של עד 1941, המערכה המרכזית מרוכזת בעיקר באזור מערב אירופה על מה שנקרא "קו מז'ינו" והאזור, וכן במלחמות באזור יוון עם כניסת איטליה למלחמה. עד לשלב זה ניתן לקרוא למלחמה "אירופאית". המלחמה יכולה להקרא "עולמית" מאמצע שנת 1941 עם פלישת גרמניה לברה"מ והרחבת המלחמה ביוני וכניסת ארה"ב באופן רשמי למלחמה אחרי התקפת היפנים על פרל- הארבור, במקביל החלה גם החזית האפריקאית עם פלישת איטליה למצרים דרך לוב שכבר הייתה בשליטתה. בשנת 41' הלחימה התפרסה לא רק על אירופה אלא גם בחזית הרוסית, האוקיינוס השקט והמזרח הרחוק ובאפריקה והמלחמה הייתה עולמית וכוללת.

2.ה"בליצ-קריג" או "מלחמת-הבזק" הייתה שיטת התקיפה הגרמנית במהלך מלחמת העולם השנייה שהתבססה על חדירה מהירה ועמוקה של כוחות שיריון עד לעורף האויב. השיטה התאפשרה הודות לכוחות השיריון הגרמניים שהיו ברוב המערכות רבים יותר מאלו של האויב וטובים יותר ומהירים יותר.

הסיבה החשובה לכישלונו של הבליצקריג בפלישה הגרמנית לרוסיה  היא שהיטלר ומפקדי צבאו לא טרחו לעיין בדפי ההיסטוריה, אם היו משכילים לעשות כן היו לומדים את אשר למד נפולאון על בשרו: לא תוקפים את רוסיה בחורף! הבוץ והשלגים פגמו ביכולתם של הטנקים והקור והחורף הקשה פגע קשות בגרמנים שעמדו כנגד חיילים רוסים שלדידם טמפ' של 10 מעלות ושלג הם יום אביבי יפה. סיבה נוספת לכישלון הגרמני היא שלמרות שהצבא הרוסי היה נחות מהגרמני כמעט בכל מובן, בין אם זה בטכנולוגיה ובין אם בארגון הרי שלצבא הרוסי היה יתרון חשוב אחד:גודל. הצבא הרוסי היה גדול כמעט פי שלוש מן הצבא הגרמני. אך הצבא הרוסי היה מיושן, מסורבל ובלתי מאורגן, ולא היה לו מענה להתקפות הבזק של הנאצים. ההאטה בקצב ההתקדמות של הנאצים בעקבות החורף אפשרה לצבא הרוסי להתארגן ולהעמיד מול הגרמנים כוחות עצומים. בנוסף, המערכה של מבצע ברברוסה נתנה לבריטים פסק זמן להתארגנות והתחזקות וזאת בנוסף לכניסת ארה"ב למלחמה גרם לגרמנים לחשוש לגורל החזית המערבית והם היו נתונים לאיומים מצד צבאות ענק הן מהמזרח והן מהמערב ונאלצו לחלק את הכוחות.

3.בעוד שכל מדינות אירופה היו שרויות זה שנתיים במלחמה שאיכלה את כל משאביהן ופגעה אנושות בכלכלתן, ארה"ב הייתה נייטרלית כל הזמן הזה וצבאה היה במלוא כושרו, בנוסף התעשייה האמריקאית הייתה במצב מצויין שאפשר ייצור מלחמתי נרחב וכמעט בלתי פוסק.

כניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה סיפקה לאומות המאוחדות תוספת כוח רעננה, מגובה בכלכלה ותעשייה חזקה מאוד והיוזמה המלחמתית עברה לידיהן, מדינות הציר היו כעט בנחיתות מספרית גדולה מאוד וחסרו במשאבים בעוד שהמשאבים של האמריקאים היו כמעט בלתי-מוגבלים. עכשיו הייתה המתקפה מצד האומות המאוחדות על אירופה הכבושה. מדינות הציר עברו ממצב של מגננה למתקפה.

4.ה"סדר החדש" היה היררכית גזעים שקבעו הגרמנים במסגרת האידיאולוגיה הנאצית בין העמים הכבושים, ולפי עקרונות הסדר הזה קבעו את יחסם אליהם. עמים ממוצא ארי, הולנדים, דנים ונורוגים נתפסו כשווים לגרמנים ונועדו להיות שותפים לאימפריה. עמים סלביים כמו פולנים ורוסים נראו כנחותים ולפי הסדר החדש נועדו לשרת את הגזע הארי. בתחתית ההיררכיה עמדו היהודים והצוענים שהיו מיועדים לחיסול.

בעוד שלפי הסדר החדש היה לעמים שנחשבו במסגרת זו לנחותים לנאצים תפקיד, ליהודים לא הייתה זכות קיום, אפילו לא כמשרתים לגזע הארי. לכן, מעצם היותם משוללי תפקיד וכן הזכות לקיום בכלל, החלו היהודים להיות מופרדים מן החברה החדשה שנוצרה תחת כללי הסדר החדש. הסדר החדש דירג למעשה את היהודים בדרוג היררכי שחייב הפרדה שלהם משאר העמים וכך החל תהליך הגטואיזציה.

5. "מלחמת אידיאולוגיות" הוא הכינוי שניתן ע"י הפיקוד הגרמני למלחמת גרמניה-רוסיה עקב הקיטוב הכמעט מוחלט באידיאולוגיות של שתי המדינות: פאשיזם מול קומוניזם.

פקודה שנגזרה מן ההגדרה של מלחמת אידיאולוגיות  היא "פקודת הקומיסרים" ופעלה ישירות כנגד היסודות הקומניסטים ברוסיה. לפי פקודת הקומיסרים נרצחו כל נציגי המפלגה הקומוניסטית ששירתו בצבא. בזמן הפלישה והכיבוש הגרמני ברוסיה הצטרפו יחידות מבצע של הס.ס לכוחות הלוחמים. יחידות ס.ס אלו החלו בהשמדה המונית של יהודים וזו הייתה תחילתו של "הפתרון הסופי"

6."ים האלמוגים"-מאי 1942, האוקיינוס השקט, אזור האי מידווי. הכוחות היפנים שניסו לכבוש את האי מידווי ספגו אבידות קשות שפגעו בכושר התמרון האווירי שלהם לעומת התחזקות של האמריקאים באזור. קרב זה היווה מפנה בלוחמה הימית באזור והעביר את היוזמה לידי האמריקאים.

"אל-עלמיין"-אוקטובר 42', מצרים. לאחר שהצליחו לבלום את התקדמות הגרמנים לתוך מצרים החלו הבריטים, תוך שהם מנצלים את העדיפות המספרית, שלהם לתקוף את הכוחות הגרמנים ולהדוף אותם מערבה לתוך לוב. במקביל יצא לפועל "מבצע לפיד" של נחיתת כוחות בריטיים ואמריקאים במערב אפריקה והחלו להתקדם מזרחה. הכוחות של מדינות הציר בצפון אפריקה היו עתה מכותרים ובמאי 43' בא הקץ ללחימה בצפון אפריקה עם כניעת מדינות הציר באזור.

"סטלינגרד"- 42', סטלינגרד, דרום רוסיה. הרוסים הצליחו להדוף את התקפות הגרמנים על סטלינגרד והעיר עמדה במצור שהוטל עליה עד בוא החורף. עם בוא החורף התאוששו הרוסים ויצאו למתקפת נגד בעזרת כוחות מתוגברים. הרוסים כיתרו את הכוחות הגרמנים שנכנעו בפברואר 43'.

7. "ועידת קזבלנקה"- ועידה שנערכה בינואר 43' בקזבלנקה, מרוקו בהשתתפות נשיא ארה"ב רוזוולט ושליט רוסיה סטלין והגנרל הצרפתי שארל דה-גול וראש הממשלה ושר ההגנה הבריטי צ'רצ'יל. עיקר הועידה היה סביב דרישת סטלין לפתוח חזית נוספת, מערבית כנגד הגרמנים בכדי להקל את הלחץ מברה"מ. צ'רצ'יל טען כי פלישה מן המערב מסוכנת ודורשת תיכנון ושצבא בריטניה עדיין לא מוכן לפלישה שכזו, בסתר ביקש צ'רצ'יל למנוע התפשטות רוסית מערבה. לבסוף הוחלט על פלישה לאיטליה דרך סיציליה.

"ועידת טהרן"- נובמבר-דצמבר 43' בטהרן בירת אירן בהשתתפות רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין.

חילוקי הדעות העיקרי היו סביב נושא הנדל"ן האירופי וחלוקת פולין וגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. סטלין דרש את השטחים שכבשה רוסיה מפולין ב39' וכן הוחלט לחלק את גרמניה בסיום המלחמה ולמגר את הנטיות הנאציות-מיליטרסטיות של העם הגרמני. בנוסף הוחלט על מבצע "אוברלוד" של פלישה לחופי אירופה המערבית.

"ועידת יאלטה"- פברואר 45' ביאלטה שבחצי האי קרים בהשתתפות רוזוולט, צ'רצי'ל וסטלין.

בוויעדה זו לא נתגלעו מחלוקות רבות מידי והיא עסקה בחילוק השטחים עם סיום המלחמה. הוחלט על פירוק גרמניה וחלוקת שטחיה וכן על פירוק צבאה והתעשייה. הוחלט על "הזזת" פולין מערבה  כאשר היא מוותרת על שטחים שנכבשו בידי הרוסים ומפוצה בקבלת שטחים מגרמניה. כמו כן התחייב סטלין להצטרף למלחמה כנגד יפן. ובנוסף הוחלט על הקמת ארגון "האומות המאוחדות" במקום חבר העמים.

"ועידת פוטסדאם"- יולי-אוגוסט 45' בפוטסדאם ליד ברלין בהרכב שונה מעט מהועידות הקודמות עקב מותו של רוזוולט והחלפתו בטרומן וכן המהפך הפוליטי באנגליה לטובת אטלי. הועידה כללה, אם כן, את טרומן, אטלי וסטלין. הועידה נתנה אשרור להחלטות ועדת יאלטה בדבר פירוק גרמניה וכן קבעה החלטות גם ביחס לפירוק אוסטריה בדומה לאופי שבו חולקה גרמניה. כמו כן, הוחלט על הצבת אולטימטום לכניעת יפן.

 

8.ההחלטות הפוליטיות הכתיבו למעשה את מהלך מלחמת העולם השנייה. דוגמא אחת היא ההחלטה שנתקבלה בועידת טהרן על פלישה לאירופה כבושה דרך צרפת. החלטה זו שינתה לגמרי את מהלך המלחמה כיוון שהפכה את הנאצים לצד המותקף והחזירה את הלחימה לתוך שטח צרפת.

9.לאחר הפלישה המסיבית של מדינות הברית לחופי צרפת החלו הכוחות של מדינות הברית להתקדם בכל החזיתות: מזרחה בצרפת, צפונה באיטליה ומערבה בפולין. הגרמנים הוכו קשות ע"י הפצצות וצבאם כמעט ונוטרל לגמרי. בסוף אפריל 45' כבשו כוחות רוסים את ברלין והיטלר התאבד כנראה ב30.4.45. באיטליה נתפס מוסוליני ע"י כוחות פארטיזנים והוצא להורג ב28.4.45. ב7 במאי נכנעה גרמניה והמלחמה באירופה באה לסיומה.

היפנים סרבו להכנע גם עם נפילת מדינות הציר באירופה והמשיכו להלחם מלחמה כמעט נואשת שכללה הרבה אמצעים נואשים כמו טייסי קאמיקזה (מתאבדים). האמריקאים הפציצו את יפן ללא הרף. ב6.8.45 החליט הנשיא האמריקאי טרומן על הטלת פצצת אטום על העיר היפנית הירושימה. במקביל פלשה רוסיה למנצ'וריה. למרות זאת היפנים לא נכנעו וב9 באוגוסט הופלה פצצת אטום שניה על נאגאסקי. ארבעה ימים לאחר מכן, ב2.9.45 הודיע יפן על כניעה לבנות-הברית ומלחמת העולם השנייה באה לסיומה הכולל.

10.למרות שיפן הייתה על סף הרס מוחלט לקראת סוף המלחמה, כניעתה לא נראתה קרובה. ההתנגדות והמסירות הכמעט-פנאטית של חיללי השמש-העולה בייחוד הטייסים המשיכו לעלות לאמריקאים באבדות כבדות. מנגד, ההפצצות האמריקאיות הכבדות על ערים יפניות מאוכלסות גבו קורבנות רבים מבין האוכלוסיה האזרחית. לכן, החליט הנשיא טרומן למצוא את הפיתרון הכי מהיר למצב ונימק את החלטתו בצורך "להציל חיי מאות אלפים, אמריקאים ויפנים כאחד"[1].

שיקול נוסף בהטלת הפצצה היה מעין הפגנת כוח מרתיע (מאוד) לעיני הרוסים שהפכו עתה לאויב המערב.

למלחמת העולם השנייה היו השלכות עצומות על הכלכלה, התרבות והפוליטיקה בכל העולם. היא ללא ספק אחד האירועים המשפיעים בתרבות המערב בכלל ותרבות המאה ה-20 בפרט. למלחמת העולם השנייה כמו כן היו השלכות מרחיקות לכת בתחום היחסים הבינלאומיים בשנים שלאחריה ובעיקר ביצירת תופעת המלחמה הקרה. גם הסוציולוגיה וגם מדעי המדינה וכמעט כל תחום אקדמי ממדעי החברה נאלץ להדרש לשאלת מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה. גם תחומי האמנות הושפעו רבות מהמלחמה שנתנה את אותותיה ביצירות שנוצרו בשנים שאחריה ולמעשה עד היום וניתן לראות היטב את השפעת מלחמת העולם השנייה על תולדות האמנות.

ראה גם:

סיכומים בנושא מלחמת העולם השנייה

אירופה בימי מלחמת העולם השנייה

היסטוריה של מלחמת העולם השנייה

השואה – אסופת סיכומים

צפו בסרטון מרהיב שממחיש בצורה מרתקת את מימדי ההרס של מלחמת העולם השנייה

אסופת ציטוטים יפים על מלחמה באופן כללי ועל מלחמת העולם השנייה


[1] הארי ס. טרומן.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות