תוך מספר שנים לאחר חורבן בית המקדש השני נעשתה יבנה מסגרת דתית ורוחנית המלכדת את בית ישראל. יבנה שמרה על העם מפני התפוררות וגם הביאה לידי תחייה גדולה בחיי העם.
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז) הוא גדול החכמים בתקופה שלאחר החורבן. היה מתלמדיו של הלל הזקן. תורתו סובבת סביב שני צירים:
- לימוד תורה – המטרה של האדם היא ללמוד תורה.
- אהבת השלום – אהבת השלום היא לא לא רק במתינותו ואי רצונו במלחמה, אלא גם ביחסים שבין אדם לחברו.
המעבר ליבנה:
גרסת התלמוד – רבן יוחנן בן זכאי סבר שהמרד ייכשל והחליט לברוח מירושלים הנצורה בעזרת תלמידיו שהסתירו אותו בארון קבורה. לאחר שנמלט מן העיר הגיע אל המחנה הרומאי, שם פגש את המפקד הרומאי וניבא לו כי בקרוב יוכתר לקיסר, בתמורה הציע לו המפקד לבקש בקשה שתתמלא וריב"ז ביקש לקבל את יבנה כדי להקים בה מרכז דתי-לאומי במקום בית המקדש, המפקד קיבל את הבקשה.
גרסת המחקר ההיסטורי המודרני – ריב"ז היה נתון במעצר, וככל הנראה גם הוגלה ליבנה עם חכמים אחרים שנפלו לידי הרומאים. באישור השלטונות החל ריב"ז לשקם את החיים היהודיים והניח אבן פינה להתארגנותה ולהתאוששותה של היהדות לאחר החורבן.
לריב"ז היו מתנגדים שלא קיבלו את מנהיגותו מכמה סיבות:
- היו שלא סלחו לו על שברח מירושלים בעיצומו של המצור.
- בהיעדר בית המקדש הכוהנים חששו למעמדם בעם.
- ריב"ז השתייך לבית בלל, על כן בית שמאי התעלמו ממנו ולא קיבלו את מנהיגותו.
חשוב לציין כי רבן יוחנן בן זכאי לא מונה למנהיג העם, הוא "לקח" את המנהיגות ביוזמתו מפני שחש חובה ליצור מנהיגות חלופית לזו שנעלמה לאחר חורבן בית המקדש.
מדוע יבנה?
- הייתה העיר למרכז רוחני מפני ששם ישבו חכמים לפני חורבן הבית.
- יבנה נחשבת לנחלתו הפרטית של הקיסר הקומי ולכן זכתה לאוטונומיה פנימית ביחס לשאר ערי א"י.
- יבנה הפכה למרכז של פליטים שנשלחים אליה ע"י השלטונות הרומאים.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה
