התנהגות ארגונית: רמת הביצוע של קבוצות ונקודות חולשה

התנהגות ארגונית: רמת הביצוע של קבוצות ונקודות חולשה

מתוך: מנהל עסקים \ התנהגות ארגונית

האם נוכחות של אנשים אחרים מעלה את רמת הביצוע שלנו ?

  • השערה מחקרים ראשונים: נוכחות של אנשים אחרים יגרום לנו לחשוב משיפוט שלהם ומה יחשבו עלינו, ולכן זה יגרום לנו לבצע יותר.
  • ממצאי מחקרים היו לא עקביים

מי שפתר את הבעיה הזו (מתי זה עוזר ומתי לא) היה Zajonc

  • פתרון: נוכחות של אנשים אחרים גורמת להגרה של התגובה הדומיננטית שלנו

האם נשקיע יותר מאמץ בקבוצה או לבד?

  • נטייה להשקיע פחות מאמץ פיזי או מחשבתי כשעובדים בקבוצה מאשר כשעובדים לבד – בטלה חברתית.
  • מבצעים מטלות אדטיביות וכשקשה להבין בתרומה האישית של אחד.
  • ככל שהקבוצה יותר גדולה, התופעה הזאת מחמירה.

.סיבות לבטלה חברתית

  1. דיפוזיה של אחריות, כשאי אפשר לזהות את התרומה האישית של הבנאדם  ,יש פחות לחץ על הבנאדם היחיד לבצע.
  2. תחושה של חוסר חשיבות, האם  התרומה שלי פחות חשובה אז יש לי פחות מוטיבציה להשקיע
  3. מוטיבציה תהייה הכי גבוהה שהתגמול קשור באופן חד משמעי לביצוע ושיותר מאמץ יביא לביצוע טוב יותר  (ציפייה)
  4. אפקט הפראייר (תאוריית ההגינות, אם שני אנשים מקבלים את אותו הפרס ואחד משקיע יותר מאמץ הוא ינסה להקטין את התרומה שלו כי זה לא הוגן שמישהו אחר יקבל את אותו הפרס שמגיע לו)

ארגז כלים : איך למנוע בטלה חברתית

  1. להפוך תרומה אישית לגלויה וניתנת לזיהוי
  2. להשתמש בסוציומטרי, לבקש מכל אחד בקבוצה להעיד על אנשים אחרים, מי עשה ומי לא.
  3. לתת גם תגמול אישי על ביצוע
  4. לגרום לכל חבר קבוצה להרגיש נחוץ וחשוב (ברגע שמעלים את תחושת החשיבות של כל אחד מחברי הקבוצה , אז מעלים את לאנשים את המוטיבציה)
  5. לשמור על קבוצות קטנות יותר
  6. להגביר לכידות- גורם שלכל חבר קבוצה יותר אכפת מהקבוצה
  7. לתת משימות בעלות משמעות ומעניינות, מעלים את המוטיבציה הפנימית של כל חבר בקבוצה

כשלים בתקשורת

המסר לא תמיד עובר, דבר שיכול לגרום לבעיה בקבוצה

  1. אשליית השקיפות (קללת הידע, אנחנו מניחים שהידע שלנו הוא הידע שיש לכולם, ולכן אנחנו לא חושבים על זה שהצד השני עלול לא להבין)
  2. יש לנו קושי לקחת את זווית הראיה של האחר (actor observer bias) אם מישהו חולק על הדעה שלי, הרבה יותר קל לי לחשוב שהוא מעצבן מאשר שאולי חסר לו ידע.
  3. נטייה לשימוש בשפה עקיפה מול שפה דוגרית indirect speech
  4. יש לנו נטייה לשמוע מה שאנחנו רוצים לשמוע, ולהתעלם ממשהו שסותר את הדעה שלנו
  5. אנחנו אומרים לאנשים מה שהם רוצים לשמוע – קונפורמיות, לא הרבה אנשים מרגישים נוח להיות היחיד שאומר אחרת.

המחיר של להימנע מקונפליקט

  1. אחד הפחדים הכי שכיחים בקבוצות זה שיהיה יותר מדי קונפליקט , אחת מהסיבות שאנחנו מפחידים שיעיפו אותנו מהקבוצה אם נעשה יותר מדי בעיות
  2. הסכנה הבאמת גדולה זה שתהיה יותר מדי הסכמה (חייבים הרבה דעות כדי לקבל את ההפריה ההדדית, מפחדים לקחת את הסיכון ולהגיד את הדעה האמיתית כדי שלא ינדו אותנו מהקבוצה)
  3. 3.     קונפורמיות –  הנטייה שלנו להיכנע ללחץ חברתי כך שאנחנו משנים את האמונות וההתנהגויות שלנו לכוון של האמונות וההתנהגויות שהקבוצה תומכת בהם ומקבלת.

הדוגמא הכי קלאסית היא הניסוי של Asch

לקח קבוצות של 6 , 7 אנשים, הושיב אותם מסביב לשולחן וביקש מהם להראות איזה קו הכי דומה לסטנדרטי, בתנאי ניסוי, הוא ביקש מהאנשים להגיד בפומבי את הדעה שלהם , הדבר השני שהוא עשה, כל שאר האנשים היו משתפי פעולה של הנסיין, ואז הוא אמר להם לטעות במתן התשובה, כך ששאר האנשים אמרו אחריהם את התשובה הלא נכונה.

בממוצע הנבדק נכנע ללחץ חברתי ונתן את התשובה של הרוב ב37% מהמקרים.

שתי סיבות ללמה נבדקים מוכנים להיכנע ללחץ של הקבוצה:

  1. Informational conformity : חשובים שאם כולם חושבים אז זה מה שנכון
  2. Normative confotmity : רוצה להיות חלק מהנורמה

שתי דרכים לשבור את הקונפורמיות זה:

  1. כשיש מישהו אחר שמתנגד: מקל על אנשים אחרים לחרוג, זה ירד ל5 אחוז של פעמים.
  2. כשאנחנו לא צריכים להביע דעה באופן פומבי, הלחץ הקבוצתי משפיע הרבה פחות, ההסכמה ירדה לשני שליש.

ארגז הכלים : אסטרטגיות להימנע מקונפורמיות:

  1. לפתח נורמות ותפקידים שמעודדים חוסר הסכמה

Devils advocate: לשחק את השטן, לעורר שאלות, להגיד שיכול להיות שמה שהם אומרים זה טעות, לנסות לעורר אתם.

  1. לפתח דפוס שבו מזהים ובחונים את ההנחות שעליהן מושתתת ההחלטה:
  2. שיטת קבלת החלטות דיאלקטית, מנסה להעלות את החשיפה של חברי הקבוצה לדעות מנוגדות ושונות בדרך החשיבה שלהן. זה הרעיון שלי שמבוסס על ההנחות מסויימות ואז מנסים לשנות את ההנחות ולהסתכל על הרעיון בצורה אחרת.
  3. לעשות הצבעות אנונימיות או פרטיות, ברגע שאנחנו עושים הצבעה באופן פומבי אנחנו הרבה יותר מחוייבים להחלטה שלנו
  4. לעודד השתתפות מלאה של דעות מיעוט, עצם זה שאנחנו נוטים למיעוט אפשרות להתבטא נותן לנו דרך לחשוב על דעות הרוב שלנו. לא שליפה מהמותן כולנו חושבים שזה מה שנכון ובגלל זה עשינו את זה, אלא בעקבות זה שנחשפנו לדעה של מישהו אחר , יש יותר דיון.

חייבם לוודא שיש מוכנות להקשיב, במיוחד בסעיף 1 ו4.

  1. לעורר גיוון של דעות- סיעור מוחין: בשלב הראשון אומרים לחברי הקבוצה לבוא עם כמה שיותר רעיונות, כמה שיותר הזויים, אסור להעביר ביקורת, כשהשלב הזה נגמר אז מגיע השלב השני שאז נכנס האלמנט של הביקורתיות, עד שלב זה אסור לנסות לצנזר אף אחד

 זה לא שקונפורמיות זה דבר שהוא תמיד גרוע, צריך קונפורמיות כדי לנבא מה אנשים בקבוצה יכולים לעשות, כדי שקבלת ההחלטות תהייה טובה צריך לאפשר מידה מסויימת של חרייגה, אם יש יותר מדי קונפורמיות ופחות מדי חריגה , הקבוצה תגיע להחלטות לא טובות, בצורה הפוכה, הקבוצה לא תוכל להסתדר. וכו'.

ראינו שיש כמה סכנות שיכולות לקרות בגלל עודף הסכמה, לא רוצים לעורר אנטגוניזם , לא רוצים שלא יאהבו אותנו, אולם יש עוד סכנות שלוקחות את העניין הזה צעד אחד קדימה.

למה זה קורה?

  1. חשיפה לאינפורמציה משכנעת
  2. השוואה חברתית
  3. דיפוזיה של אחריות, שלא אחראים באופן אישי , יש יותר נכונות לקחת יותר סיכון או לקחת פחות סיכון כי אף אחד לא יכול לשים אצבע מאשימה עלינו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות