התנהגות ארגונית: אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם – טריאנדס

התנהגות ארגונית: אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם – טריאנדס

מתוך: מנהל עסקים \ התנהגות ארגונית

אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם (לפי החוקר הנרי טריאנדס)

  • אנשים אינדיבידואליסטים מדגישים את חשיבות הגשמת היעדים והחלומות שלהם, אותם הם בוחרים מתוך בחירה אישית. המטרה הסופית היא להיות מאושר. ה"אני" זה הדבר הכי חשוב. חשובה למשל חלוקה הוגנת של פרסים – לפי התרומה האישית.
  • קולקטיביזם: המטרות והצרכים שלהם כפופים למטרות החברה. מטרתם לעשות כל מה שצריך כדי שהקבוצה תצליח, לעמוד בציפיות שלה, ולהתאים עצמם לקבוצה.
  • FACE SAVING: חשיבות על לא לבייש אחרים, למשל משתמשים הרבה בשפה עקיפה.
  • חלוקה שוויונית של פרסים: אותו גודל של פרס או חלוקה לפי צורך.

לפי טריאנדס – אינדיבידואליזם כולל:

  1. עצמאות ויכולת להסתדר בכוחות עצמך: הדעות שלך יותר חשובות מהנורמות של הקבוצה, אם הקבוצה לא עוזרת לך להשיג את יעדיך לגיטימי שתעזוב אותה. אם אתה עושה משהו לא בסדר- אחריות שלך לתקן. בתרבות אינדיבידואליסטית זו הבושה הכי גדולה לקבל עזרה מאחרים כדי "לעמוד על הרגליים.
  2. תחרותיות: צריך לעשות הכל כדי לקדם את היעדים האישיים. השגת היעדים יותר חשובה ממערכות היחסים בקבוצה.
  3. שמירת מרחק מקבוצות פנים: יש קבוצות פנים (למשל משפחה) אך הן לא חלק מההגדרה העצמית ולא תופסות מקום מרכזי בחיים של האדם. יותר מחליטים לפי מה שאתה רוצה, חשוב להיות נאמן לעצמך, לרצונות ולשאיפות שלך.
  4. למשל, בארה"ב נהוג שתפקיד ההורים הוא לטפל בילדים עד גיל 18. נפוץ שם למשל שילדים שעזבו את הבית ולא הסתדרו אחרי הקולג' חוזרים הביתה, ומשלמים שכר דירה להורים. חשוב להורים שהילדים ידעו להסתדר בכוחות עצמם.
  5. הדוניזם: הדבר הכי חשוב זה לעשות את עצמך מאושר. לא צריך להתאים את עצמך לאף אחד, הדרישה לקונפורמיות נמוכה.

בשורה התחתונה: חשיבות של "אני" ולא "אנחנו".

קולקטיביזם כולל:

  1. תלות הדדית בין אנשים: חשוב לעשות מה שטוב לקבוצה, גם אם זה בא על חשבון היחיד. אין שום תלות הדדית או מחויבות כלפי קבוצות חוץ! האדם מרגיש חייב רק לקבוצות הפנים שלו.
  2. חברתיות: כמה נהנים מאנשים אחרים בקבוצת הפנים. בתרבויות קולקטיביסטיות החברים בקבוצת הפנים הם חלק מההגדרה העצמית של האדם. נחשב לבושה להיות יחודי או לא לשתף פעולה או להיות עצמאי. כולם משתפים פעולה. הקבוצה תקבע את ההתנהגות.
  3. שלמות המשפחה: כמה רוצים שהמשפחה תשאר יחד ולא בנפרד. יש יותר נטיה לילדים להשאר בבית ההורים עד החתונה, ולאחר מכן מצופה שיטפלו בהורים.
  4. אם יש אי הסכמה בתרבות קולקטיביסטית: או שתהיה התעלמות מהקונפליקט (מחכים שיעבור ובינתיים ממשיכים להתנהג בנימוס) או שמנסים שיתוף פעולה.
  5. בתרבות אינדיבידואליסטית: כל צד מנסה לכפות את דעתו, או שמגיעים לפשרה (כל אחד מקבל משהו).

בשורה התחתונה: חשיבות של "אנחנו" ולא "אני". (בתרבויות מזרחיות ממעטים להשתמש במילה "אני")

יש הבדלים תרבותיים בין איזה סוג של זהות תבלוט אצל אנשים: אם יתארו עצמם לפי מאפיינים אישיים (אינדיבידואליסטים) או לפי מאפיינים….

שלושה סוגים של "אני" לפי טריאנדס

  1. אני פרטי: איך אני מגדיר את עצמי.
  2. אני ציבורי: קוגניציות שקשורות לאיך שאנשים באופן כללי רואים אותנו.
  3. אני הקולקטיבי: קוגניציות שקשורות לאיך קבוצת הפנים רואה אותי, לא אנשים כללים אלא אנשים ספציפים שמגדירים אותי.
  • לאנשים מתרבויות אינדיבידואליסטיות יש "אני" פרטי יותר מפותח.
  • בגלל שבתרבויות אינדיבידואליסטיות מדגישים את הרצונות והשאיפות, רוב התיאורים של ה"אני" יהיו חיוביים.
  • בתרבות קולקטיביסטית ה"אני" הקולקטיבי יותר מפותח.
  • בגלל שיש דגש על עמידה ביעדים של הקבוצה, גם האמירות שיש להם לגבי ה"אני" יהיו שליליות. הסיבות:
  • לא לבלוט ולהדגיש את עצמנו לעומת אנשים בקבוצה. חשובה ההרגשה של הרמוניה והשוויון בקבוצה, אי אפשר להיות מעל מישהו בקבוצה.
  • מטרתנו היא לעזור לקבוצה להשיג את יעדיה, ולכן אנשים צריכים לשפר את עצמם כדי לעזור יותר לקבוצה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות