עלייתה של המדינה המודרנית החל מתקופת הרנסנס

תרבות הרנסנס, מאפייניה והשפעתה

מתוך: חברה, פוליטיקה ותרבות בעידן החדש

מתקופת הרנסנס עד למאה ה – 16  אין באירופה מושג של גבולות טריטוריאלים. עד סוף המאה ה – 19 כל אחד יכול לעבוד ממקום למקום. לתקופת הרנסנס הייתה השפעה מכרעת על הפוליטיקה. בעת זאת עולה שלטון חילוני שהולך ומתחזק כנגד שלטון הכנסייה עד שבתקופת המאה  ה- 17/18 יוצא השלטון האבסולוטי ( ראשון , בין שווים ). בתחילת המאה ה – 16 ישנם מונארכיות חדשות מתאפיינות בריכוזיות , בעוצמתו של השליט, בביורוקרטיה גדולה , אבל במקביל צועדים אלמנטים שיזרעו את הזרעים לתפישת עולם ליברלית .

המושג מדינה זהו דבר שלא היה קיים ( מדינה מודרנית שאנו מכירים אותה היום היא תופעה של העולם המודרני המערבי ) . בתקופה זאת בכל עיר לדוגמא באיטליה, דיברו בדיאלקטים שונים . היו טריטוריות .

בימי הביניים הייתה קיימת תופעה בכל אירופה "שלטון דואלי" – שמצד אחד יש שלטון חילוני ומצד שני שלטון דתי , תורת שתי החרבות , לכל אחד מהם יש תפקיד – של המדינה לדאוג לשלום וביטחון , ושל הכנסיה לדאוג לנפשם של המאמינים . גם בדואליות השלטונית היה טמון שאין דת חזקה יותר מהנצרות .

מה שהלך באירופה בתקופה זאת זה "רפובליקה נוצרית" אך לא הייתה מדינה עצמאית .

בתוך כל טריטוריה באירופה היה שלטון מבוזר " משטר פיאודלי " , לא היה שלטון יחיד . פיאודליזם נבע מתוך חוסר ביטחון שאפיין את אירופה בעיקר בגלל נפילתה של האימפריה הרומית . וכדי לשמר את הביטחון החליטו להמליך שליט אחד ( המלך ) ומתחתיו יהיו סניורים ( היה נבחר מכיוון שהיו לו הרבה אדמות ) ומתחתיהם הואסלים ומתחתיהם אבירים , זוהי מערכת מורכבת של התחייבויות . כל המערכת הזאת מתנהלת בשבועה . אין מנהל אחיד או צבא אחיד בעולם הפיאודלי . המלך שנמצא ברובד העליון הוא בתקופה הזאת ראשון בין שווים ( Primus Infer Pares ) . השליט היה תלוי ברצונם של הואסלים שלו . היכן שהיה משטר פיאודלי המדינה שבאה לאחר מכן הייתה בשלה יותר לליברליזם .

בין המאה ה – 5-8 היה שלטון כנסייתי ללא מצרים .

מהמאה ה – 9 צומח השלטון הפיאודלי . פיאודליזם הוא ביזור של כוח , השליט הוא ראשון בין שווים , לא יכול להתקיים בלי הואסלים , זוהי מערכת התחייבויות מורכבת ומסובכת למסור ולהעביר בין אחד לשני רכוש . למלך אין כוח של שליט יחיד ( לדוגמא אם מלך יוצא למלחמה הוא צריך להתייעץ  ) .

החלום של הכנסיה בתקופת "שתי החרבות" הוא אימפרית נוצרים תחת שליטה של האפיפיור ( השליט מולך בחצרו של האלוהים ) . היא הגבילה את הסמכות החילונית אך בא בעת היא נתנה בסיס לשלטון החילוני . המטרה העיקרית הייתה הבאת האדם לגן עדן .

הפיאודלים קודם כל דאגו לזכויות שלהם , השליט הוא ראש הפירמידה . המגנה כרטה ( 1215 ) זהו מסמך של ברונים שאומר שאדם חופשי לא יעצר , לא יפגעו בו , לא יגרמו לו נזק כלשהו ללא משפט חוקי , הוא בא לבטא את זכויות האדם, ושהשליט לא יכול היה לעשות כל שברצונו . המגנה כרטה הפך להיות מעין לפיד למען חירויות ( מסמך ליברלי ) , ומילא תפקיד מכריע בהיסטוריה . פשוטי העם עבדו אדמות והיו צריכים להודות שהאבירים שומרים עליהם . הוא הפך להיות אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה .

אם היו רוצים לדון לגבי משהו , אסיפות היו לא דמוקטיות בתקופה זאת ע"י האצולה בלבד כי לא הייתה דמוקרטיה , הם היו דנים בחצר הקוזיה ( פרלמנט , קורטז , בכל מקום נקרא בשם אחר ) . אם הייתה מלחמה אז היו צריכים לשלם מיסים למלך בעבור הכלים הנדרשים למלחמה . ישנה תופעה מעניינית שמאפיינת את התקופה הזו בכך שמצד אחד מתפתח שלטון ריכוזי ומצד שני יש גרעינים של תפיסה ליברלית , זאת אומרת שהמלך הוא מוגבל . משטר פיאודלי היה מעצם טבעו מבוזר ( בכך מקום שעבר משטר פיאודלי התעצבה אצלו דמוקרטיה לאורך הזמן ) .

המילה נאסיו ( nasio ) מימי הבניים מתייחסת לאדם שגר בכפר שלו. הלאומיות במסגרת של גבולות ברורים קיבלה הרחבה יותר גדולה והתעצבה סופית במאה ה – 19 ) . מולדת =patria  – לאט לאט חוזר המושג פטריה , אם בהתחלה אדם היה רואה עצמו קודם כל נוצרי ואח"כ ונציאני , אז המצב התהפך ואדם ראה עצמו קודם כל ונציאני ואח"כ נוצרי , זאת אומרת שאדם היה נלחם למען המולדת ולא למען הבישוף או הכנסיה . הראיה הייתה של פטריוטיזם מקומי .

השפה – 80% מהדברים פורסמו בלטינית , אבל מלבד הלטינית פורסמו גם דיאלקטים בשם ווגוס = המוני כמו וולגרי היום בשפה העברית . בכל עיר היה לה הדיאלקט שלה . אין האחדה בשפה , אך זה לא שונה ממש בין הערים . אם רוצים לגבש זהות אז צריכים דיאלקט שיהיה דומיננטי . פטררקה ודוקאדו אימצו את הדגם הפלורנטיני ודגם זה הפך להיות הדיאלקט המקובל באיטליה . אם במאה ה – 15, 75% מהפרסומים היו בלטינית, במאה ה – 16 המצב התהפך ורק 25% היו בלטינית , שפה זו הפכה להיות שפה מתה שמתשתמשים בה רק ברבדים מסוימים ( עורכי דין למשל ) . מה שגרם להאחדה, לדומיננטיות הדיאלקטים היא בעצם המצאת הדפוס , כך היתה אפשרות להפיץ את הדברים בדיאלקטים השונים .

ז'אן דארק ( 1412 ), צרפתיה – מלחמות לפעמים יצרו זהות של הטריטוריה , המלחמה היא פיאודלית , היא בן משפחות שדיברו אותה שפה ( מלחמת מאה השנים , 1337-1456 ) , יש שמגדירים את ז'אן דארק כאם שתי האומות , הצרפתית והבריטית . היא אמרה שהמאבק הפיאודלי לא מעניין אותה , אלא רצה לדאוג אך ורק לטריטוריה של צרפת . הסכסוך בין שתי האומות הסתיים רק ב – 1904 .

כרגע מה שחסר שהשלטון יהיה ריכוזי הוא ברגע שהכנסיה תהיה חלשה יותר , ברגע שהשליט מתחזק אז הכנסיה מתחילה לאבד מכוחה וכך השלטון הדואלי יורד ( הרפורמציה ) .

בתקופה זאת מתבצע עיצוב של מולדת , עיצוב שפה , קיים מסחר , גילוי העולם , העושר יותר גדול , האחדת השפה ( ניתן להעביר חוקים , האנשים יודעים מה המלך רוצה ) , מתעצבת מדינה מודרנית  אך עדיין השלטון הדואלי קיים בראשית המאה ה – 16 . אך עד המאה ה – 16 מתעצבות מדינות כגון : צרפת , אוסטריה , הולנד וכו' .

ניקולו מקיאוולי ( 1469-1527 ) נחשב לאבי המדינה המודרנית , מדבר על מושג שנקרא "רג'ונה דיסטאטו" כלומר ההגיון של המדינה , זאת אומרת קודם כל בודקים מה האינטרס של המדינה , בלי קשר לנצרות , המציאות צריכה להכתיב את הפעולות של המדינה .

ראה גם: הופעת המדינה המודרנית – סיכום קצר

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות