מאפייני התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19 – סיכום

1. מהם מאפייני של תנועות לאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה– 19?

א.     מנהיגים; המנהיגים של התנועות הלאומיות היו בדרך כלל טיפוסי מנהיגים מודרניים: מנהיגים כריזמאטיים שהאמינו שיש בכוחם לשנות את המציאות. אותם מנהיגים גיבשו תוכניות לשינוי המציאות הקיימת בהתאם להשקפת עולמם ותוך גיוס העם  לעזרתם.

ב.      דרכים שונות למאבק; המנהיגים של התנועות הלאומיות ניהלו מאבקים בדרכים שונות כלפי גורמים בארצם וגורמים מבחוץ – שרצו לעכב את השגת המטרות של תנועתם. המאבק בהרבה מן המקרים היה נגד הכוחות של המשטר הישן; המלוכה והאצולה, הצבא, הכנסייה.

ג.        מטרה; המטרה של התנועות הלאומיות הייתה להיאבק למען הקמת מדינת לאום ולקבל ריבונות בטריטוריה שהתייחסו אליה כמולדת שלהם.

ד.       מאבק; התנועות הלאומיות נאבקו להשגת המטרות הבאות: סילוק שלטון זר (כובש) מאדמת המולדת שלהם, איחוד פוליטי, איחוד כלכלי, קביעת שפה רשמית למדינה,  קביעת דגל, המנון לאומי ועוד.

ה.      טיפוח תודעה לאומית;  חלק ממאפייני התנועות הלאומיות היה טיפוח תודעה לאומית בקרב בני אותו לאום. אותן תנועות דאגו לפאר את מורשת העבר המשותף גם דרך חינוך לאומי. כל זאת במטרה לחזק את הלכידות של בני כל אותו לאום. התנועות הלאומיות טיפחו מסורות עממיות כמו טקסים, תרבות של אותו לאום.  התנועות הלאומיות עוררו את הרצון להיאבק למען הגשמת המטרות של התנועה הלאומית.

2. מהם הגורמים לצמיחתן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה – 19?

במהלך המאה ה-19 עלתה על בימת ההיסטוריה תופעת הלאומיות והתגבשו ברחבי אירופה תנועות לאומיות, ששאפו להשיג לעמים שלהן עצמאות, וזאת על ידי הקמת מדינות ריבוניות בשטחים בהם ישבו העמים.

הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות והלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19 היו:

א.   הרעיונות של תנועת ההשכלה ה'נאורות' = גורם רעיוני

תנועת ההשכלה צמחה באירופה במאה ה – 18. תנועת ההשכלה או הנאורות הייתה תנועה של משכילים, סופרים, פילוסופים ואנשי מדע שהחלו לבקר את הסדר החברתי-הפוליטי שהיה קיים באירופה.

הסדר החברתי-הפוליטי באירופה היה מבוסס על שלטון אבסולוטי של מלכים, על חברה מעמדית לא שוויונית שהעניקה זכויות יתר לשכבות העליונות (אצולה, כמורה), בעוד רוב העם נשא בנטל המיסים וזכויותיו היו מוגבלות.

אותם משכילים טענו כעת כי הסדר החברתי-פוליטי הקיים מעוות ונוגד את השכל הישר והתבונה של האדם. לכן יש לשנות את הסדר החברתי הקיים!

· זכויות טבעיות; תנועת ההשכלה העמידה את האדם במרכז ולא את האל. המשכילים טענו כי כל בני האדם נולדו חופשיים (חירות) ושווים (שוויון). כל בני האדם נולדים עם זכויות טבעיות; הזכות לחיים, הזכות לקניין (רכוש) והזכות לחירות (חופש).

המשכילים טענו שהעם הוא זה שצריך לקבוע את צורת השלטון הראויה לו = עקרון ריבונות העם. שלטון העם. השלטון צריך לקבל את סמכותו לשלוט מן העם.

·לטענת המשכילים התבונה האנושית נמצאת בכל אדם מיום היוולדו. רק אדם שיש לו אומץ לחשוב באופן עצמאי – הוא בן חורין היכול להיאבק בכל גילוי של דיכוי. את סיסמת ההשכלה טבע הפילוסוף הגרמני עמנואל קנט: "העז לדעת! אזור אומץ להשתמש בתבונתך שלך!". תנועת ההשכלה ערערה את מעמדה וסמכותה של הכנסייה כסמכות דתית, ושל כתבי הקודש. על בני האדם להשתמש בשכלם ולהטיל ספק באמונות מקובלות. לערער על כתבי הקודש, לחשוב באופן עצמאי ולא להיכנע לתכתיבי הכנסייה. זאת מכיוון שמקור הידע הוא באדם החושב ולא בכנסייה.

 

רעיונות אלה של תנועת ההשכלה והמשכילים תרמו לצמיחת הלאומיות. התנועות הלאומיות הושפעו מרעיונות החירות, השוויון וריבונות העם עליהם דיברו המשכילים. התנועות הלאומיות טענו שמאחר ובני האדם נולדו חופשיים ושווים בזכויותיהם – גם עמים זכאים לחירות לאומית. לאף עם אין זכות לשלוט על עם אחר. כל עם זכאי לקבוע בעצמו את צורת השלטון המתאימה לו – ריבונות העם.  בהשפעת המשכילים נאבקו העמים להשתחרר משלטון עריץ ומשלטון זר.

ב.    התנועה הרומנטית – גורם רעיוני

תנועת הרומנטיקה הייתה במידה רבה התגובה הנגדית לתנועת ההשכלה. תנועת ההשכלה שמה דגש על השכל ועל התבונה האנושית, ואילו תנועת הרומנטיקה שמה דגש על הרגש.  תנועת הרומנטיקה דגלה בחזרה אל העבר. היא קראה לעמים לחזור לשורשים שלהם, להתחבר אל העבר שלהם – אל התרבות, המנהגים ועוד.

עובדה זו חיזקה מאוד את הלאומיות. עמים רבים, כמו היוונים והאיטלקים, אכן פנו אל עברם ואל ההיסטוריה המפוארת שלהם כאשר יצרו את הלאומיות המחודשת שלהם – איטליה אל ימי האימפריה הרומית, ויוון – אל ימי תרבות יוון העתיקה.

ג.    תהליך החילון = גורם היסטורי

הכנסייה הקתולית שלטה שנים רבות באירופה, והשפעתה ניכרה בכל תחומי החיים. הכנסייה הקתולית הייתה כנסייה כלל עולמית ומאמיניה הנוצרים לא ערערו על סמכותה. השפעת הדת על המאמינים הייתה עצומה ואנשים האמינו שכל המתרחש בעולם, הוא רצון האל.

תנועת ההשכלה ערערה לחלוטין את סמכות הכנסייה. תנועת ההשכלה העמידה כאמור את האדם במרכז, ולא את האל. התנועה טענה שמקור הידע הוא באדם החושב ולא בכנסייה. הביקורת של המשכילים על הכנסייה הובילה לתהליך של חילון – השפעת הכנסייה על האנשים נחלשה, הקשר אל הדת נחלש.

תהליך החילון השפיע על צמיחת התנועות הלאומיות באירופה. עד הופעתה של תנועת ההשכלה, הדת הייתה הגורם המאחד בין בני אדם ונתנה להם תחושה של שייכות. הירידה בכוחה של הכנסייה והדת בחיי האנשים יצרה חלל ריק – הגורם המאחד נעלם. את אותו חלל ריק, תפסה הלאומיות, בצורה של התנועות הלאומיות.

הלאומיות נתנה לאנשים תחושת שייכות חדשה – שייכות ללאום (לאום שיש לו שפה משלו, תרבות משלו, מוצא משלו). הכנסייה לא יצרה הפרדה בין מאמינים, אבל הלאומיות יצרה הפרדה בין לאומים. כך אירופה, שהייתה במשך שנים רבות מאוחדת בזהות הנוצרית הקתולית שלה – התפרקה ללאומים נפרדים זה מזה שהגורם המאחד של כל אחד מהם הוא לא האמונה הדתית אלא הזהות הלאומית.

ד.    המודרניזציה והמהפכה התעשייתית = גורם כלכלי-חברתי

מאמצע המאה ה – 18 ואילך, אירופה עברה בהדרגה תהליך של מודרניזציה ותיעוש. המהפכה התעשייתית שהחלה באנגליה ומשם התרחבה לכל אירופה הכניסה מהפך בכל תחומי החיים; בכלכלה, בחברה בפוליטיקה, במחשבה ועוד.

אוכלוסיית אירופה גדלה מאוד והחברה הפכה מחברה חקלאית-שמרנית לחברה תעשייתית, עירונית ומודרנית. מיליוני איכרים נדדו מן הכפרים אל הערים (תהליך העיור). חלקם השתלבו בתעשייה המתפתחת בערים וחלקם נקלעו למשבר. המעבר מן הכפר אל העיר הגביר את תחושת הניתוק והניכור בסביבה החדשה. בעקבות המעבר לעיר התפתח הרצון להשתייך למסגרות שיעניקו תחושת זהות ובטחון (מסגרות חדשות שיחליפו את המסגרות המסורתיות הכפריות שהיו קיימות עד כה). את המענה לכך נתנה הלאומיות, התנועות הלאומיות.

הלאומיות נתנה לאנשים תחושת שייכות חדשה – שייכות לאומית.

המהפכה התעשייתית ותהליכי המודרניזציה הובילו להתפתחות אמצעי תקשורת, מסילות ברזל, תחבורה. אלה סייעו להפצת הרעיונות הלאומיים לציבור רחב יותר. תחום החינוך שהתפתח אפשר להעניק חינוך להמונים ורעיונות לאומיים הופצו באמצעות עיתונות, ספרות ותקשורת. הפצת הרעיונות והחינוך התבצעו בשפה אחת, מה שחידד את תחושת האחדות.

ה.   המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון= גורם היסטורי

חוקרים מייחסים את הגילוי הראשון של הלאומיות המודרנית באירופה לאירועים הקשורים במהפכה הצרפתית שהחלה ב 1789. המהפכה הצרפתית הייתה מהפכה נגד המשטר הישן – המשטר האבסולוטי שהעניק זכויות יתר למעמדות הגבוהים בשעה שלהמונים (המעמד השלישי) היו רק חובות. המהפכה הצרפתית הייתה מהפכה למען הקמת משטר חדש בצרפת.

המהפכה החלה עם כינוסה של אסיפת המעמדות, אשר קראה לביטול האבחנה בין המעמדות. כשלא נענו – הכריזו על עצמם כאסיפה הלאומית של צרפת. כלומר; נציגי העם הצרפתי כולו.  סיסמתם הייתה; חירות, שוויון, אחווה.

 האסיפה הלאומית ביטלה את זכויות היתר של המעמדות הגבוהים, ביטלה את כוחו האבסולוטי של המלך הצרפתי ופרסמה את 'הצהרת זכויות האדם והאזרח' (אוגוסט 1789). ההצהרה קבעה שכל האזרחים שווים בזכויותיהם, העם הצרפתי הוא הריבון =  העם הוא מקור הכוח של השלטון המרכזי. מטרת ההצהרה הייתה למוטט את המשטר הישן בצרפת.

 השפעתה של המהפכה ורעיונותיה חרגו מחוץ לגבולות צרפת. כיבושי צרפת המהפכנית במהלך המאה ה – 19 ואחר כך כיבושי נפוליאון בונפרטה, הפיצו במהלך המאה ה – 19 את הרעיון הלאומי באירופה.

 נפוליאון, קיסר צרפת, יצא למסע כיבושים ברחבי אירופה. בכל מדינה אותה כבש, ביטל נפוליאון את המשטר האבסולוטי והפיץ את רעיון המהפכה הצרפתית; 'הבאנו לכם את החירות, דאגו לשמור עליה', אמר נפוליאון. בתחילה, נתפס נפוליאון כמשחרר, כמי שמציל את העמים שנכבשו מיד המשטרים האבסולוטיים העריצים, אבל מהר מאוד התברר להם שהם החליפו את המשטרים האבסולוטיים בדיקטטורה של נפוליאון. הוא כפה על העמים לשרת בצבאו ולשאת בנטל הכלכלי.

בשלב מסוים, העמים שנפוליאון כבש, יצאו נגדו בשם הרעיונות שהוא הפיץ. הם ראו בו כובש זר ונלחמו בו כדי להשיג את חירותם.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה א

קהילות מדומיינות: האם הלאומיות קיימת רק בראש שלנו?

13 ציטוטים על לאומיות

עוד דברים מעניינים: