התנהגות ארגונית: חשיבה קבוצתית

התנהגות ארגונית: חשיבה קבוצתית

מתוך: מנהל עסקים \ התנהגות ארגונית

Groupthink:

חשיבה קבוצתית היא סגנון קבלת החלטות שקורה בקבוצות מאוד מלוכדות, שבהן חברי הקבוצה כ"כ שואפים להגיע להסכמה ואחידות דעים, שזה בא על חשבון היכולת לעשות הערכה מדוייקת וריאלית של מידע רלוונטי לחלטה, ומביא להשתקה של דעות נוגדות ולהתעלמות מדרכי פעולה אלטרנטיביות. לקבוצות כאלה יש נטייה לקבל החלטות מאוד מסוכנות, חלק מהסיבה שזה קורה חברי הקבוצה כל כך עומדים מאחורי הרעיון שלהם שהם ממש אוסרים על השמעה של מנוגדות, כך שאין דרך לערער על ההחלטה שלנו.

תנאים מקדימים:

1. לכידות גבוהה: חברי הקבוצה מאוד רוצים להישאר חלק מהקבוצה ולהיות חלק ממנה
2. מבודדת מכל השפעה חיצונית , או גורם שיכול להכניס שונות של דיעות
3. היעדר נהלים שיטתיים של חקר והערכה, אין נהלים שמעודדים השמעה של דיעות סותרות או מנוגדות מהר מאוד מתפתח לחץ לקונפורמיות
4. המנהיג של הקבוצה הוא זה שמכוון בקבוצה ישירה את כל מה שמתנהל בקבוצה, הוא לא נותן מקום לשמוע אנשים אחרים.
5. משבר צריך להגיב מהר, הסביבה מורכבת ומשתנה ויש הרבה מאוד לחץ ומעט מאוד תקווה שיש פתרון אחר עדיף על מה שהמנהיג רוצה או מה שאנשים אחרים רוצים
6. סביבה מורכבת ומשתנה
7. לחץ רב ותקווה מעטה למציאת פתרון יותר טוב מזה שמועדף ע"י המנהיג או ע"י

הסימפטומים:

1. אשליה של חוסר פגיעות, אופטימיות מוגזמת, תחושה שאפשר לקחת סיכונים כי לא ניתן לפגוע בהם
2. מאמינים שהם פועלים בשם המוסר
3. רציונליזציה קולקטיבית – ברמת הקבוצה, מתעלמים מכל מידע שעלול לגרום להם לסטות או לחשוב מחדש על ההחלטה שהם רוצים לקבל
4. סטריאוטיפים על קבוצות אחרות, בטוחים שהם אלה שצודקים וכל קבוצה אחרת נחותה מהם ואין לה שום יכולת לעשות החלטה אחרת או שיקולים אחרים

ß גורם לנטייה לקחת סיכונים מוגזמים

1. צינזור עצמי: לא רוצים לבטא שום דבר שסותר את הדעה של הקבוצה
2. לחץ ישיר על מתנגדים
3. יש אנשים שממנים את עצמם להיות אחראים שאף אחד לא יביע דעה שנוגדת את הדעה של הקבוצה, רואים את עצמם כאחראים לזה שתהייה אחידות דעים.
4. מרגישים שכולם מאמינים באותו הדבר, שזה הפתרון הנכון
5. אשליה עצמית : בעקבות זה שאנחנו לא נותנים לאף אחד להביע דעה מנוגדת, יש תחושה שכולם ביחד

Groupthink מוביל לקבלת החלטות לקוייה במובנים של :

1. בדיקה בלתי מספר של אלטרנטיבות
2. בדיקה בלתי מספר של מטרות, לא מסתכלים על התמונה הרחבה
3. כשלון בלבחון את הסכות של הבחירה המועדפת
4. חיפוש גרוע של מידע והטיה בעיבוד של המידע הקיים
5. כשלון להעירך את היעילות האמיתית של האלטרנטיבות
6. כשלון להכין תוכניות משנה

כל מידע סותר מושתק או שמתעלמים ממנו, מעלה את הסיכוי שנקבל החלטה מסוכנת שיש הסכמה של כולם שזה מה שאנחנו צריכם לעשות.

דוגמא: Bays of Pigs

התוכנית שקנדי אישר לכבוש את קובה (מבצע שנכשל), תקף לגבי גם מלחמת יום כיפור :

מאפייני התהליך :

תפקיד המנהיג – קנדי היה נוכח בכל הפגישות הקריטיות ואמר לחברי הקבוצה מההתחלה את ההעדפות שלו באופן ברור

מבחינת חוקים, סטטוס, ופרוטוקול התנהלות – דבקות בחוקי הפרוטוקול ונתינת כבוד וההעדפה לבעלי סטטוס גבוה

לכידות וגוון של פרספקטיביות: היתה סודיות מוחלטת, קבוצה מאוד קטנה של חברי קבוצה- רק מי שהיה חייב לדעת. והיתה מניעה מוחלטת מלהכניס עוזרים בדרך נמוך יותר או אאוטסיידרים לישיבות שאולי היו להם הסתכלות מזווית ראייה אחרת

נורמות לדיון אינטנסיבי והערכה עצמאית: הייתה תת קבוצה אחת קטנה שדחפה את כל התהליך אותם אנשים היו אחראיים גם לתכנון המשימה וגם להערכת סיכויי ההצלחה שלה

שקילה שלמה של כל האלטרנטיבות ולקיחה בחשבון של מידע מפריך- היתה הנעלות מהירה על אפשרות יחידה ולא הציאו לנשים שום תוכניות מתחרות

Devil advocates אף אחד לא מונה לקחת על עצמו את התפקיד הזה.

אסון הchallenger:

1. זמן קצר לאחר המראתה מעבורת החלל התפוצצת וכל שבעת חברי הצוות נספו
2. הסיבה המכנית שגמרה לאסון
3. אבל בתהליך קבלת ההחלטה היו לגבי שיגורה היו מעורבות טעויות אנוש שנגמרו על ידי תקשורת לא מדוייקת, לחץ פוליטי, וגורמים אשר קידמו חשיבה קבוצתית.

ארגז כלים : איך להימנע מgroupthink

1. לפתח נורמות שמעודד חוסר הסכמה : (תמיכה של השטן), לגיטימי להביע דעות מנוגדות , לעודד ביקורת חיצונית, לגרום לכל חבר בקבוצה להרגיש חשוב, כל דבר שעולה בו ספק להביאו לידי ביטוי בלי קשר לסטטוס או למעמד, לא להסתמך רק על דעת הרוב לקחת בחשבון גם את דעת המיעוט
2. כדאי ליצור תת קבוצות: אם יש שני אנשים דומיננטיים שנוטים להחלטה מסויימת, אפשר לפצל אותם כדי למנוע תופעת הפולריזציה.
3. מאוד חשוב לשמור על ניטרליות של המנהיג כדי לא להשפיע על הדעה של המונהגים, וגם כשהמנהיג מביע דעה שיעודד אחרים להביע דעה גם כן
4. לקבוע פגישות הזדמנות שנייה, פגישות שנועדו לתת לחברי הקבוצה הזדמנות להביע את דעתם אחרי שהתקבלה ההחלטה, לבדוק האם צצו ספקות.
5. לבקש מקבוצה אחרת של אנשים להחליט אם כדי להמשיך עם כיוון ההחלטה, שקבוצה אחת של אנשים גם אחראית לתכנן את המשימה וגם אחראית על לעשות אותה ואם ניתן את ההחלטה לקבוצה אחרת נקבל החלטה יותר אובייקטיבית.