סיכום בהיסטוריה: השפעת ההלניזם על החברה היהודית בתחומי הדת

סיכום בהיסטוריה: השפעת ההלניזם על החברה היהודית בתחומי הדת

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה א

המפגש עם ההלניזם של החברה היהודית באה לידי ביטוי בהשפעות של ההלניזם בתחומי הדת. בהתחלה בתקופה ההלניסטית (מאלכסנדר מוקדון ועד אנטיוכוס ה-3, במשך כ-150 שנה) הכירו המלכים ההלניסטים באוטונומיה של יהודה ובהנהגתה: הכהונה הגדולה ומועצת הזקנים, ובחוקתה – "חוקי אבות". הכהונה הגדולה עברה מאב לבן. השלטון ההלניסטי קיבל את הכוהן הגדול כמנהיג דתי ומדיני של העם היהודי. כמנהיג דתי ניהל הכוהן הגדול את הפולחן בבית המקדש וכמנהיג מדיני הוא היה נציג העם לפני השלטון ואחראי בדרך כלל לגביית המיסים עבור השלטון. מועצת הזקנים הורכבה מנציגי בתי אב מירושלים ומיישובים ביהודה.

בסוף תקופת שלטונו של אנטיוכוס ה-3 מתערער מעמדה של הדת ומבטלים את המעמד הבלעדי של הדת היהודית – ביטול "חוקי אבות" לטובת חוקי הפוליס של אנטיוכיה. בתקופה זו רוכשים את משרת הכוהן הגדול בכסף מן השליט ההלניסטי. ביהודה נוצר סכסוך פנימי בין הכוהן הגדול, חוניו ה-3, לבין נגיד המקדש, שמעון מבית בלגה- ממשפחת כוהנים. ביניהם התנהל ויכוח על משרת "המפקח על השווקים" – תפקיד שהיה בידי הכוהן הגדול והעניק לו כוח כלכלי גדול. שמעון רצה לקחת לחוניו ה-3 תפקיד זה וחוניו מסרב לוותר לו.

שמעון פונה למלך סלווקוס ה-4 ומציע לו כסף מאוצרות המקדש בתמורה למשרה. המלך, שנזקק לכספים נענה להצעה ושלח לירושלים אחד משריו – הליודורוס. כאשר נפגש הליודורוס עם הכוהן הגדול, הסביר לו חוניו ה-3 כי אין במקדש כספים רבים והכספים הנמצאים שם הם כספי אנשים שהפקידו בבית המקדש. בית המקדש שימש בתחום הדתי – מרכז פולחן, מקום להקרבת קורבנות, מקום מחילה על חטאים, מקום בו הקריאו את התורה לציבור, מקום בו חגגו חגים מרכזיים כמו סוכות ופסח, מקום שהיה הבסיס לעלייה לרגל בשלושת הרגלים (סוכות, פסח ושבועות). בתחום הכלכלי – שימש בית המקדש כמקום שבו נשמרו אוצרות המקדש וכלי המקדש, במקום זה נשמרו הכספים שניתנו מאנשים כלומר, נאספו תרומות, מעשרות וכספי מיסים ששימשו לעבודת המקדש ולצרכים ציבוריים שונים, כמו כן שימש בית המקדש מעין "בנק" – מכיוון שבית המקדש היה מקום בטוח נהגו יהודים עשירים ואלמנות להפקיד בו כספים או חפצי ערך שונים.

במעשהו של שמעון יש פגיעה במעמד הכוהן הגדול ובמעמד המקדש. פעולה זו פגעה באוטונומיה הדתית של יהודה. זהו גם ביטוי לאינדיווידואליזם הקיים בתרבות ההלניסטית.

בתקופה זו מתחזק תהליך ההלניזציה בתחום הדת ביהודה – בוטלו "חוקי אבות" ומשרת הכוהן הגדול נרכשת בכסף, הזנחת עבודת הקורבנות בבית המקדש לטובת בילוי ומשחקים הלניסטיים, אימוץ מנהגי פולחן הלניסטיים (קורבן הרקליס).

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות