סיכום בהיסטוריה: עליית יהודים ממדינות חבר העמים במהלך שנות התשעים

סיכום בהיסטוריה: עליית יהודים ממדינות חבר העמים במהלך שנות התשעים

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה

 

עלייה זו הלה ב-1991ונמשכה עד שנת 2001, ובמסגרתה הגיעו לישראל קרוב למיליון עולים.

הגורמים לעלייה:

1)     בניגוד לעליות אחרות, ובמיוחד העליות מתקופת היישוב, הציונות לא היתה למניע העיקרי בבחירתם של העולים להגיע לישראל. הסיבה העיקרית, היתה התפרקותה של ברה"מ והכלכלה הקומוניסטית ב-1990. העמים השונים שהרכיבו את ברה"מ, עברו לתפקד כמדינות עצמאיות שביניהן התקיים קשר, שנועד לסייע לכל מדינה לטפל בבעיות המשותפות שנוצרו בעקבות קריסת ברה"מ. לקשר הזה קראו "מדינות חבר העמים". במציאות החדשה שנוצרה, שרר אי-סדר, וחוסר הוודאות שלט בכל. בנוסף לכך, גלים של אנטישמיות שבו ואיימו שוב על קהילות מסוימות של יהודים, ומכאן ששאיפתם הגדולה של היהודים, היתה לעזוב את "מדינות חבר העמים", יותר מאשר להגיע לישראל.

2)     גורם נוסף שהביא את העולים לישראל דווקא, היה חוק השבות, שהקל על יהודים בכל הנוגע לכניסה לישראל ותהליך ההתאזרחות. יחד עם זאת חשוב לציין, כי חלק גדול מן העולים העדיף להגר למקומות אחרים, בעיקר לארה"ב, אך בשל קשיים פרוצדורליים שהפעילה ממשלת ארה"ב על כניסת מהגרים לתוכה, העדיפו העולים את הכניסה לישראל, שהיתה פשוטה יותר עבורם. בנוסף, עבור חלק מהעולים, היתה העלייה לישראל צעד של איחוד עם משפחותיהם שעלו לישראל כבר בשנות השבעים.

תהליכי הקליטה וקשיי העולים:

תחילת תהליך הקליטה נעשה באופן עצמאי. העולים מצאו בעצמם מקומות מגורים ותעסוקה. עד מהרה, בשל כמות העולים הגדולה שהגיעה בשנים מעטות, נוצרה מצוקת דיור גדולה, ומדינת ישראל, לצד הקמת אתרים של קרוונים, עודדה תושבים וותיקים להשכיר דירות לעולים, תוך שהם פטורים מתשלום מס הכנסה.

מרבית העולים התיישבו בערים שבדרום ובצפון הארץ, זאת משיקולים כלכליים, ומחירי הדירות שהיו זולים יותר בערים אלה. בתחום התעסוקה, גילו העולים מוטיבציה גדולה, והשתלבו במהרה יחסית במקומות עבודה, גם במחיר של ירידה ברמת השכר ותחום העיסוק. עולים רבים שהיו משכילים וברוסיה (או מדינות אחרות), עסקו במוזיקה ומקצועות מתחום ההנדסה, מצאו את עצמם עוסקים למחייתם, בניקוי רחובות, נגינה ברחובות ועוד עבודות פשוטות. העיקר מבחינתם היה להשתלב בישראל מבחינה כלכלית, ולשם כך הם לא בחלו בשום עבודה.

אחד הקשיים הגדולים שליוו את עולי "חבר העמים", היה מעמדם כיהודים. רבים מהם היו יהודים מצד ה'אבא' בלבד. על-פי היהדות, יהודי נחשב לכזה רק עם אמו יהודייה. על-מנת לפתור את הבעיה הוקמו בארץ אולפני גיור. מיעוט מקרב העולים העדיפו להישאר נוצרים.

מאפיין נוסף וחשוב של עלייה זו, הוא רעיון ה"רב-תרבותיות". העולים שהגיעו לישראל יזדהו מאד עם התרבות הרוסית, והיו שראו אותה כנעלה יותר מן התרבות הישראלית. הם שאפו לשמר את המסורת והתרבות הישראלית בחייהם החדשים במדינת ישראל. בניגוד ליהדות אתיופיה שסבלו מפערים תרבותיים עצומים, ליהודי רוסיה ו"חבר העמים", היה קל יותר לשמר את התרבות הרוסית, שהנה קרובה יותר לתרבות המערבית המודרנית שקיימת בישראל. בנוסף, הכמות העצומה של העולים (קרוב למיליון), גם הקלה בשמירה וטיפוח של התרבות הרוסית בישראל. כך, שלצד מגמה של השתלבות בחברה הישראלית, התפתחה מגמה של בידול והסתגרות בתוך התרבות הרוסית.

העולים החדשים, לא בלבד ששאפו להתגורר בסמוך זה לזה, ויצרו קהילות של עולים בתוך הערים השונות בישראל, הם גם הקימו לעצמם מוסדות משלהם. הוקמו גני-ילדים, בהם למדו הילדים את השפה הרוסית, נוסדו עיתונים ברוסית ("וסטי" ו"קורייר"), ערוץ טלוויזיה ברוסית (ערוץ 9 – ישראל פלוס), תיאטרון "גשר", שמעלה הצגות בשפה הרוסית, וכמובן, רשת הסופר-מרקט "טיב טעם", המשווקת בין היתר, מוצרי מזון רוסיים.

העולים השתלבו מהר מאד גם בפוליטיקה הישראלית, ופוליטיקאים רוסיים הצליחו להתבלט  בתרבות הפוליטית בישראל. המפלגות הפוליטיות שמזוהות עם קולות הבוחרים מקרב עולי "חבר העמים", לא תופסות את עצמם רק כמפלגות שנועדו לקדם את האינטרסים הפרטיקולריים של העולים, אלא כמפלגות שעוסקות בבעיות הבוערות ביותר של החיים הישראליים, וככאלה הם הצליחו למשוך אליהן בוחרים וחברי כנסת, שאינם עולים חדשים. הכמות הגדולה של עולים מ"חבר העמים", היא שנתנה כוח רב לאותן מפלגות, והפכה את בכיריהן לשחקנים חשובים בקואליציות הממשלתיות השונות.

כבר ב-1996 זכתה מפלגת "ישראל בעלייה", שבראשה עמד נתן שרנסקי, ב-7 מנדטים. בבחירות האחרונות (הכנסת ה-18) זכתה מפלגת "ישראל בתינו", שבראשה עומד אביגדור ליברמן ל-15 מנדטים. יחד עם זאת, יש לציין כי מפלגה זו, כבר אינה מייצגת רק את אוכלוסיית העולים, על-אף שהנה קהל יעד מידי של המפלגה, אלא חלקים נרחבים מתוך החברה הישראלית כולה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות