זולת אולי איסלנד, אין כיום מדינה עלי אדמות שאינה מתמודדת עם האתגר הרב-תרבותי. הכוונה היא כי אין כיום, זולת אולי איסלנד, מדינה עלי אדמות שהיא מדינה הומוגנית ואחידה מבחינה לאומית, אתנית, עדתית, לשונית או תרבותית. בכל מדינה עלי אדמות כיום מתקיימת איזושהי מערכת יחסים, על פי רוב מורכבת למדי, בין קבוצת הרוב לבין קבוצה או קבוצות מיעוט השונות ממנה. מצב זה נוצר הן במצבים בהן שתי קבוצות תרבותיות שונות נכללות מלכתחילה בשטחה של מדינה, כמו במקרה של ישראל, או כתוצאה של הגירה, כמו מדינות אירופה.
מיותר לומר שהאתגר הרב-תרבותי מאתגר במיוחד את הרעיון של מדינת הלאום המבוססת על הזכות להגדרה עצמית של עמים. מהסיבה הזו הפכה ההתמודדות עם האתגר שמציבה הרב-תרבותיות לאחד השאלות הגדולות המונחות בפני חברות ומדינות ולשאלה שמחייבת אפילו בחינה מחדש של עצם המסגרות הפוליטיות והתרבותיות שבאמצעותן מתנהל העולם.
אולם השאלה של הרב-תרבותיות נוגעת אולי יותר מכל לשאלה של הזהות. זהות היא מושג מורכב ביותר הכולל בתוכו שכבות שונות ומרכיבים אישיים וקולקטיביים. הזהות מתהווה ונשמרת כתוצאה ממרכיבים רבים ובהם השתייכות אתנית וגזעית, אמונה דתית, זהות לאומית ובימינו ימי הגלובליזציה גם זהות גלובלית. אחד המאפיינים של העת המודרנית היא תנועה מהירה ואף אגרסיבית של רבים ממרכיבי הזהות האישית על פני הגלובוס ומפגש מואץ בין תרבויות שיוצר משבר זהות כמעט בכל חברה ותרבות עלי אדמות. האתגר של הרב-תרבותיות הוא לפיכך במידה רבה האתגר של המעבר לזהות פוסט-מודרנית.
המצב הרב-תרבותי הביא עימו מספר גישות להתמודדות עם שאלת הרב-תרבותיות. מצד אחד עומדת מדיניות כור ההיתוך הותיקה שאפיינה את ישראל בראשית דרכה ומאפיינת במידה מסוימת את ארה"ב עד ימינו. גישה זו דגלה בניסיון להפוך חברה הטרוגנית להומוגנית באמצעות יצירת מודל אחיד של "אזרח" שאותו יש ליצור. מדיניות כור ההיתוך נכשלה ופינתה את מקומה בימינו למדיניות של רב-תרבותיות אך גם לרב תרבותיות זו יש גוונים שונים וגישות שונות ליישומה. הרב תרבותיות הפלורליסטית חותרת לאפשר לתרבויות שונות להתקיים אך עדיין לקיים מכנה משותף של זהות לאומית. הרב תרבותית הפוסט-לאומית חותרת תחת ההנחות הפלורליסטיות וטוענת כי מדינת הלאום אינה יכולה להמנע מעריצות תרבותית של הרוב ועל כן יש, על פי הקיצוניים שבגישה זו, לבטל אותה.
ההתמודדות עם שאלת הרב-תרבותיות מסבה את תשומת הלב לשאלת הפוליטיקה של הזהויות במסגרתה תרבותיות מתנהלות זו מזו בתהליכים מורכבים ודינאמיים של אישור, שלילה ודיאלקטיקה. קבוצות חברתיות שונות פועלות בצורות שונות על מנת לקבל הכרה שמגיעה אף היא בביטויים שונים החל מפוליטיקה ועד תחומי התרבות.