שאלות ותשובות באזרחות: עקרון שלטון החוק

שאלות ותשובות באזרחות: עקרון שלטון החוק

מתוך: סיכומים לבגרות באזרחות – שאלות ותשובות באזרחות

שאלות ותשובות באזרחות בנושא עקרון שלטון החוק.

א.     הסבר מהו שלטון החוק ומה ההבדלים בין מדינה דמוקרטית למדינה לא דמוקרטית מבחינתו של עקרון זה.

לפי עקרון שלטון החוק, הכל במדינה יתנהל אך ורק ע"פ החוק – כולם חייבים לציית לו.

חוק = בעל תכנים דמוקרטיים והתקבל בדרך דמוקרטית.

הציות לחוק מבוסס על כך שרב האנשים ממשים את החוק מרצונם, אין דרך לכפות על אנשים חוק שהם אינם רוצים לקיים. שלטון החוק מייצג את העם והאינטרסים שלו, ולכן אין דרך לכפות דבר.

החוק נקבע ע"פ אמנה חברתית – הסכמיות, האנשים כולם מסכימים שגדי לנהל מדינה צריך למלא חוקים ולשמור עליהם.

אין זהות בין חוק לצדק. חוק – פרשנות לצורך חברתי. חוק לא חייב בהכרח להיות צודק וההפך.

ארבעה הבדלים בין מדינה דמוקרטית למדינה לא דמוקרטית מבחינת החוק:

  1. במשטרים שאינם דמוקרטיים החוק אינו מחויב לעקרונות הדמוקרטיים – מקורו בראשי המפלגה או הקבוצה השולטת, וההכרעה בכל עניין ועניין נתונה בידם.
  2. השליטים במדינה לא דמוקרטית עומדים מעל החוק – הם אינם חייבים דין וחשבון לאיש.
  3. במשטרים שאינם דמוקרטיים שלטון החוק מבוסס על אכיפת הציות לחוק על האזרחים בדרכים שונות.
  4. במשטרים שאינם דמוקרטיים החוק הוא אינו ביטוי להסכמה בין האזרחים לשלטון.

 

ב.      הסבר אילו עקרונות דמוקרטיים באים לידי ביטוי בעקרון שלטון החוק.

עקרון שלטון החוק מביא לידי ביטוי עקרונות דמוקרטיים נוספים:

–        פלורליזם – תהיה שונות באוכלוסייה והדמוקרטיה תשמר אותה. כל אחד יכול להתבטא, גם קבוצות מיעוט.

–        הסכמיות – כל הציבור מסכים לנהוג לפי החוק והכל יתבצע על ידיו. גם בתחום הפוליטי. יש הסכמה על אכיפת החוק, אם רוצים לשנות דברים – צריך לשנות את החוק (הפלת הממשלה, בחירות…).

–        שלטון העם – ע"י בחירת נציגים לפרלמנט, שיקבעו את החוקים.

–        הכרעת הרב – הצעת החוק מתקבלת/לא מתקבלת ע"פ רוב. אם רוצים לשנות משהו – צריך שיהיה רוב.

–        שוויון – כל אחד שווה בפני החוק וכל אחד חייב למלא אותו. החוק יגן על כל האזרחים וזכויותיהם באופן שווה. בחוק מגן על זכויות האדם של כולם, ולכן הוא כל כך חשוב.

ג.      הסבר את שני המובנים בעקרון שלטון החוק

פורמלי – כולם מצייתים לחוק. הכל יקבע על פי החוק. גם הדרך בה יקבע החוק יקבע ע"פ חוק. קובע לאזרחים את גבולות המותר והאסור. יש הבדל בין האדם לרשויות השלטון בהתאם לחוק: על האזרח האפשרות לעשות כל מה שלא אסור, לעומתו, על רשויות השלטון לעשות כל מה שכן מותר.

יש חובה לפרסם את החוק, הוא חייב להיות כתוב בשפה ברורה כדי שכל אחד יוכל להבין אותו.

חייבים לאכוף את החוק, בתי המשפט מגנים על עיקרון זה.

מהותי – מתייחס לתוכן החוקים.  כל חוק חייב להכיל בתוכו את עקרונות הדמוקרטיה/זכויות האדם. חוק לא יכול לסתור אף אחד מהם. "החוק הראוי" מגן על זכויות האדם והאזרח ועל זכויות המיעוט, מונע עריצות השלטון ומאפשר יצירת איזון בין צורכי הפרט ובין צורכי הכלל.

הציות לחוק הוא עניין פורמלי בעל השלכות מהותיות:

–        החוק מגן על האזרחים – מאפשר לכל אזרח לנהל את חייו בשקט וללא פחד. אי ציות לחוק פוגע בחוקים, במנגנון ההגנה.

–        החוק מגן על הדמוקרטיה – החוק מאפשר לדמוקרטיה להתקיים. קובע איך הדמוקרטיה תתנהל.

–        החוק מאפשר חיים משותפים של קבוצות שונות – החוק מאפשר לכולם להתקיים קיום פוליטי בתוך המדינה, פלורליזם.

ד.      הסבר את נקודות הדמיון ואת ההבדלים בין עקרון שלטון החוק ביהדות לעקרון שלטון החוק במדינה הדמוקרטית.

ניתן ללמוד על מקורות כפיפות ההנהגה והתושבים לחוק במקורות היהדות.

לפי התלמוד הירושלמי (מסכת ראש השנה) – מקור החקיקה על פי המסורת היהודית הוא האל, ואף הוא כפוף לחוקים שהוא עצמו חוקק.

מהסוגיה "תנורו של עכנאי" ניתן ללמוד שמאז שנתנה תורה בסיני, הפרשנות והפסיקה נעשית על ידי בנ"א. גם האל כפוף לחוקים שהוא קבע, והוא אינו ראשי להתערב בתהליך הדיון וקבלת ההכרעות בבית המדרש. – אם האל כפוף לחוקים שחוקק ודאי שכל בנ"א חייבים להיות כפופים לו. ניתן ללמוד מכך שאפילו מלך אינו עומד מעל החוק, גם לפי דברי הרמב"ם.

ה.     ציין והסבר את הסוגים השונים של עבירות על החוק, את הסכנות הנשקפות לחברה ולמדינה מכל אחד מהסוגים ואת החשיבות של הציות לחוק במדינה דמוקרטית.

כדי לדעת באיזה סוג עבריינות מדובר שואלים שתי שאלות: מי עבר את העבירה? מה היו המניעים?

סוגי העבריינות

קריטריונים

עבריינות פלילית רגילהעבריינות אידיאולוגית עבריינות שלטונית
מיהו העבריין?כל אדם.אנשים שבדרך כלל אינם מפירים חוק.אנשי השלטון וזרועות שלטוניות שונות (משטרה, צבא…)
מהי העבירה שנעשתה?גניבה, אונס, רצח, שוחד, תקיפה, רמאותאי ציות לחוק, סירוב פקודההפרת החוק תוך ניצול המעמד והסמכות
מהו המניע של העבריין?תועלת אישית (הנאה מינית למשל)שני מניעים לעבריינות זו:

1. אי ציות לחוק מטעמי מצפון*

2. עבריינות אידיאולוגית-פוליטית**

תועלת למדינה או לגוף מסויים במדינה.

(בעבריינות שלטונית אין תועלת אישית!)

היחס של החברה לעברייןהעבריין נתפס כמטרד לחברה ולכן החברה מוקיעה אותו ורוצה למצות עמו את הדין.לעיתים מקבל העבריין אהדה מצד הציבור למעשיו, אך לעיתים העבריין עצמו נתפס כקורבן ומערכת החוק מתבקשת לנהוג עמו בסלחנות.התומכים הפוליטיים של העבריין מקבלים באהדה את מעשיו. ואילו מתנגדיו שוללים את מעשיו.
הסכנה הנובעת מעבריינות זוהפרט הוא הנפגע העיקרי.המדינה או המשטר הדמוקרטי הם הנפגעים העיקרייםהחברה היא הנפגעת העיקרית. ראו מה הבעיה עם שחיתות שלטונית?

* אי ציות לחוק מטעמי מצפון – התנגשות בין חובת הציות לבין מחויבותו של אדם לערכיו האישיים בתחומי צדק, מוסר ואמונה. למשל: אי גיוס של בנות דתיות לצה"ל מטעמן.

** עבריינות אידיאולוגית-פוליטית – סירוב ציות, מטעם אידיאולוגי, על מנת ליצור שינוי במצב – הכנסת היבט פוליטי, כדי להשפיע וליצור שינוי (רצח רבין, למשל).

 

ו.       הסבר מהי פקודה בלתי חוקית בעליל ומה ההבדל בינה לבין פקודה בלתי חוקית.

פקודה בלתי חוקית בעליל – מקרה קיצוני של חוק או צו הסותר בתוכנו את הערכים הבסיסיים של חברה מתוקנת, והוא בלתי מוסרי לחלוטין. על הפרט מוטלת חובה שלא לציית לפקודה בלתי חוקית בעליל, והמצייתים לפקודה כזו יעמדו לדין.

פקודה חוקית בעליל היא פקודה שכל אדם, גם מי שאינו משפטן, מבין שאין לציית לה, משום שהיא נוגדת כל צו מצפון של אדם רגיל. – "אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב".

ההבדל בין פקודה בלתי חוקית לבין פקודה בלתי חוקית בעליל הוא שלפקודה בלתי חוקית חייבים לציית – אחרת יועמד לדין ואילו לפקודה בלתי חוקית בעליל אסור לציית – אחרת יועמד לדין.

שלטון החוק: מהר סיני עד המהפכה האמריקאית

להעמיק זה לדעת טוב יותר:

ועוד מלא דברים מעניינים:

לכל הסיכומים באזרחות

עוד דברים מעניינים: