שאלות ותשובות באזרחות: הכרזת העצמאות

שאלות ותשובות באזרחות: הכרזת העצמאות

מתוך: סיכומים לבגרות באזרחותשאלות ותשובות באזרחות

הכרזת העצמאות – מסד למשטר במדינת ישראל

א.     כיצד, על ידי מי ובאילו נסיבות נכתבה הכרזת העצמאות?

מגילת העצמאות נחתמה ביום שישי 14.5.1948 (ה' באייר תש"ח) ע"י שלושים ושבעה חברי מועצת העם הזמנית (אשר ייצגו את גווניו השונים של היישוב  היהודי בא"י [פשרות], לאחר מכן הפכה לגוף שלטוני רשמי) והוקראה ע"י דוד בן גוריון.

התנאים להקמת המדינה היו מסוכנים, היה זה זמן מלחמת העצמאות, היישוב היהודי ידע כי עם פקיעת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל (יום שישי בחצות) עלולים צבאות ערב הסדירים (מצרים, ירדן, סוריה, לבנון ועיראק) לפלוש לארץ ע"מ למנוע את יישום תכנית החלוקה (שהוצעה ע"י האו"ם וזכתה לחיוב רק מצד היהודים). לכן, הכריז דוד בן גוריון את הכרזת העצמאות ביום שישי לפני כניסת השבת.

מקום ההכרזה – בית ראש עריית ת"א, מאיר דיזינגוף.

בן גוריון לא אומר מהם גבולות מדינת ישראל ומי תהיה בירתה. כמן כן, הוא לא זוכה ברוב אנשים שמסכימים על הקמת המדינה ומציע בחירות נוספות – בהן הוא מקבל רוב מוחלט לאישור הקמת המדינה.

ב.      ציין את החלקים העיקריים בהכרזה

שני חלקים להכרזת העצמאות: הצהרתי ומעשי.

מגילת העצמאות מנוסחת בצורה משפטית, יש תנאים שמופיעים בה לאחר מכן מופיעה המילה "לפיכך" ואחריה הגשמת התנאים. בחלק השני – הוראות לביצוע, החלק המעשי.

בחלק ההצהרתי, בן גוריון רוצה לבסס את זכותו בהקמת המדינה. ההכרזה מפרטת את הקשר הבלתי אמצעי של עם ישראל לארץ ישראל ואת ההצדקה והלגיטימציה הבינלאומית בזכות העם היהודי להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. (מסתיים במשפט " זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם, עומד בזכות עצמו במדינתו הריבונית").

בחלק המעשי – (מתחיל במילה "לפיכך") הקמת המדינה בפועל. ההכרזה כוללת הוראות מעשיות, המהוות שלב ראשון בהקמת המדינה: קביעת שם המדינה, הקמת רשויות השלטון הזמניות, קביעת מועד הבחירות הראשונות והבעת מחויבות לכינון חוקה.

ג.      ציין והסבר את שלושת סוגי הזכויות עליהן מבוססת ההכרזה והראה אילו דברים מובאים בהכרזה כדי לבסס כל סוג של זכות.

ישנן שלוש זכויות שונות להקמת המדינה:

¨     זכות משפטית – חוק או הסכמים בינ"ל שיש בהם הכרה בזכותו של עם ישראל למדינה בארץ ישראל.

[בן גוריון אומר שזכות משפטית של עם ישראל הוכרה בהכרזת בלפור ואושרה במנדט (טופס המנדט) זכות רבת עצמה.   המסמך המשפטי החזק ביותר – כ"ט בנובמבר של האו"ם, שם החליטו על הקמה של מדינה יהודית – הגורם החזק ביותר להקמת מדינת ישראל.

הזכות המשפטית נובעת מ: כ"ט בנובמבר, הצהרת בלפור, טופס המנדט ומגילת העצמאות)]

¨     זכות היסטורית – ההיסטוריה של העם היהודי, הזיקה בין עם ישראל לארץ ישראל.

[העם היהודי קם בארץ ישראל, וכל דמותו של העם היהודי עוצבה בארץ ישראל. לכן חייב העם היהודי להישאר בו – פתיחה. לאחר מכן, מסופר על שמירת הזיקה לארץ, למרות הגלות. העם היהודי קשור לארץ ישראל, "הוגלה בכח הזרוע" – גלות בבל. בן גוריון פועל לפי ההיסטוריה, אך היא לא כ"כ נכונה, הרי גלות בכח הזרוע הייתה רק פעם אחת (גלות בבל) ולאחריה חזר עם ישראל לארץ ישראל ושוב עזב וכו'. לא הזכיר את שאר העזיבות, אלא רק את הכוחניות. ניצולי השואה אומרים דבר ברור – הם רוצים להגיע לארץ ישראל. במלחמת העולם השנייה היישוב היהודי בארץ תרם למאמץ המלחמתי – וזוהי זכותו להנות מפירות המלחמה (=עצמאות)]

¨     זכות טבעית – הזכות להגדרה עצמית של כל עם, והזכות של כל עם למדינה.

[מגיע לעם ישראל לממש את זכותו כעם. השואה (מלבד זכות היסטורית) הוכיחה שחייבים לממש את זכותו של העם היהודי להקים מדינה. "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם, עומד בזכות עצמו במדינתו הריבונית"].

ד.      ציין את ההוראות המעשיות הנכללות בהכרזה.

–        קביעת שם המדינה.

–        רשויות השלטון הזמניות.

–        קביעת מועד הבחירות הראשונות.

–        הבעת מחויבות לכינון חוקה.

ה.     ציין את שני היסודות באופייה של מדינת ישראל על פי הכרזת העצמאות והראה כיצד בא כל יסוד לידי ביטוי בהכרזה.

שני היסודות באופייה של מדינת ישראל הם חירות ושוויון.

"לטובת כל תושביה" – שוויון.

"תבטיח חופש דת, מצפון וכו'" – חירות.

שמירה על המקומות הקדושים – שוויון דת.

עיקרון השוויון ללא הבדל דת (מוסלמים, נוצרים, דרוזים וכו'), גזע (קבוצות אתניות) ומין (בין המגדר. גברים ונשים).

מדינת ישראל עשתה הרבה צעדים לכיוון השוויון –

יש שוויון בין כל הדתות במוכרות בישראל. הן מקבלות חופש דת, חופש להחזיק במקומות קדושים, אפשרות להקים מוסדות דת וכל דת מקבלת תקציב שוויוני.

דיני אישות – נישואים וגירושים. בנושא זה כל דת נוהגת ע"פ הדין וההלכות שלה.

ו.       ציין את הפניות והקריאות בהכרזה ואת תוכנן.

בסוף החלק האופרטיבי (מעשי) פותח בן גוריון בכמה קריאות:

–        לאו"ם – מבקש לחבר את ישראל אליהם.

–        לערביי ישראל – להשתתף באופן שווה בבניין הארץ.

–        למדינות ערב – קריאה לשלום – שיתוף פעולה ועזרה הדדית

–        ליהודי התפוצות – לעזור במימון הארץ.

ז.      תאר בקצרה את הרקע ההיסטורי להקמת מדינת ישראל ולקביעת גבולותיה.

על הקמת מדינת ישראל הוכרז כשלוש שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה הושמד כשליש מהעם היהודי. לאחר אירוע זה היה ברור כי הקמת מדינה יהודית הינה עניין שלא סובל דיחוי.

ב-29.11.1947 החליט האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, לא יאוחר מה-1.8.1948. מפני שכל הניסיונות ליישב את הסכסוך היהודי-ערבי בא"י נכשלו וממשלת בריטניה החליטה להחזיר לאו"ם את המנדט על א"י, הוחלט על חלוקת מדינת ישראל לשתי מדינות: ערבית ויהודית ועל כינון משטר בינ"ל של האו"ם בירושלים.

לאחר שההחלטה התקבלה (1947), פתחו הערבים במעשי איבה נגד היישוב היהודי בישראל, זו הייתה תחילתה של מלחמת העצמאות.

החלטת האו"ם התקבלה בחיוב ביישוב היהודי, וב-14.5.1948, עם פקיעת המנדט הבריטי, הוקמה המדינה היהודית. לעומת זאת, הערבים דחו את ההחלטה והחלו לפגוע  בהקמת המדינה היהודית. יום לאחר ההכרזה, הפכה מלחמת העצמאות ממלחמה מקומית בין ערבים ליהודים למלחמה מקיפה בין מדינת ישראל לבין מדינות ערב אשר פרצו לארץ ישראל.

מלחמת העצמאות נמשכה יותר משנה, ובסיומה נחתמו הסכמי שביתת נשק בין ישראל לבין ארבע מתוך חמשת מתוך המדינות הערבית שהשתתפו במלחמה – מצרים, ירדן, סוריה ולבנון (עם עיראק לא נחתם הסכם). בהסכמים אלו נקבעו גבולות מדינת ישראל, גבולות אלה הם קווי שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב.

ח.     תאר את אופייה של הכרזת העצמאות והסבר את חשיבותה.

אופייה של הכרזת העצמאות הוא אופי הצהרתי כללי. ההכרזה מפרטת את הקשר בין עם ישראל למדינת ישראל ואת ההצדקה והלגיטימציה הבינ"ל בזכות העם היהודי להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. חשיבותה היא הנחת היסוד כי ישראל היא מדינת יהודית ומדינת העם היהודי.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות