יהודה עמיחי הוא אחד המשוררים הבולטים ביותר בשירה העברית החדשה במחצית השנייה של המאה העשרים. עמיחי מייצג מגמה חדשה בשימוש בשפת השירה והוא מהווה לפיכך אחת מעמודי התווך של מפנה דורי בשירה העברית ממייסדיה ומחולליה בדורות הראשונים כמו ביאליק, טשרניחובסקי, אצ"ג, רחל, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, חיים גורי ועוד ומעבר לדור חדש של משוררים שעושים שימוש שונה בשפה ובמדיום. שירתו של יהודה עמיחי היא שירה אישית מאוד, כתובה על פי רוב בשפה פשוטה וישירה, נקייה מקישוטים, עשירה במטאפורות וחופשית ממבנים סגנוניים ומקובעים. עמיחי במובן מסוים מוריד את השירה אל גובה העיניים ולעיתים אף גובה הרחוב אך הוא עושה זאת מבלי לוותר על פואטיות, מאטפוריקה עשירה, יכולת לרגש ודרכים פשוטות להעביר רעיונות מתוחכמים ונוגעים ללב.
השפעתו של יהודה עמיחי על השירה העברית היא, כפי שניתן להבין, גדולה מאוד. עמיחי כתב ופרסם כמעט 20 ספרי שירה בקריירה שנמשכה כמעט 50 שנים. בנוסף לשירים כתב יהודה עמיחי גם סיפורת, מחזות, תסכיתים, סיפורי ושירי ילדים ואף שלח את ידו בתרגום ספרות. יהודה עמיחי מצטיין ביכולת הבחנה דקה ויכולת לתפוס את המציאות בצורה מיוחדת (כמו שיר 10 (אני זוכר שאלה מספר לימוד החשבון) או "משלושה או ארבעה בחדר"). כמו כן מתאפיינת שירתו של עמיחי ביכולת לתפוס רגשות חמקמקים ולנסח אותן במילים כמו בשירי "אבי" או "לא כברוש". בין הנושאים שבהם עסק יהודה עמיחי רבות ניתן למצוא את האהבה וכן עיסוק רב בעירו של עמיחי – ירושלים שבעבורה הוא במידה רבה נחשב למשורר הרשמי הלא רשמי (למשל בשיר "תיירים"). נושא נוסף שבו עוסק יהודה עמיחי הוא מלחמות ישראל וזכרון השואה שבאים לידי ביטוי בשירים כמו "אל מלא רחמים" ו-"אלוהים מרחם על ילדי הגן"). עמיחי זכה בחייו להכרה רבה וזכה בפרסים רבים ובהם פרס ברנר, פרס אקו"ם, פרס שלונסקי, פרס ירושלים ופרס ישראל. כמו כן היה עמיחי מועמד מספר פעמים לפרס נובל בספרות אותו לא זכה לקבל במהלך ימיו. עמיחי זכה לתארים והכרות ממספר גדול של מוסדות ומסגרות ושיריו הולחנו ובוצעו על ידי מוזיקאים רבים והוא נחשב לאחד המשוררים המולחנים ביותר בשירה העברית.
מתוך: סיכומים לבגרות בספרות – פרק שירה
