בשנת 200 לפנה"ס נכבשה ארץ ישראל מידי בית תלמאי. כובש הארץ היה המלך הסלווקי אנטיוכוס השלישי. אנטיוכוס השלישי אמנם לא התערב בחיים ביהודה ונתן ליהודים את הזכות להמשיך ולחיות על פי מנהגיהם וחוקיהם, אולם בימי בנו, המלך אנטיוכוס הרביעי אפיפנס ההתערבות ביהודה נעשתה בלתי נסבלת.
מהו תהליך ההתיוונות ביהודה?
- ההתייוונות היא תהליך שבו, בעיקר המעמדות הגבוהים של החברה היהודית אימצו לעצמם סממנים (מאפיינים או דרך התנהגות) הלניסטים, כגון: שימוש בשמות יוונים (לדוגמא: יהושע הפך להיות יאסון, מנחם הפך להיות מנלאוס שמעון הפך להיות סימונידס וכו'), שימוש בשפה ההלניסטית, קיום אורח חיים הלניסטי שכלל לימוד במוסדות החינוך ההלנסטיים המעודדים את טיפוח הגוף וחשיפתו כמו: הגימנסיון והאפביון, עריכת מסיבות פרועות וטיפוח ותפיסות עולם הלניסטיות, כמו התפיסה האינדבידואלית שאומרת שהאדם צריך לדאוג רק לעצמו ולמשפחתו ולא לסביבה, וכן טיפוח היופי החיצוני.
- הסיבה לכך שתהליך זה אפיין את המעמדות הגבוהים היא, שמעמדות אלה היו בקשר ישיר עם השלטון ההלניסטי וכך נחשפו הם לתרבות ההלניסטית. מכיוון שקיום אורח חיים הלניסטי דורש בזבוז הרבה כסף, הרי רוב העם לא יכל להרשות לעצמו להיות חלק מהתרבות ההלניסטית ואילו העשירים, שהיה להם הרבה כסף, יכלו להרשות זאת לעצמם.
- תהליך ההתייוונות ביהודה היה תהליך איטי וממושך וביטויי ההתייוונות נקלטו לאט באוכלוסייה היהודית.
- ההתייוונות באה לידי ביטוי בעיקר באזורי ההתיישבות היוונית, בערי הפוליס ובכפרים היהודיים הסמוכים לאותן ערים, ושקיימו אתן יחסים כלכליים.
מה היו הסיבות להתייוונות ביהודה?
- בני המעמדות הגבוהים ביהודה שאפו להשתלב במוסדות השלטון ההלניסטיים ולכן הם ראו בהתייוונות, כלומר באימוץ המנהגים ההלניסטיים, קבלת חינוך הלניסטי, שימוש בשמות יווניים וכו', "כרטיס כניסה" (כלומר יהיה קל יותר להכנס) למשרות בכירות. המעמדות הגבוהים ביהודה ראו בהתקרבות לחוגי השלטון ההלניסטי דרך לשם השגת טובות הנאה הצלחה בתחום הכלכלי והפוליטי.
- ההתייוונות נתפסה בקרב המעמדות הגבוהים ביהודה גם כ"כרטיס כניסה" לחברה ההלניסטית ואפשרות להצליח מבחינה כלכלית בעיקר בתחום המסחר.
- התרבות ההלניסטית שמה דגש על יופי, השכלה, מודעות לגוף לספורט ולנפש, ולכן, שאפו בני המעמדות הגבוהים להיחשב כבני התרבות ההלניסטית.
- רצונם של המלכים ההלניסטיים במיוחד מבית סלבקוס להחדיר את התרבות ההלניסטית בקרב יהודה, היה גורם נוסף להאצת תהליך ההתייוונות ביהודה. שלטונות בית סלבקוס ראו ביסוד היווני המשותף לכל ממלכתם את המשענת החזקה לשלטונם. העובדה שבארץ ישראל היו כ- 30 ערים הלניסטיות, זירזה את תהליך ההתייוונות ביהודה.
ההתייוונות נקלטה על פי רוב בעיקר בקרב השכבות האריסטוקרטיות המקומיות, בעיקר משום שהם קיימו מערכת יחסים כוללת עם בעלי משרות יוונים בתחום הכלכלה, חברה ותרבות. עקב המגעים הקרובים עם ההלניסטים הכובשים הושפעו יהודים עשירים רבים ורצו לחקות את אורח החיים. אבל לא רק יהודים עשירים אימצו את התרבות ההלניסטית אלא גם משפחות כוהנים.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / המפגש בין החברה ביהודה ובין ההלניזם
