סיכום בהיסטוריה: עמדת זרמי הציונות בשאלות דת, תרבות ודמות החברה בא"י

סיכום בהיסטוריה: עמדת זרמי הציונות בשאלות דת, תרבות ודמות החברה בא"י

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה א

עמדתו של כל זרם בשאלות הדת, התרבות ודמות החברה שתקום בארץ-ישראל 

ראה: חילוקי הדעות בין הזרמים בציונות לגבי תפקיד התנועה הציונית ויעדיה

ציונות מדינית:

הרצל היה קוסמופוליט-אירופי, חדור ערכים אידיאלים אירופאים. הוא מתאר את החברה שתקום בא"י בספרו אלטנוילנד (1902) כחברה שוויונית, קוסמופוליטית, בעלת מוסדות תרבות ומדע. חברה שאיננה "יהודית" אלא יותר מודרנית ו"אירופאית" באופייה. "מדינה ליהודים" ולא "מדינה יהודית".

דת – הרצל הבין, כי יש לגשר בין הציונים הדתיים (שדגלו בפעילות מדינית, הסברתית וארגונית בלבד מחשש שכל יוזמה בתחום החינוך תהיה חילונית) לבין קבוצות חילוניות. מדיניותו של הרצל התאפיינה בקו של סובלנות ופשרה אשר זכתה עפ"י רוב לתמיכה רחבה.

 

ציונות מעשית:

חובבי ציון, שהגיעו לארץ בעליות הראשונות, ביקשו ליצור "יהודי חדש". הם דגלו בהקמת חברה חלוצית בא"י. שאפו לקיים בא"י חברה יהודית, חקלאית ולאומית. עבודת האדמה החקלאית היתה בעבורם סמל לניתוק ממאפייני היהודים בגלות (עיסוק במסחר, כסף וכד') וסמל של חיי יושר ופשטות. האיכר נתפס גם כהיפוכו של תלמיד הישיבה המעביר את ימיו בלימודי קודש בלבד. הם דגלו באימוץ העברית כשפת חול, כמאפיין נוסף של "היהודי החדש".

ציונות רוחנית:

אחד העם, בניגוד להרצל, היה שקוע ומעוגן בתרבות העברית ובמסורת היהודית. לפי אחה"ע, תפקידה של ציונות לשחרר את העם היהודי מ"שפלות הרוח" עקב האמנסיפציה, ולחזק את האחדות הלאומית.

כדי להביא להתחדשות הרוח הלאומית בעם היהודי בגולה, יש להקים "מרכז לאומי רוחני" בא"י, שישמש מרכז השראה, מוקד להתעוררות רוח היהדות. הוא יהיה מוקד לתרבות היהודית ולנשמת האומה. המרכז יכלול אוניברסיטה עברית, סמינרים למורים שיקבלו הכשרה לאומית ויחקרו את תרבות ישראל ומורשתו, ואקדמיה ללשון ולספרות עברית. במרכז יישבו אנשי רוח היכולים לשמש מופת בהגותם ובמעשיהם לאחרים. המרכז הרוחני ילכד את העם בתפוצות וישמור על הקשר בין העם בפזורה לא"י. המרכז ישמש מודל לחיקוי ליהודי הגולה ובכך יכשיר את יהודי הפזורה לקראת עלייה והתיישבות.

הציונות הסינתטית:

דגלה בגישה משלבת גם מבחינת חינוך ותרבות: חינוך עברי חילוני ציוני תוך זיקה למסורת. הדגישה את חשיבות פעילות חינוך ותרבות בקרב הקהילות היהודיות בגולה ("תרבות ההווה"). ראתה חשיבות בשמירת הדמוקרטיה הפנימית  בתנועה הציונית. ראתה חשיבות בפעולה סוציאלית בגולה כדי להקל על סבלם של היהודים.

פעילותו של המשרד "הארצישראלי" שיקף את הציונות הסינתטית: לצד הפעילות המדינית של ההסתדרות הציונית להשגת הצ'רטר (ציונות מדינית), המשרד הארצישראלי פעל כדי לקדם פעולות של הבאת עולים לא"י והתיישבות בא"י (ציונות מעשית).

 

העם היהודי בא"י צריך להפוך לעם נורמאלי מבחינה כלכלית (ביטול "הפירמידה ההפוכה") ולהיהפך לעם יצרני ועובד בחקלאות ובתעשייה. כמובן מדובר במדינה חילונית ולא מדינה דתית.

ראה גם: זרמים בציונות

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות