שאלות ותשובות באזרחות: זכויות מיעוטים וזכויות קבוצה

שאלות ותשובות באזרחות: זכויות מיעוטים וזכויות קבוצה

מתוך: סיכומים לבגרות באזרחות – שאלות ותשובות באזרחות

שאלות ותשובות באזרחות בנושא זכויות מיעוטים: זכויות קבוצה

א.     הסבר מהן קבוצות מיעוטים.

קבוצות מיעוטים הן קבוצות אשר לכל אחת מהן יש מרכיב ייחודי אחד או יותר, המבדיל את הקבוצה מאוכלוסיית הרוב במדינה. מרכיב ייחודי עשוי להיות שפה, תרבות, דת, מוצא אתני או מורשת היסטורית.

ב.      ציין והסבר את זכויות הקבוצה.

–        הזכות למערכת חינוך אוטונומית בלשון בקבוצה.

–        הכרה בשפת המיעוט כשפה רשמית במדינה.

–        הזכות לייצוג בפרלמנט ובמוסדות השלטון.

–        הזכות לחופש הפולחן.

–        הענקת שלטון עצמי למיעוטים באזור מגורים שבו הם מהווים רוב, בתנאי שהמיעוט מרוכז באזור אחד.

עם זאת, כיוון שזכויות הקבוצה אינן חלק מהזכויות הבסיסיות, כל מדינה רשאית להחליט אילו זכויות להעניק לקבוצות המיעוט החיות בה, בהתאם לאינטרסים שלה.

ג.      הסבר את הקשר בין זכויות המיעוטים לבין זכויות האדם והאזרח ואת הבדלים ביניהם.

ניתן לומר, כי מדינה שלא שומרת על זכויות הקבוצות שבה פוגעת בעצם בזכויות האדם, שכן מדינה הפוגעת במיעוטים באמצעות הכרעת הרוב פוגעת למעשה בחירות שלהם לחיות על פי השקפת עולמם ובשוויון כלפיהם. דבר זה עשוי  להשאירם במצב של נחיתות לעומת אוכלוסיית הרוב.

אך המקור של זכויות הקבוצה שונה מהמקור של זכויות האדם והאזרח, כיוון שזכויות הקבוצה אינן שייכות לאדם כפרט אלא רק לאדם כחלק מקבוצה, זכויות אלה הן זכויות האמורות לשמור על זהותה הייחודית של הקבוצה. הפרט אינו יכול לתבוע זכות להגדרה עצמית, מערכת חינוך ותכנית לימודים על פי השקפתו או שימוש רשמי בשפות ועוד.

ד.      ציין והסבר את הגישות הקיימות במדינות הדמוקרטיות בדבר ההכרה בזכויות המיעוט ואת ההבדלים ביניהם.

שלוש גישות בדבר ההכרה בזכותם של המיעוטים לשמור על זהותם ועל צביונם:

¨     הגישה הליברלית הקיצונית – אינה מכירה בזכויותיהן הייחודיות של קבוצות המיעוט. היא תגן על זכויות האדם והאזרח של כל אחד מן הפרטים בקבוצה, אך, תדכא כל פלורליזם של קבוצות (תרבותי, לשוני ואתני). היא אינה מוכנה להכיר בפרטים כקבוצת מיעוט בעלת זכויות קיבוציות ייחודיות, לכן, היא אינה מאפשרת לבני הקבוצה לשמור על זהותם הייחודית.

¨     הגישה הליברלית המתונה – אינה מכירה בזכויותיהן הייחודיות של קבוצות המיעוט. היא שוללת כל התערבות מצד המדינה ע"מ ליצור ולשמר פלורליזם אתני. כמו בגישה הקיצונית, תגן גישה זו על זכויות האדם והאזרח של כל פרט בקבוצה, אך בשונה מהגישה הקיצונית היא אינה תכפה על המיעוט להיטמע בתרבות השולטת. – קבוצות הרוצות לשמור על זהותן וייחודן יכולות להתארגן ביוזמתן  ומתקציבן ולנהל מועדוני תרבות, בתי ספר פרטיים ועוד.

¨     גישה המכירה בזכויות הקבוצה – גישה זו, מלבד השמירה על זכויות האדם והאזרח, תאפשר לכל קבוצת מיעוט לשמור על קיומה ועל זהותה כקבוצת מיעוט, אשר אינה מעוניינת להתבולל בקרב הלאום השולט. עקב כך, היא מעניקה לקבוצות המיעוט אמצעים שיאפשרו לו לשמור על זהותו ואף מגינה על זכויות המיעוטים בחוקה, בחוקים רגילים או חוקתיים.

ה.     ציין והסבר את השיטות השונות לשלטון עצמי ואת ההבדלים ביניהם.

שתי שיטות עיקריות להענקת שלטון עצמי טריטוריאלי:

  1. פדרליזם – המדינה מחולקת למחוזות. לכל מחוז יש פרלמנט, ממשלה, מינהל ציבורי ומערכת שיפוטית, ומתקיימת חלוקת סמכויות המוגדרת בחוקה של המדינה בין רשויות  הממשל המרכזי לבין רשויות שלטון המחוז.  מה שמאפשר למיעוט להפעיל שלטון עצמי ברוב תחומי החיים במחוז שבו הוא חי.
  2. אוטונומיה – שלטון עצמי פנימי, בשונה מפדרליזם, בו כל המדינה מחולקת למחוזות וכל האוכלוסייה חיה במשטר פדרלי, במדינות בהן מתקיימות אוטונומיות הן ניתנות רק  לאזורים ולאוכלוסיות מסויימות.                                                                                        כמה סוגי אוטונומיה:

–        אוטונומיה טריטוריאלית: שלטון עצמי רב היקף, הכולל בד"כ ממשל, פרלמנט, מערכת משפטית ומינהל ציבורי. היא אינה כוללת סמכויות בתחום יחסי החוץ והביטחון.

–        אוטונומיה קהילתית: מוענקת במקרים בהם המיעוט מפוזר במדינה. היא חלה על כל חברי קבוצת המיעוט, ללא קשר במקום המגורים שלהם.

ו.       הסבר את הקשר בין מימוש זכויות כלל האזרחים במדינה לבין תחושת השייכות והמחויבות של האזרחים למדינה.

אם המדינה תיתן זכויות קבוצה לארץ הם ירגישו זיקה חזקה יותר לארץ, ירגישו תחושת שייכות ומחויבות גדולה.

לעומת זאת, כשפוגעים בזכויות הקבוצה והמדינה לא מעניקה אותן, אין בכלל תחושת שייכות ומחויבות למדינה. יש אפילו תסיסה מסוכנת כיוון שפוגעים בקבוצה ולא ביחיד.

 

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות