שאלות ותשובות באזרחות: הרשות השופטת

שאלות ותשובות באזרחות: הרשות השופטת

מתוך: סיכומים לבגרות באזרחות – שאלות ותשובות באזרחות

שאלות ותשובות כהכנה לבחינת הבגרות באזרחות בנושא הרשות השופטת

 

א.     הסבר את תפקידיה של הרשות השופטת

תפקידה של הרשות השופטת הוא להסדיר את היחסים בין האנשים ובין הפרט לרשויות באמצעות חקיקה ושפיטה. העניין העיקרי בו היא עוסקת – הגנה על עקרון שלטון החוק, מתוך הכרה בהיבט הפורמלי.

ב.      הסבר את הקשר בין הראשות השופטת לבין החוקים.

הפסיקה של בית המשפט מונחית ע"י החוקים שנקבעו בכנסת ולפי הפרשנות שנותנים השופטים לחוקים.  לעיתים, החוק מנוסח בעמימות וניתן להבינו במשמעויות שונות. בית המשפט מוסמך לפרש את דברי החקיקה הראשית והמשנית על בסיס עקרונותיה וערכה המשתנות. הפרשנות באה לידי ביטוי בפסיקת השופטים בבית המשפט. כך גם בא ל ידי ביטוי עקרון האיזונים והבלמים – במקרה זה בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת – המונח ביסוד עקרון הפרדת הרשויות.

ג.      ציין והסבר את מקורות המשפט בישראל.

מקורות המשפט – על מה השופט מתבסס כאשר הוא שופט (בא לפסוק פסק דין):

חקיקה: המקור היחיד בו מחויב השופט להשתמש.  חקיקה = חוקי הכנסת וחקיקת משנה = תקנות/צווים של הממשלה, או חוקים של הרשויות העירוניות או חוקים מנדטוריים = כשהבריטים החלו את המנדט בארץ הם קבלו עליהם את החוקים העות'מנים. כשהסתיים המנדט "ספגה" המדינה את החוקים המנדטורים. אם יש סתירה בין חוק מנדטורי ואחר – קובעים לפי החוק הישראלי.   או דינים דתיים.

פסיקה: אם במקרה יש מצב שאין אפשרות למצוא חוק מתאים, משתמשים בתקדים משפטי = פסיקת פסק דין לפי דעת השופט והיא הופכת למעין חוק, כל בתי המשפט שמתחת חייבים לפעול על פי קביעה זו. תקדים משפטי יכול להתבטל ע"י הרשות המחוקקת רק אחרי הפסיקה וללא אפשרות לשנות את הפסיקה.

ישנו מוצא נוסף, אם שופט אינו מצא חוק שמתייחס למקרה הוא יכול לפסוק לפי: עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. כששופט בא לפסוק פסיקת דין תקדימית הוא צריך להתייחס להיבטים אלה. הוא יכול להשתמש גם בהיבטים היסטוריים, מה שגורם לקיבוע מדינת ישראל כמדינה יהודית.

ד.      ציין והסבר את הדעות השונות ביחס למשמעותו של המושג 'מורשת ישראל' בחוק יסודות המשפט ואת הקשר של דעות אלו לדישות השונות לאופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית.

מאחר והמושג 'מורשת ישראל' אינו מוגדר בחוק, קיימות פרשנויות שונות לגבי משמעותו.

השופט בדימוס, מנחם אלון, טוען כי מורשת ישראל הם עקרונות המשפט העברי. כלומר, ההלכה העוסקת ביחסים בין אדם לחברו בנושאים חברתיים ובנושאי מדינה –  מקורות ההלכה המצויים בתנ"ך, במשנה, בתלמוד ובדברי חז"ל, כפי שנקבעו במהלך הדורות.

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק טוען כי 'מורשת ישראל' היא מושג לאומי,החובק את המורשת של האומה הישנה והחדשה – מלבד עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום עלינו להשקיף על רצף ההיסטוריה של העם – מורשת הרצל ומורשת אחד העם, מורשת שלפני הקמת המדינה ואחריה ועוד.

ה.     ציין את העקרונות הדמוקרטיים המנחים את הרשות השופטת והסבר כיצד היא מממשת כל עקרון.

כדי לקיים מערכת משפטית הוגנת ודמוקרטית יש להבטיח את קיומם של עקרונות דמוקרטיים:

  1. הזכות להליך הוגן – קיום התנאים המבטיחים הליך הוגן.
  2. עקרון שלטון החוק – החוק הוא המנחה את השופטים בעבודתם, כולם שווים בפני החוק (עקרון השוויון). בנוסף, כל שופט, עם מילוי תפקידו,  מצהיר הצהרת אמונים בה הוא מתחייב לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולשפוט ללא משוא פנים וללא אפליה.
  3. עקרון הכרעת הרב – החלטת דין בבית משפט מתקבלת ע"פ הכרעת הרב (בתי משפט בהם מספר השופטים הוא 3+).
  4. עקרון פומביות המשפט – המשפט מתנהל בדלתיים פתוחות על מנת להבטיח שהצדק לא רק יעשה אלא גם יראה וגם כדי להבטיח אי הטיית משפט. (במקרים חריגים הדיון מתנהל בדלתיים סגורות – משפט שמשותף בו קטין – המשפט יכול לשנות את עתידו. כשהדיונים קשורים למדינה ודברים סודיים או עירוב של עדי מדינה. בהטרדה מינית מתנהל הדיון בדלתיים סגורות ע"מ לשמור על צנעת הפרט => במקרים אלו פומביות המשפט יכולה לא רק לא להועיל, אלא אף להזיק).
  5. עקרון הפרדת רשויות – אי תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת, המבטיח קיום החוק, הצדק השוויון וההליך ההוגן. עצמאותה נובעת מעצם ההפרדה ומנגנון האיזונים והבלמים.

ו.       ציין את הכללים המבטיחים את הזכות להליך הוגן.

¨     כל אדם נחשב זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו.

¨     כל אדם זכאי להגנה משפטית. סנגוריה ציבורית – הגנה משפטית של הממשלה שקיימת מעבירות מסויימות ומעלה.

¨     זכות לערעור ואף למשפט חוזר – לכל אדם יש לפחות זכות אחת לערעור על מערכת המשפט. במקרים מסוימים יכול אדם לבקש שיערכו לו משפט חוזר (במקרה של שחיתויות, ראיות חדשות…)

¨     כולם שווים בפני החוק.

¨     דלתיים פתוחות ודלתיים סגורות.

¨     הצהרת אמונים – לשפוט משפט ללא משוא פנים (באובייקטיביות. בלי קשר למעמד.) ולא להטות את המשפט.

¨     עקרון הכרעת הרב – כשמדובר בבית משפט בעל שלושה שופטים או יותר, מכריעים ע"פ רוב.

ז.      הסבר את ההבדלים בין הגישה הפורמליסטית לבין הגישה האקטיביסטית ואת הנימוקים של המצדדים בכל גישה.

הרשות השופטת צריכה להיות עצמאית כדי לשמש כבלם לרשות המבצעת.

באה לידי ביטוי בחוק יסוד השפיטה "אין מרות… זולת מרותו של דין". הדבר היחיד שצריך השופט להתייחס אליו הוא הדין (החוק ונגזרותיו) – הביטוי הכי מובהק של אי תלות במערכת.

* גישה פורמליסטית ואקטיביסטית – גישות הנוגעות לאפשרויות השפיטה.

הגישה הפורמליסטית: לשופט אסור לסטות מהחוק. ברגע שנמצא החוק המבוקש פוסקים את המשפט על פיו. התומכים בגישה חושבים כי כאשר אין חוק מפורט עליהם להימנע משפיטה – במקרה זו החוק חוזר אליו הראשות המחוקקת הנדרשת להחליט בדבר או להשלים את החסר בחקיקה.

הגישה האקטיביסטית: בנוסף לחוק יש דינמיקה לחברה. בד"כ החוק לא חופף את המציאות. במקרה זה, יש לשופט מרחב לקבוע על פיו – הוא יכול לקבוע ע"פ מקרים דומים אחרים, לפי פרשנויות של החוק, לפי תקדימים משפטים ואף יצירת תקדים משפטי בעצמו. לפי שיטה זו, הרשות השופטת צריכה להיות יוצרת.

ח.     ציין והסבר את הכללים המבטיחים את אי תלותה של הרשות השופטת.

–        לא ניתן לשנות פסק דין בחקיקה – לא ניתן להפוך פסק דין שכבר קיים. ברגע שהרשות השופטת פסקה לא ניתן לשנות את פסק הדין.

–        עקרון הסוב-יודציה – כל דיון במערכת המשפט יהיה מוגבל רק לרשויות המשפט. יש איסור לרשויות ציבוריות לדון בנושא הנשפט. אסור לפרסם דברים שנוגעים למשפט מלבד דברים בסיסיים בלבד – אסור לפרסם ראיות, עובדות, שיקולים, מאמרים וכו'. זאת עדי שלא תהיה השפעה על השופט מהדיון הציבורי. (העקרון מבוטל כשמדובר על דין בנאצים ועוזריהם).

–        מינוי השופטים – הוועדה למינוי שופטים מורכבת מנשיא בית המשפט העליון, שלושה שופטים, שני שרים ושני ח"כ. הוועדה למינוי שופטים לא מורכבת מרוב פוליטיקאי כדי למנוע לחצים פוליטיים.

–        תנאי העסקה – שכר גבוה לשופטים שנקבע ע"י הכנסת (אי תלות במערכת). שופט מכהן בתפקידו עד שהוא פורש לגמלאות. אי אפשר להעביר שופט ממקום כהונתו ללא הסכמתו כדי למנוע לחץ של הממשלה עליו.

–        חסינות השופטים – חסינות מקצועית. לא ניתן להעמיד אותם לדין בשל הוצאת לשון הרע ופתיחת חקירה פלילית נגד שופטים יכולה להתבצע רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

א.     הסבר כיצד מתמנים שופטים לתפקידם ואת הדעות השונות בדיון בסוגייה זו.

סוגיית בחירת השופטים בישראל [שאלה קודמת]   מעוררת וויכוח ציבורי בשני נושאים: הרכב הוועדה לבחירת שופטים והרכב השופטים בבית-המשפט העליון.

הרכב הוועדה – יש המעוניינים לצמצם את משקלו של הגורם הפוליטי ולהגדיל את מספר המומחים לענייני משפט; לעומתם, יש המעוניינים להגדיל את משקלו של הגורם הפוליטי משום שהם מייצגים את כלל החברה הישראלית.

הרכב השופטים בבית המשפט העליון – יש הטוענים כי צריכים להיות שופטים מכל החברה הישראלית: דתיים, מיעוטים, נשים, בני עדות שונות ובני אידיאולוגיות שונות; לעומתם, יש האומרים כי השופטים אינם צריכים לייצג את כלל החברה, אלא להיות בעלי כישורים המתאימים לתפקיד שופט.

ב.      ציין והסבר את סוגי המשפט בישראל.

n     חוקתי – נעשה בעיקר בבג"ץ. עוסק ביחסים בין האזרח לרשויות או בין הרשויות לעצמן. במשפט חוקתי לצדדים קוראים "עותר" ו"משיב", משיב זוהי הרשות שנותנת את התשובה. משפט חוקתי מסתיים בפסיקה שבד"כ מלווה בצווים.

n     פלילי – עוסק בעבירות על החוק. מתעסק, כמובן, בעבירות שמסכנות את החברה והמדינה.  במשפט כזה יש צד נאשם וצד מאשים, שהוא בדרך כלל המדינה. המשפט נגמר בגזר דין שקובע האם הוא זכאי או אשם. אם הוא נמצא אשם הוא מקבל עונש – מאסר/קנס.   עבירות קלות – חטא, יותר כבדות – עוון, כבדות יותר – פשע. לכל הגדרה יש מספר משוער של מאסר ועונשים שונים בהתאם.

n     אזרחי – בין שני אזרחים/שני גופים/ גוף במדינה.  מדובר על חוזים והפרתם. במשפט זה יש תובע ונתבע. משפט כזה נגמר בהכרעת דין, בו השופט קובע לגבי אחד הצדדים. עונש – צו מניעה/כספים/פיצויים/השבת חפץ…

ג.      תאר את מערכת בתי המשפט בישראל

¨     רגילים – 3 ערכאות:

* בתי משפט השלום – ערכאה ראשונה – עבירות פשוטות ביותר, עד 7 שנות מאסר. שופט אחד.

* בית משפט מחוזי – ערכאה שנייה ושלישית – כל מה שלא מתקיים בבית משפט השלום. 1-3 שופטים בהרכב. ערעורים על בית משפט השלום.

¨     בית המשפט העליון – בעל שני תפקידים: לשמש ערכאה עליונה לערעורים ובג"ץ. 3-9 שופטים (אי זוגי). במקרים מיוחדים במדינת ישראל אף 11 שופטים.

¨     בתי משפט מיוחדים – מוסמכים לדון רק בתחום מסויים ומיוחד. סמכותם מוגבלת רק ע"פ החוק. כמו בית משפט לתביעות קטנות, לנוער, בתי דין דתיים, בתי משפט לענייני מים… החשובים ביניהם: בין דין צבאי ובית דין דתי.

ד.      הסבר את תפקידו של בג"ץ לנוכח העדרה של חוקה בישראל. [+יג]

בג"ץ עוסק ביחסים בין האזרח לרשויות, שמירה על זכויות האדם.

בג"ץ יצר מגילת זכויות אדם שיפוטית, מהסיבה שלישראל אין חוקה.

בג"ץ לא פועל מטעם עצמו, אלא רק אם מוגשת אליו עתירה.

סדרי הדין:

¨     עתירה: אדם שחושב שהוא נפגע ממעשה או ממחדל, ראשי לעתור לבג"ץ. כדי לעתור לבג"ץ צריך לשלם סכום קטן של כסף וניתן להגיש עתירה בכל רגע נתון. אך, אין אפשרות לעתור לבג"ץ אם מגיש העתירה הוא אינו הנפגע הישיר במקרה {אם זאת, ארגונים יכולים להגיש עתירה במקרה של אדם מסויים. ארגון זכויות האדם למשל}.

¨     שופט תורן: שומע את העתירה ומחליט לחיוב/שלילה אם העתירה תידון בבג"ץ או לא. אם הוא שולל את העתירה, היא עוברת להרכב של שלושה שופטים והם מביאים ל"דחייה על הסף" של העתירה.    לעומת זאת, אם השופט קובע לחיוב את העתירה, הוא יכול להוציא שני צווים: צו על תנאי – בו מחייב השופט את רשויות המדינה להופיע בפני בג"ץ אחרת הוא יהפוך את הצו לצו החלטי, כלומר, צד אחד בלבד. צו ביניים – הקפאת המצב כפי שהוא עד שיתנהל דיון (למשל בנייה – הפסקת הבנייה עד הדיון).

¨     קבלת תשובה: המשיב משיב על העתירה, מתנהל דיון של שני הצדדים ולאחריו מחליט בג"ץ כיצד לפעול.

¨     צו החלטי: במקרה בו לא הופיע המשיב בפני בג"ץ, עמדת העותר מתקבלת.

בסמכות בג"ץ להוציא צווים מסוגים אחדים:

¨     צו הביאס קורפוס: הבאת הגוף אל המקום בו נמצא בג"ץ, לשם דיון והחלטה. צו זה חל הן על אדם שנעצר מאסר בלתי חוקי והן על אדם שאושפז בעל כורחו בבית חולים לחולי נפש והוא מבקש סעד מבית המשפט.

¨     צו עשה/אל תעשה: הצו השגרתי ביותר שבג"ץ מוציא. בית המשפט נותן הוראות למשיב לעשות מעשה או להפסיק מעשה למען האזרח העותר או כלפיו.

¨     צו איסור ובירור: מצבים בהם יש דיון משפטי כשלכאורה אין סמכות לבית המשפט לדון בעניין. בג"ץ דן בהליכים המשפטיים ולא בשיקולי השופטים. איסור – אם לא הסתיים הדין הוא נפסק. בירור – התחלת ההליך המשפטי מחדש בבית משפט המוכשר לכך.

¨     צו "מי שמך?": מינוי מישהו שלא כדין/ פיטור מישהו שלא כדין. כך בג"ץ מונע ממנו לכהן בתפקידו/מחזיר אותו לתפקידו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות