מהי לאומיות: המאפיינים של הלאומיות המודרנית
מהי לאומיות? המאה ה-19 היא המאה של הלאומיות. לאומיות = nationalism = לאום, אומה, עם nation, מהשורש הלטיני של natio שמשמעו "לידה".
א. תופעת הלאומיות המודרנית היא אידיאולוגיה (השקפת עולם כוללת, המתייחסת למציאות הנוכחית והעתידית). של קבוצת אנשים. אידיאולוגיה שרצתה להשיג ריבונות לעם, (הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט) שלטון של העם. שלטון של העם במסגרת של טריטוריה משלו, במולדת שלו.
ב. הלאומיות המודרנית היא תופעה חברתית-תרבותית בעלת משמעות היסטורית ותרבותית. הלאומיות נתנה תחושת השתייכות (רגש לאומי) של אנשים – ללאום מסוים. הלאומיות המודרנית משלבת בין הרגש הלאומי (תחושת ההשתייכות ללאום) לבין שאיפות פוליטיות. הלאומיות תמומש ברגע שהעם יהיה ריבון, עצמאי, במולדת משלו.
בעבר אנשים הרגישו שייכים לכנסייה או לממלכה מסוימת. כעת, הם מתלכדים סביב אותה תחושת השייכות ללאום (אנגלים, צרפתים, איטלקים ועוד). במאה ה – 19 עמים נאבקים לקבל עצמאות בשטח משלהם.
ג. ההתלכדות הלאומית התגבשה בדרך כלל סביב טריטוריה. סביב מדינת לאום. מדינה של לאום שרובו חי בגבולותיה ומהווה את הרוב בתוכה. אותה קבוצת אנשים שמתלכדת סביב שאיפות פוליטיות ומבקשת זכות להגדרה עצמית ומוסדות פוליטיים בטריטוריה משלה, היא קבוצה שיש לה תודעה לאומית (קבוצה שמודעת להשתייכותה לאומה מסוימת). אותה קבוצה תתלכד סביב מנהגים לאומיים ייחודיים, סביב מסורות, סביב שפה לאומית, סביב תרבות לאומית, סביב היסטוריה.
המרכיבים העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית
מרכיבים של לאומיות = המרכיבים של הזהות של אותו לאום.
א. טריטוריה; טריטוריה שהיא מולדת. המולדת היא השטח בה נולד הלאום. ה'שטח' הוא ה'דבק' שמחבר את העם. מחבר את העם לאבות המייסדים שלו, להיסטוריה של העם (בעבר, הטריטוריה הייתה שייכת למלך או לכנסייה).
ב. שפה; השפה של הלאום היא היסוד המאחד של העם והמייחד אותו. השפה נותנת לעם את הזהות הנפרדת שלו (בעבר, הלטינית הייתה שפת הכנסייה והמשכילים).
ג. סמלים לאומיים; לכל עם יש סמלים לאומיים הכוללים דגל, המנון, חגים, פולקלור ומיתוסים. הסמלים מלכדים את העם ומחזקים את האחדות שלו.
· דגל הלאום – סמל לאומי מרכזי. מקור לגאווה ורגש לאומי (חשיבות הדגל כמאפיין לאומי נקבעה בימי המהפכה הצרפתית. דגל הטריקולור = אדום, לבן, כחול. דגל שסימל את שלטון העם הצרפתי).
· המנון לאומי (מקור המילה ביוונית – שיר הלל לגיבורים) – המנון מתייחס להיסטוריה, למאבקים של עם לעצמאות ואיחוד. ההמנון מבטא נאמנות ומאחד את העם (ההמנון הצרפתי חובר בזמן המהפכה הצרפתית ומסמל את מאבק הצרפתי לחירות).
· חגים לאומיים – מטרתם לטפח את הזיכרון ההיסטורי של העם.
· פולקלור ומיתוסים – פולקלור = ידע עם ( פולק = עם). תרבות של עם. מנגינות, ריקודים, תלבושות, שירים, מאכלים ומנהגים. המיתוסים נועדו לחנך לאהבת המולדת דרך אגדות, סיפורים ועלילות גבורה (כדוגמת סיפור יהודה המקבי).
ד. ריחוק מהדת; ברוב התנועות הלאומיות הרעיון הלאומי התבסס על תפיסת עולם חילונית. כלומר, הגדרה עצמית. הרצון לקבל הגדרה עצמית היה כרוך לעיתים במאבק עם הכנסייה. במקרים רבים הכנסייה הצטרפה למאבק של תנועות לאומיות כמו הכנסייה הקתולית באיטליה.
ראו גם: למה הלאומיות עולה מחדש בימינו?
וכן סיכום בנושא מאפייני הלאומיות המודרנית
