שאלות ותשובות באזרחות: האזרחות בישראל

שאלות ותשובות באזרחות: האזרחות בישראל

מתוך: סיכומים לבגרות באזרחות – שאלות ותשובות באזרחות

שאלות ותשובות באזרחות בנושא האזרחות בישראל כהכנה לבחינת הבגרות באזרחות.

א.     הסבר מדוע חוק השבות וחוק האזרחות הם חלק מהיסודות החוקתיים של מדינת ישראל.

חוק השבות – מבטא את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית ומאפשר לכל יהודי הרוצה בכך לעלות לארץ.

חוק האזרחות – קובע מהם התנאים לרכישת אזרחות במדינת ישראל.

ב.      איזה יסוד חשוב במדינת ישראל מיוצג ע"י חוק השבות?

חוק השבות מבטא את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית. הוא מממש את המטרה שנקבעה  בהכרזת העצמאות: הקמת מדינה לעם היהודי. עיקר המדינה הציונית – באפשרותו שלכל יהודי לחיות במדינתו, אם רצונו בכך.

ג.      הסבר את הגישות השונות לשאלה – 'מיהו יהודי'. הצבע על הקשר בין גישות אלו לבין הגישות השונות בדבר אופייה היהודי של מדינת ישראל.

ההלכה היהודית האורתודוקסית – יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או התגייר ע"פ ההלכה.

הגדרה נוספת – מי שאחד מהוריו יהודי, או כל מי שקיבל חינוך יהודי או כל מי שמגדיר את עצמו כיהודי מבחינה תרבותית ולאומית.

מדינת התורה ומדינה דתית לאומית, יתקשרו להלכה היהודית האורתודוקסית. כך יתקבלו רק אנשים שהם יהודיים ע"פ ההלכה.

לעומתם, מדינת לאום יהודית-תרבותית תעדיף את ההגדרה השנייה, המדברת על חינוך יהודי, כך תתקבל המסורת היהודית והתרבות היהודית.

ד.      תאר את בג"ץ רופאייזן ואת בג"ץ שליט ואת השפעתם על חוק השבות.

בג"ץ רופואייזן – יהודי ניצול שואה שהמיר את דתו והתנצר.

תבע ממשרד הפנים כשעלה לארץ בשנת 58 שיכירו בו כיהודי ויאפשרו עליו את חוק השבות.

נימוקיו:

  1. הוא מרגיש עצמו כבן העם היהודי ועל כן צריך להכיר בו כיהודי ע"פ לאומיותו אע"פ שהוא אינו יהודי בדתו.
  2. ע"פ ההלכה היהודית הוא יהודי, הוא נולד יהודי ונשאר יהודי אע"פ שהמיר את דתו.

בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) דחה את עתירתו בנימוק שע"פ התפיסה המקובלת יהודי שהתנצר אינו יכול להיקרא יהודי.

בג"ץ שליט – רב-סרן בנימין שליט, קצין בצה"ל, עתר לבג"ץ בשנת 68 נגד שר הפנים, על כך שסירב לרשום את ילדיו בתעודת הזהות כבני הלאום היהודי וכחסרי דת, משום שאמם אינה יהודייה והצהירה על עצמה כחסרת דת. טענתו הייתה, שהוא ואשתו חיים בארץ ללא דת, אך הם מתכוונים לחנך את ילדיהם כבני העם היהודי ולחיות בארץ.

בג"ץ אישר את עתירתו וילדיו נרשמו כיהודים בלאום. הטענה הייתה שאין לתת למושג "יהודי" פרשנות דתית בסעיף הלאום בחוק. ויהודי ירשם  כל אדם שיכריז כי הוא יהודי ולא בן דת אחרת, וההצהרה תיאמר בתום לב.

החלטה זו, עוררה סערה בקרב בציבור היהודי והמסורתי בארץ. ולכן בשנת 1970 הוכנס לחוק השבות סעיף שמגדיר מיהו יהודי: "כל מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר ואינו בן דת אחרת". תיקון זה לא הביא ליישוב המחלוקת, ואף התעוררה עוד מחלוקת – מיהו גר ואת מי ראשי לגייר?

ה.     הסבר את המחלוקת בשאלת הגיור.

במחלוקת זו באים לידי ביטוי הזרם האורתודוקסי, שמכיר רק בגיור ע"פ ההלכה שנעשה ע"י רב אורתודוקסי, לבין הרפורמים והקונסרבטיבים.  האורתודוקסים ניסו להסדיר בחוק שגיור יתבצע רק ע"פ הזרם האורתודוקסי, אך עד כה ללא הצלחה.

מי שגיור בחו"ל בין ע"י רב קונסרבטיבי או רפורמי ובין ע"י רב אורתודוקסי והביא איתו תעודה כי התגייר – חייב החוק לרשום אותו כיהודי.     המחלוקת היא על הגיור בישראל, האם יוכל גיור לא אורתודוקסי שנעשה בישראל?

ו.       הסבירו את הטיעונים של הצדדים השונים בויכוח – האם חוק השבות מבחין או מפלה.

המחלוקת: האם מדינת ישראל, שהיא מדינה יהודית דמוקרטית המחויבת לממש את עיקרון השוויון לכלל אזרחיה, רשאית לחוקק חוקים המבחינים בין יהודים ללא יהודים במובן זה שיש ביניהם העדפה של יהודים בכל הנוגע לעלייה למדינה?

צד אחד – (רב): מטרת חוק השבות לממש את מטרת הציונות. חוק השבות מקנה עדיפות (כלומר, מבחין בין יהודים ללא יהודים ע"פ אפיונה של המדינה) ליהודים ולא מפלה את האחרים. לכל מדינת לאום יש הזכות הלגיטימית לשמור על דומיננטיות בני הלאום שלה במסגרת הזכות להגדרה עצמית. דומיננטיות שתושג רק כאשר יהיה רב יהודי.

חוק השבות הוא אינו חוק אנטי-דמוקרטי, הוא מעניק זכות גדולה יותר ליהודים כיוון שזכותה של כל מדינה  לעצב גם את אזרחיה.

צד שני – (מיעוט): מדינת ישראל היא בראש ובראשונה מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה, ללא הבחנה בין דתות ולאומים שונים. חוק השבות הוא חוק מפלה שיש לבטלו ובמקומו לחוקק חוק אשר יקבע  את תנאי ההגירה וההתאזרחות במתאימים למדינת ישראל, כמו בכל המדינות הדמוקרטיות.

ז.      הסבר אילו עקרונות באים לידי ביטוי באזרחות.

עקרונות הבאים לידי ביטוי באזרחות:

אזרחות מבטאת את מהות יחסי הגומלין בין החברה לבין השלטון, וכן את מהות יחסי הגומלין בין החברה לבין עצמה, המאפשרים לכולם לחיות כבני אדם – כלומר, לממש את זכויותיהם הטבעיות.

יחסי הגומלין מתאפשרים ע"י זכויות וחובות של הפרט ושל הרשויות. מערכת יחסים זו נוצרת ע"י החוק, שכן רשויות השלטון והפרט מחויבים לציית לו.

כשאנשים באים לחיות יחד כחברה, עליהם לקבוע כללים. כשאין ציות לחוקים – החברה מתפוררת. כלומר, החוק מכוון את החברה להשגת יעדים חברתיים ומבטיח שכל הפרטים בחברה יוכלו לחיות בחופש ובשלווה ולהתפתח מבינה כלכלית וחברתית, בלי שאחד יפגע באחר.

מחויבותם של האזרחים למדינה אינה באה רק מתוקף חוק. להיות אזרח פירושו גם לתרום מעבר לכך (התנדבויות, השתתפות ומעורבות פוליטית).

כמו כן, חייבת המדינה להגן על תושביה ולשמור על זכויותיהם.

ח.     הסבר את השיטות המקובלות בעולם להענקת אזרחות.

שיטת דין הקרקע – לידה בטריטוריה של המדינה, בלי קשר לאזרחותם של ההורים.

שיטת דין הדם – עוברת בירושה מהבנים לבניהם, בלי קשר למקום הלידה.

ט.     ציין והסבר את הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית.

במדינת ישראל יש עדיפות לשיטת דין הדם, כיוון שהיא מדינת לאום יהודית. היא מכירה בדין הקרקע רק במידה מצומצמת.

בחוק האזרחות 1952 מוצגות שש דרכים לרכישת אזרחות ישראלית:

  • מכח חוק השבות – כל יהודי, בן זוגו (גם אם לא יהודי), בניו ונכדיו ובני זוגם גם אם אינם יהודים, זכאים לקבל אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. אך לא כל אדם שזכאי לזכות השבות יכול להיות אזרח, אלא רק כאשר הוא עולה לארץ.
  • מכח ישיבה בארץ – זכאים לאזרחות תושבים קבועים (לא יהודים) ערבים, דרוזים ואחרים החיים דרך קבע בישראל.
  • מכח לידה – כאן יש הבחנה בין אלו שנולדו בארץ ואלו שמחוץ לה:

–        מי שנולד בישראל לאב או אם בעלי אזרחות ישראלית יקבל אזרחות ישראלית.

–        מי שנולד מחוץ לישראל אך אביו או אמו חיו קודם לכן בא"י והם בעלי אזרחות ישראלית.

  • מכח לידה וישיבה בארץ – לא יהודים, שנולדו בארץ לאחר קום המדינה ולא היו בעלי אזרחות כלשהי. שהגישו בקשה לאזרחות בגיל 18-21 וחיו במשך חמש שנים רצופות לאחר הגשת הבקשה בא"י.
  • מכח ההתאזרחות – מספר תנאים:
  1. לחיות בישראל שלוש שנים לפני הגשת הבקשה לאזרחות ישראלית.
  2. יש בדעתו להשתקע בארץ.
  3. יודע מעט עברית.
  4. לוותר על אזרחותו האחרת כדי שכך יובטח כי הוא לא יהיה אזרח חוץ כשיהיה אזרח ישראלי.
  5. זכאי לשבת ישיבת קבע בישראל בהתאם לשיקול דעתו.
  6. לפני קבלת האזרחות יצהיר כי הוא אזרח נאמן למדינת ישראל.

 (גם לאחר קיום כללים אלה, יכול שר הפנים לקבוע כי הוא לא יקבל אזרחות).

  • מכח הענקה – שר הפנים ראשי להעניק אזרחות לאדם מסיבות שונות. למשל, אדם המזוהה עם מדינת ישראל ויעדיה.

י.       ציין והסבר את המקרים שבהם ניתן לבטל אזרחות ישראלית.

  1. אזרח ישראלי שיצא מישראל שלא כדין והסתנן לאחת המדינות המוגדרות בחוק כמדינות אויב, או רכש את אזרחותה. הזכות לאזרחות ישראלית תישלל גם מילדיו.
  2. שר הפנים יכול לבטל אזרחות של אדם שעשה מעשה שיש בו הפרת אמונים למדינה.
  3. שר הפנים ראשי לבטל אזרחות של אדם שאזרחותו נרכשה ע"י פרטים כוזבים.
  4. וויתור מרצון – אדם ראשי לוותר על אזרחותו, מסיבה מוצדקת. שלילת האזרחות תיבצע רק עם אישורו של שר הפנים.

יא.   ציין והסבר את החובות ואת הזכויות של אזרח ישראלי.

 זכויותיו של אזרח ישראל:

  1. הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת ולראשות הממשלה.
  2. הזכות לקבל דרכון.
  3. בזכות לעבוד בשירות המדינה.
  4. הזכות להיכנס ולצאת מהמדינה ללא הגבלה. (מי שאינו אזרח צריך אישור כניסה).
  5. הזכות לקבל הגנה מהמדינה.

חובותיו של אזרח ישראל:

חובת תשלום מיסים:

על מנת לאפשר את חוק הבריאות הממלכתי, שקובע כי כל אזרח יוכל לקבל ביטוח באחת מקופות החולים במדינה. – תשלום מס בריאות, שהוא אחוז קבוע מהמשכורת של אזרח ישראלי.

על מנת לאפשר את חוקי הביטוח הלאומי, שמבטיחים לאזרחי ישראל רמת חיים מינימלית ע"י תשלום קצבאות (ילדים, זקנה, נכות, דמי אבטלה) – תשלום מס לביטוח הלאומי.

על מנת לאפשר את חוק מס הכנסה, שמבטיח כי המדינה תוכל להעניק לאזרחי המדינה את השירותים שהיא חייבת (חינוך, סעד, ביטחון) – כל תושב בעל הכנסה חייב לשלם מס הכנסה, שהוא אחוז מסויים מהכנסותיו.  רב הכנסות המדינה מגיעות מכסף זה.

חובת שירות בטחון:

על מנת להבטיח את בטחון תושביה מפני אויבים,  חייב כל אזרח בישראל לשרת שירות צבאי בצה"ל. שירות זה כולל שירות סדיר ושירות מילואים.

לשר הביטחון יש סמכות לפטור אדם מחובתו לשירות מכמה סיבות:

מסיבה רפואית – מי שמצבו הרפואי אינו מאפשר שירות צבאי.

מסיבות דתיות – נשים המקיימות אורח חיים דתי. אישה כזו יכולה בתמורה להתנדב לשירות לאומי.

מסיבות מצפוניות – נשים המצהירות שאינן יכולות לשרת בצה"ל מטעמי מצפון.

מסיבות של נישואין או לידה – נשים נשואות, נשים הרות או אמהות.

חובת הנאמנות למדינה:

חובה זו הינה חוק, שעל פיו ניתן להעמיד לדין כל אזרח על עבירות הפוגעות בריבונות המדינה או בביטחונה. למשל: גילוי סודות לאויב, ריגול לטובת האויב.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות