סיכום בהיסטוריה: מאפייני המשטר הטוטליטרי

סיכום בהיסטוריה: מאפייני המשטר הטוטליטרי

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה ב

מאפייני המשטר הטוטליטרי וייחודיותו

  • ·        התבסס על אידיאולוגיה רשמית אחת

המשטרים הטוטליטריים התבססו על אידיאולוגיה רשמית אחת, המכתיבה לאזרחים כיצד לפעול בכל תחומי החיים, ומחייבת אותם להזדהות איתה. אידיאולוגיה זו הציגה חזון, שעל מנת להשיג אותו מותר היה להשתמש בכל האמצעים, כולל רמיסה חמורה של זכויות אדם ואזרח. המשטרים הטוטליטריים לא הסתפקו בשליטה על האזרחים, אלא ביקשו להתאים את בני האדם לאידיאולוגיה שלהם. על כן הם ביקשו לעצב "אדם חדש", אשר יפעל בהתאם לאידיאולוגיה הזו ויחשוב על פיה. חזון זה דרש מהשלטון לפקח על חיי היום-יום של האזרחים בצורה מוחלטת ואף לכוון את מחשבותיהם.

  • ·       קיומה של מפלגת המונים אחת

בניגוד למשטר דמוקרטי, בו קיימות מספר מפלגות המחזיקות בהשקפות עולם שונות זו מזו, במשטר הטוטליטרי הורשו האזרחים להחזיק רק באידיאולוגיה הרשמית. על כן, התקיימה רק מפלגה אחת, אשר הציגה את עצמה כמפלגת המונים. למפלגה זו היה מנגנון רחב, אשר כלל סניפים בכל מחוז, עיר וכפר. תפקיד המנגנון היה לגייס אנשים מכל רחבי המדינה ולהפוך אותם לחברים נאמנים במפלגה.

חברי המפלגה מונו לתפקידים לא רק על פי כישורים, אלא בעיקר על פי מידת נאמנותם לערכי המפלגה.

  • ·       שליטה בדעת הקהל

השליטים הטוטליטריים לא היו מעוניינים בחופש הביטוי והמחשבה, מאחר וראו בו איום על האידיאולוגיה האחת ששאפו לקדם. על כן, הם ניסו לעצב את דעת הקהל ואת מחשבות האזרחים. שליטה זו באה לידי ביטוי בשלוש דרכים עיקריות:

א.          שליטה ופיקוח על אמצעי תקשורת ההמונים– המשטר הטוטליטרי שלט על העיתונות, הרדיו, ומאוחר יותר על הטלוויזיה כדי למנוע זרימה חופשית של מידע ולהפיץ תעמולה בזכות פעולות השלטון וערכיו. ע"י שליטה זו, דאג השלטון למנוע השמעת ביקורת על השלטון ומנע את הפצתם של ערכים אחרים, שאינם מתיישבים עם האידיאולוגיה של המשטר.

ב.           הפצת תעמולה ע"י גיוס ההמונים– המשטר הטוטליטרי הפיץ את התעמולה שלו גם ע"י קיום אסיפות המוניות ומצעדים, בהם הונפו דגלים, הושמעה מוסיקה ונעשה שימוש בסמלים בכדי להעביר את האדם חוויה רגשית חזקה, אשר תגרום לו להזדהות עם המפלגה והשלטון.

ג.            אינדוקטרינציה – שיטת חינוך שלא נועדה לפתח את חופש המחשבה והביקורתיות, אלא לאלף את הציבור ולהוביל אותו לאמונה מוחלטת בצדקת המשטר וערכיו. בבתי הספר למדו התלמידים להעריץ את המנהיג , להכיר רק בערכי השלטון ונחשפו רק לאמנות אשר מאדירה את השלטון.

  • הפעלת טרור נגד מתנגדים

מאחר והמשטר הטוטליטרי אינו מבוסס על הסכמה, אלא על ציות, נזקק השלטון להפעיל אמצעי ענישה חמורים כנגד המתנגדים לו. המשטר הטוטליטרי הפעיל כנגד האזרחים טרור מסוגים שונים:

טרור פיזי–  השלטון הפעיל משטרה חשאית, אשר חדרה לחיי היום-יום של האזרחים במטרה לגלות מבעוד מועד מתנגדים לשלטון ולמנוע מהם להתארגן נגדו. המשטרה החשאית הורשתה לעצור אזרחים, לכלוא אותם בלא קיום משפט הוגן או לרכזם במחנות ריכוז ועבודה בתנאי מחייה בלתי אנושיים.

טרור חוקי– השלטון חוקק חוקים, אשר רמסו את זכויות האדם והאזרח במדינה, והטיל צווים כראות עיניו. בנוסף, מערכת המשפט במדינה לא קידמה את ערכי הצדק אלא את האידיאולוגיה של השלטון ולשם כך התנהלו משפטים לא הוגנים ומשפטי ראווה שנועדו להפחיד את הציבור.

הטרור החוקי והפיזי יצרו טרור פסיכולוגי על האזרח, אשר תמיד חשש שמא ייעצר ע"י השלטון ויואשם בבגידה במפלגה. חשש זה הוביל רבים להלשין גם על חבריהם הטובים ואפילו על בני משפחתם!

  •  קיום פולחן אישיות

בראש המפלגה והמדינה עמד מנהיג, אשר נהנה מסמכויות בלתי מוגבלות וכל אזרחי המדינה חויבו לציית לו ללא ערעור. המנהיג הטוטליטרי הוא זה שמכריע בכל תחומי החיים: צבא, כלכלה, חברה, רוח, וכו'. על מנת לחזק את מעמד המנהיג, נערך לכבודו "פולחן אישיות", שכלל פרסום תמונות ענק שלו, שידור נאומיו, יצירת פסלים בדמותו ועוד.

מהו ההבדל בין אוטוריטריות, טוטליטריות ופשיזם?

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות