התנהגות ארגונית: איך מגבירים מחויבות בארגון

התנהגות ארגונית: איך מגבירים מחויבות בארגון

מתוך: מנהל עסקים \ התנהגות ארגונית

חלק מהכלים להגברת מחויבות נועדו להגביל את רצון העובדים לעזוב וחלק אכן מגבירים את מחויבותם לארגון-

  1. להקשות על הכניסה לארגון. בכך הארגון הופך להיות יותר אטרקטיבי- בן אדם שהתאמץ מאד להתקבל לארגון והתקבל, מרגיש אח"כ יותר מחויבות לארגון ויותר גאוות ארגון.
  2. להשתמש ב- Side bets (בקר, 1960), דברים שקשורים באופן עקיף להישארות בעבודה. לדוג':

א.  פנסיה שהעובד מקבל רק לאחר מספר מסוים של שנות עבודה.

ב.     ככל שעובד נמצא יותר זמן בארגון יותר קשה לו להתקבל לארגונים אחרים כי כישוריו הופכים להיות מאד ספציפיים לארגון.

*סעיפים 1 ו-2  מגבירים מחויבות לא מתוך אמונה בהכרח, אלא משום ההגבלות שהעבודה יוצרת.

  1. להגביר תחושת אחריות ואוטונומיה- ככל שהעבודה דורשת זאת יותר, אנו מרגישים מחויבים יותר. זה גם בגלל שאנשים אחרים יודעים שההצלחה תלויה בך.
  2. ליצור אינטגרציה גבוהה עם עובדים אחרים – יוצר יותר מחויבות לעובדי החברה ובכך הגברת מחויבות לארגון עצמו.
  3. לא להבליט רק תגמולים כספיים- הופכים למוטיבציה פנימית.
  4. להשתמש בתהליך הסלקציה וחיברות- לבחור אנשים שתואמים לערכי ועקרונות הארגון וחיברותם לתוך הארגון.

יש גם סכנה של מה שקורה כשאנו מחויבים למשהו יתר על המידה:

אסקלציה (הסלמה) של מחויבות

נטייה להמשיך להשקיע משאבים נוספים (זמן, כסף, מאמץ) על החלטה גרועה (losing course of action) . דוגמא: לחכות לאוטובוס. הנטייה לאסקלציה היא מאד שכיחה ויש המון כישלונות גדולים שאפשר להסביר ע"י זה.

יש סיבות רבות ללמה זה קורה:

  • אנשים שלא רוצים להודות שהם עשו טעות- ברמות גבוהות של ההיררכיה בגלל אגו וברמות הנמוכות של ההיררכיה בגלל הפחד להודות בטעות.
  • מאמינים שעם עוד קצת השקעה, יהיה אפשר להציל את המצב.
  • אנשים נוטים לקחת יותר סיכון כשכבר יש הפסדים.

איך נילחם בתופעת האסקלציה של המחויבות?

  • לתת למישהו שלא עשה את ההחלטה על השקעה ראשונית, לעשות את ההחלטה אם שווה להמשיך להשקיע. מישהו אובייקטיבי וחיצוני. זה עוזר לנטרל גורמים רבים כמו פחד מקבלת עונש או הודאה בטעות. יחד עם זאת כמובן שאין תמיד מישהו חיצוני, אלא זו רק החלטה שלנו.
  • לנסות להסתכל על המצב כמשקיף חיצוני.
  • לקבוע גבול למחויבות- תהיו מוכנים לחיות עם הפסדים אם צריך, אך לדעת לא לזוז מעבר לנקודת הגבול שקבענו בתחילה. יש להפוך את הנקודה הזו למידע ציבורי וכך זה יחייב אותנו יותר לעמוד בזה.
  • תוודאו שיש קריטריונים ברורים להערכת ההחלטה ושמי שמקבל את ההחלטה יהיה אחראי לתת דין וחשבון לתהליך של קבלת ההחלטות, אך לא לתוצאה. כלומר לא יאשימו אותו אם הפרויקט עצמו ייכשל. כך הלחץ של אנשים להצדיק את הכישלון יורד והם יכולים להיות יותר אובייקטיביים.

ניתן גם לנצל את האסקלציה של המחויבות לטובתנו: אם אנחנו רוצים לגרום למישהו להמשיך לתמוך בהשקעה שכבר נעשתה ושימשיך להשקיע על אף שיש קשיים מסוימים, נזכיר לו כמה כבר השקיע ושהוא היה חלק מההחלטה במקור. זה יגביר את הסיכוי שהוא לא יפסיק.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות