שאלות ותשובות באזרחות: הכנסת

שאלות ותשובות באזרחות: הכנסת

מתוך: סיכומים לבגרות באזרחות – שאלות ותשובות באזרחות

שאלות ותשובות כהכנה לבחינת הבגרות באזרחות בנושא הכנסת

א.     הסבר אילו עקרונות דמוקרטיים באים לידי ביטוי בקיומה של הכנסת.

הכנסת במבנה שלושת הרשויות היא הרשות המחוקקת – הרשות העליונה, מחוקקת (מופקדת על חקיקת חוקים) ומכוננת (מופקדת על הכנת חוקה).

הכנסת, המכונה גם "בית הנבחרים של המדינה", מבטאת את עיקרון שלטון העם בעצם קיומה ועיקרון הפלורליזם בהרכבה, כלומר, יש ייצוג לדעות שונות בעם – הרכב חברי הכנסת מייצג את הפלורליזם בחברה בישראל ומשקף את יחסי הכוחות של המפלגות השונות בקרב האזרחים שהשתתפו בבחירות. חברי הכנסת הם נציגי הציבור, ותפקידם לייצג את האינטרסים ואת רצון הבוחרים ולהבטיח שרשויות השלטון לא יפגעו בהם.

ב.      מהי סיעה? מהן סיעות הקואליציה? מהן סיעות האופוזיציה?

הכנסת מונה 120 חברים, נציגים של כלל המפלגות שהשתתפו בבחירות ועברו את אחוז החסימה. הנציגות של כל אחת מהמפלגות בכנסת נקראת סיעה. הסיעה יכולה לכלול גם צירוף נציגים ממפלגות שונות, שהסכימו ביניהם לפעול בכנסת במשותף.

הסיעות התומכות בהרכבת הממשלה והמשתתפות בה הן סיעות הקואליציה – כוללות בד"כ את רוב חברי הכנסת.

הסיעות שאינן תומכות בממשלה הן סיעות האופוזיציה – בד"כ מיעוט חברי הכנסת.

לסיעות הקואליציה יש רוב  בכל וועדות הכנסת, מה שמאפשר להן לפטר יו"ר של וועדה כאשר הוא מתנגד לקידום הצעת חוק של הכנסת.

ג.      הסבר כיצד עליונות הכנסת באה לידי ביטוי:

  1. הכנסת היא הראשות היחידה הנבחרת ע"י העם הריבון במדינה דמוקרטית.
  2. הממשלה – הרשות המבצעת צומחת מתוך הפרלמנט
  3. הממשלה זקוקה לאמון הפרלמנט ולתמיכת רב חבריו, כדי להתקיים.
  4. הממשלה אחראית כלפי הפרלמנט.
  5. הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה בהצבעת אי אמון של רב חבריו ולבחור במקומה ממשלה אחרת.

ד.      ציין את תפקידי הכנסת.

  1. רשות מחוקקת ומפקחת על הממשלה.
  2. רשות מכוננת – הכנת חוקה.
  3. פיקוח וביקורת על הממשלה.
  4. בחירת נשיא המדינה.
  5. בחירת מבקר המדינה.

ה.     היכן נעשית עבודת הכנסת?

עבודת הכנסת נעשית במליאות ובוועדות.

מליאה: אסיפת כל חברי הכנסת באולם הישיבות של הכנסת. חברי הכנסת יכולים להחליט (אין חוק בעניין) אם להשתתף בישיבות וועידה או לא. החוק אינו קובע מהו מספר המינימום הדרוש על מנת לקבל החלטות ולאשר חוקים רגילים.

וועדות: עיקר העבודה המעשית של הכנסת נעשית בוועדות. תפקידי הוועידה: דיון בהצעת חוק, בדיקת התקנות שהותקנו על ידי הרשות במבצעת,  טיפול בנושאים שהובאו בפני הכנסת, או דיון בנושאים שהופנו לממשלה והיא החליטה להעבירם לכנסת.

ו.       הסבר מהי חקיקה ראשית, מהי חקיקה משנית ומה היחס ביניהם.

חקיקה ראשית – חקיקת הכנסת. כל מה שנקרא חוק והתקבל בכנסת הוא חקיקה ראשית.

חקיקה משנית – תקנות וצווים שהממשלה ושריה מוציאים כדי לממש את החוק. רב הצווים והתקנות משמשים חוקי עזר עירוניים, החוקים מבטאים אינטרסים פוליטיים ואידיאולוגיים וגם אינטרסים של כל המדינה.

על חקיקה משנית לעלות בקנה אחד עם החקיקה הראשית. כלומר, אסור שחקיקה משנית תסתור חקיקה ראשית.

ז.      הסבר את המניעים השונים לחקיקת חוקים.

באמצעות החוקים נקבעים הנורמות של החברה: דרכי ההתנהגות וסדרי השלטון במדינה. כולם כפופים לחוק ושווים בפני החוק, הן האזרחים והן רשויות המדינה.

היוזמה לחקיקת חוקים בכנסת נובעת משיקולים שונים:

¨     שיקולים ממלכתיים – טובת החברה והמדינה.

¨     שיקולים מפלגתיים-אידיאולוגיים – אינטרס של המפלגה שהם מייצגים בכנסת.

¨     שיקולים אישיים – הרצון להיחשף לציבור באמצעי התקשורת, כדי לזכות בתמיכתו בבחירות.

ח.     מהי הצעת חוק פרטית? מהי הצעת חוק ממשלתית? מה יש יותר?

שני מצבים של תחילת תהליך חקיקה:

הצעת חוק פרטית – מוגשת ע"י ח"כ בודד או מכמה חברי כנסת. הצעה זו מוגשת לנשיאות הכנסת, היא בודקת אם בהצעה זו יש דברים שנוגדים ערכי יסוד. אם אין – מעבירה את ההצעה לוועדת הכנסת שמכינה אותה לקריאה ראשונה.

הצעת חוק ממשלתית – במקרה זה הצעת החוק מוגשת מן הממשלה. מתקיים בממשלה דיון על אישור נוסח הצעת החוק במסגרת ישיבת ממשלה, ובסופה מובאת ההצעה לקריאה ראשונה בכנסת. {השוני הוא שבהצעת חוק ממשלתית ההצעה לא מובאת לאישור ע"י נשיאות הכנסת ולא מתקיים שלב קריאה טרומית, שכן הדיון מתבצע במסגרת הממשלה}.

ט.     ציין והסבר את השלבים בחקיקת חוק. הראה אילו עקרונות דמוקרטיים באים לידי ביטוי בכל שלב.

קריאה ראשונה: האם החוק נחוץ? אם כן, מקיימת הוועדה דיון על כל סעיף בניסוח.

קריאה שנייה: דנים על כל סעיף והסתייגות בנפרד ואח"כ מצביעים בעד/נגד.

קריאה שלישית: הצבע על הצעת החוק כולה. לפעמים התוצאות מנוגדות לקריאה השנייה.

אחרי הקריאה השלישית החוק עדיין לא נכנס לתוקפו. צריכים את חתימת רה"מ, השר הממונה והנשיא. החוק צריך להיות מפורסם בעיתון הרשמי – "הרשימות" של הכנסת.   ההליך נועד ע"מ לאפשר לציבור להביע את דעתו.

י.       הסבר מדוע מוענקת לחברי הכנסת חסינות.

מתוקף תפקידם זוכים חברי הכנסת למעמד מועדף – חסינות.

החסינות מאפשרת לח"כ למלא את תפקידם ללא חשש שמא יועמדו לדין ומגנה עליהם מפני הטרדות. עיקרון החסינות נובע מתוך הנחה לפיה – כדי שחבר הכנסת (במיוחד מהאופוזיציה) יוכל לבצע את תפקידו כנציג הציבור בתחומי הפיקוח והביקורת על רשויות השלטון, יש למנוע מיריבים פוליטיים ומגורמים ברשות המבצעת את האפשרות לפגוע בעבודתו כח"כ.

יא.   איזה עיקרון דמוקרטי ממומש בחסינות ח"כ ואיזה עיקרון דמוקרטי מנוגד אליו.

העיקרון הדמוקרטי הבא לידי ביטוי במתן חסינות לחברי הכנסת הוא הגנה על חופש הפעולה וחופש הביטוי של חברי הכנסת.

אך מצד שני, מבחינה מהותית החסינות מנוגדת לעיקרון השוויון בפני החוק.

יב.    תאר והסבר את שני סוגי החסינויות

חסינות עניינית – הגנה על חבר הכנסת ופטירתו מאחריות פלילית או אזרחית לגבי מעשים שעשה או דברים שאמר מתוקף תפקידו. חסינות זו בלתי ניתנת להסרה ועומדת על מעשיו גם אחרי שיצא מתפקידו.

חסינות אישית (דיונית – פרוצדורלית) – חבר כנסת חסין, בתקופת כהונתו, מפני מעצר לגבי עבירות שעבר ואשר אין להם כל קשר לתפקידו כח"כ. חסינות זו מגינה עליו מפני חיפוש בדירתו, בגופו או בחפציו.

יג.    תאר והסבר את תהליך הסרת החיסוניות.

הממשלה או כל חבר כנסת רשאים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, המשמש כממונה מטעם הציבור על שמירת שלטון החוק במדינה ועל שמירת החוק ברשויות השלטון, ולהמליץ בפניו לבטל את חסינותו של חבר כנסת. ליועץ המשפטי לממשלה יש הסמכות הבלעדית להחליט אם להגיש את ההצעה להסרת החסינות לוועדת הכנסת. בתום דיון הנוגע למניעי ההסרה הוועדה מחליטה ברוב קולות אם להציע לכנסת להסיר את החסינות. הכנסת דנה בהצעה רק לאחר שניתן לח"כ להשמיע את דבריו. לאחר החלטת הכנסת (שמתקבלת ברוב רגיל), ראשי ח"כ לערער על ההחלטה באמצעות עתירה לבג"ץ – ע"מ להבטיח הליך הוגן.

יד.    דון בשאלת ביטול החסינות האישית של חברי הכנסת.

מצד אחד, החסינות נועדה ע"מ למנוע ממתנגדים פוליטיים של ח"כ מסויים לפגוע בעבודתו כח"כ. מצד שני, קיים חשש כבד שחבר הכנסת ינצל את חסינותו לרעה ויטען כי כל מה שאמר או עשה, נעשה למען מילוי תפקידו.

טו.   ציין את השינויים שהוכנסו בחוק החסינות בערבות השינוי שחל ביולי 2005.

ביולי 2005 הוגשה הצעה מהיועץ המשפטי לממשלה שתוכנה היה לבטל את החסינות של ח"כ מפני משפט (חסינות בפני דין פלילי).

חסינות זו ניתנה להסרה ע"י הכנסת לאחר דיון במליאה.

עפ"י התיקון לחסינות האישית – אין חסינות אישית לחברי הכנסת בפני דיון פלילי. חבר כנסת, שמוגש נגדו כתב אישום, יוכל לבקש חסינות מהכנסת והיא תצטרך לדון ולהחליט, בתנאים מסוימים, אם להעניק לו את החסינות או לא.

לפי התיקון, במקרה ויוגש כתב אישום נגד אחד מחברי הכנסת, על היועץ המשפטי לממשלה להגיש עותק של כתב האישום לח"כ עצמו, ליו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת. חבר הכנסת ראשי, תוך 30 יום, לבקש שהכנסת תקבע לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום. אם הכנסת קובעת חסינות לח"כ, לא יכול היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום, כל עוד לא סיימה הכנסת את תקופת כהונתה. אם לא קבעה הכנסת חסינות – דינו יהיה כדין כל אדם העומד למשפט.

טז.  ציין את הזכויות ואת החובות של חברי הכנסת. [+יז]

זכויות:

שירותי טלפון ודואר וקבלה של כל הפרסומים הממשלתיים בחינם.

חובות:

–        איסור על שימוש בתואר – ח"כ לא יכול להשתמש בתואר חבר הכנסת בפעולה שלא קשורה לעבודתו הפרלמנטרית.  מתוקף היותו חבר כנסת וגם אחרי תום כהונתו. איסור זה נועד למנוע יתרון כלשהו לחברי הכנסת על פני אזרחים רגילים.

–        איסור לעבוד בשכר – פרט לעבודה בכנסת. ישנה וועדה שהמליצה על העלאת שכרם של חברי הכנסת תמורת ויתור על אפשרות להשתכר בעבודה נוספת.

–        סיום כהונה של חבר כנסת – עם סיום כהונתה של הכנסת מסתיימת כהונתו של ח"כ. במקומו של חבר הכנסת בא המועמד הבא ברשימת המועמדים של מפלגתו. (סיום כהונה מגיע אם: הוא מונה לתפקיד המונע ממנו להיות ח"כ, אם הוא הושעה מתפקידו, או אם התפטר).

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות