התנהגות ארגונית: קבלת החלטות

התנהגות ארגונית: קבלת החלטות

מתוך: מנהל עסקים \ התנהגות ארגונית

מודל הרציונאלי- כלכלי של קבלת החלטות.

  • מגדירים נכון את הבעיה
  • קובעים מה הקריטריונים להחלטה נכונה
  • מזהים את כל האלטרנטיבות האפשריות
  • מעריכים מה השלכות של כל אלטרנטיבה
  • בוחרים את האלטרנטיבה שתמקסם את השגת היעדים שלנו

ß החלטה אופטימלית

הנחות יסוד לא נכונות:

  1. יש לנו גישה לכל האינפורמציה שאנחנו צריכים כדי לקבל החלטה (תמיד יש אחוז מאוד גבוה של חוסר ודאות עקב חוסר מידע)
  2. גם אם יש לנו את כל המידע שאנחנו צריכים אנחנו לא תמיד נדע לזהות את המידע שאנחנו צריכים
  3. גם אם יש לנו את המידע לא תמיד נגיע להחלטה האופטימלית: יש המון שיקולים שנכנסים לתמונה: שיקולים פוליטיים, לחץ מבחוץ. לחץ זמן כדי להגיע להחלטה הנכונה. אנשים מוגבלים מבחינה קוגניטיבית (כמות המידע שהם מסוגלים לעכל בו זמנית)

ß     מודל prescriptive

מודל האדמיניסטרטיבי של קבלת ההחלטות- מודל תיאור

המודל לוקח בחשבון:

  1. לאנשים אין מידע מושלם
  2. לאנשים יש מוגבלות רציונלית (כבני אדם אין לנו את הכלים הקוגנטיביים כדי לנתח את כל המידע הקיים ולמעשה אנחנו צריכים לפשט את המציאות למשהו שניתן לניהול, לאסיפה ולעיכול)
  3. כתוצאה מזה אנשים עושים החלטות שהם מספיק טובות לאו דווקא ההחלטה האידיאלית שאפשר היה לעשות, אנחנו סוקרים את הבעיה, מגדירים מה הקריטריונים להחלטה, מגיעים לפתרון…

הטייה ראשונה: confirmation bios הנטייה שלנו לתפיסה סלקטיבית. ההטיה הזאת מתייחסת לנטייה שלנו לחפש מידע שתואם את הציפיות שלנו ולהקטין בחשיבות את המידע שסותר את המחשבות שלנו.
אנחנו יותר סקפטיים לגבי מידע שנוגד את הדעות שלנו. רואים את מה שרוצים לראות.
התוצאה הסופית יש לנו נטייה לשים לב רק למידע שמחזק דעות שכבר היו לנו. (תקף לגבי בקשה לעצה, אנחנו הולכים לאנשים אשר אנחנו יודעים מראש מה הם הולכים לייעץ לנו.)
יש הודעות נוירולוגיות שמראות שהמוח שלנו בנוי בצורה כזאת שהוא משמר את הנטייה הזאת.
ניסוי: בחירות המקדימות לנשיאות ב2004 לקחו 30 נבדקים, חצי היו תומכי גורג בוש חצי היו דמוקרטים תומכי גון קרי, נתנו לנבדקים אמירות סותרות וביקשו מסולם של 1 עד 4 מהמועמדים להגיד כמה הסתירה גדולה. ואז נותנים להם פתרון אפשרי לסתירה ובודקים איזה חלק במוח מופעל (גם כשהם רואים את הסתירה וגם אחרי ).
התוצאות:  שתי הקבוצות נטו להכחיש את הקיום של סתירה בקשר לאמירות על מועמד שהם אוהבים, שהאמירות היו על מישהו שהם שונאים, הם הבינו את הסתירה… האזור במוח שקשור לשיקול דעת לא הופעל בכלל. האזורים שעבדו הם אזורים שקשורים לרגשות, לפתירת קונפליקטים ולשיפוט מוסרים.

ß אנשים מעבדים את המידע בצורה רגשית כך שבסוף מקבלים את המסקנה שחיפשו, ומקבלים חיזוק חיובי אדיר. (שהם רואים סתירה לגבי אנשים שהם אוהבים , מופעל אצלם אזור הגועל,  ובקשר לאנשים שהם לא אוהבים מופעל אזור החיזוק החיובי , אנחנו רוצים להאמין שהבנאדם הוא עקבי ולכן מוצאים דרך לתרץ את הסתירות.

סתם לקבל עוד מידע זה לא התשובה. החוכמה היא לחפש מידע סותר!!!

עיוורון לא מכוון

  • חוסר היכולות שלנו לראות דברים בשדה הויזואליים, אם הם לא בפוקוס של תשומת הלב שלנו
  • גם המידע הכי בולט לא ייקלט אם אין לנו משאבים קוגניטיביים לשים אליו לב.
  • זה הולך נגד האינטואיציה החזקה שכשמשהו חשוב יקרה, זה אוטומטית ימשוך את תשומת הלב שלנו מהמטלה שאנחנו עושים באותו רגע.

 

Framing – לדרך שבה אנחנו מנסחים את הבעיה יש הכרעה מכרעת על ההחלטות שנעשה !

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות