סיכום בהיסטוריה: מלחמת סיני / מבצע קדש

מלחמת סיני (מבצע קדש) 1956

מלחמת סיני (או "מבצע קדש", 29 באוקטובר – 5 בנובמבר 1956), הייתה מלחמה שיזמה ישראל נגד מצרים בשל הסלמת מעשי האיבה מצד מצרים

הגורמים לפרוץ המלחמה

  1.       1.        שיגור חוליות הפדאיון מעזה לכיוון ישראל.
  2.       2.        חסימת המעבר לשיט ספינות ישראליות בכניסה למפרץ אילת, כמו גם בתעלת סואץ.
  3.       3.        עסקת הנשק בין מצרים לצ'כוסלובקיה (סוף ספטמבר 1955), שאיימה לחזק את צבא מצרים בכמויות אדירות של נשק רוסי.
  4.       4.        הקמת פיקוד ערבי משותף של מצרים, ירדן וסוריה (24.10.1956)
  5.       5.        התחושה שמלחמה נוספת ("הסיבוב השני") היא בלתי-נמנעת ולכן עדיף לתקוף ראשונים.

שיתוף הפעולה עם בריטניה וצרפת 

 ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון קבע כי ישראל לא תצא למלחמה בלא תיאום עם אחת המעצמות הגדולות, כמקור לנשק ולתמיכה מדינית.

מנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס פיתח באותה תקופה קשרים הדוקים עם הממסד הביטחוני הצרפתי, ופתח לפני ישראל מקור חיוני לרכש ציוד צבאי ונשק.

יחסי צרפת עם מצרים היו מתוחים בלאו הכי, משום שהצרפתים ראו במצרים את הכוח המניע מאחורי המורדים במלחמת אלג'יריה .

היחסים הידרדרו עוד יותר כאשר הכריז שליט מצרים גמאל עבד-אל נאצר על הלאמת תעלת סואץ ב-26 ביולי 1956. מחצית ממניותיה של חברת התעלה היו בידי צרפת ומחציתן בידי בריטניה, שפינתה זה מקרוב את כוחותיה מאזור התעלה בהסכם עם מצרים. בריטניה וצרפת הגיעו לכלל מסקנה שעליהן לפעול כדי להפיל את נאצר ולהחזיר לידיהן את השליטה בתעלה.

כך נוצרה קואליציה משולשת, צרפת, בריטניה וישראל, שהתגבשה במפגש בסוור שליד פריס בין ר"מ צרפת גי מולה , ר"מ ישראל בן-גוריון ושר החוץ הבריטי סלווין לויד . אחרי דיונים סוכם כי ישראל תבצע פעולה צבאית בסמוך לתעלת סואץ, וצרפת ובריטניה יציגו אולטימטום לישראל ולמצרים, להרחיק את כוחותיהן כ- 16 ק"מ מהתעלה משני עבריה. מצרים תדחה כמובן את האולטימטום, ואז יצאו צרפת ובריטניה למלחמה עליה. עוד סוכם כי הפעילות הצבאית תתחיל ב-29 באוקטובר, וכי צרפת תשגר שלוש טייסות קרב להגנה על שמי ישראל ותחיש את הזרמת הציוד לצה"ל.

לאחר שדחתה מצרים, את האולטימטום האנגלו-צרפתי, החלו חילות האוויר של בריטניה וצרפת בהפצצות על שדות תעופה ואתרים אסטרטגיים אחרים באזור התעלה. בה בעת התארגן בקפריסין ובמלטה כוח לפלישה יבשתית, במסגרת מבצע שנקרא "מוסקטיר". הקשיים הלוגיסטיים היו גדולים, והחשש מפני תגובת מעצמות העל היה כבד, בייחוד במה שנוגע לבריטניה. הואיל והפיקוד העליון על "מוסקטיר" היה בידי הבריטים, שתרמו את עיקר הכוח, הפעולה כולה התנהלה בהססנות גדולה.

ריכוז הכוחות היה גדול: 50,000 חיילים בריטים, 30,000 צרפתים, מעל 100 ספינות מלחמה (ביניהן שבע נושאות מטוסים), עשרות רבות של ספינות תובלה, וכוח אווירי של מאות מטוסי קרב ומפציצים. ב-5 באוקטובר פלשו בעלות הברית לפורט סעיד שבפתח הצפוני של התעלה, מן הים והאוויר, בניסיון שיאפשר השתלטות על איזור התעלה כולו. כוחותיהן הסתבכו בקרבות עם המצרים שלחמו בחירוף נפש, וכאשר הוכרזה הפסקת אש למחרת היום, היה בידיהן רק חלק מפורט סעיד.

מעורבות המעצמות במבצע קדש- ארה"ב וברה"מ- לעצירת המלחמה ולהסגת הכוחות

ארה"ב וברה"מ הציגו אולטימטום (אזהרה) ודרשו להוציא מהאזור הכבוש את כל הכוחות הלוחמים . בעקבות זאת הודיע בן גוריון ב- 7 בנובמבר 1956, על פינוי צה"ל מסיני ומעזה ועד מרס 1957 נסוגה ישראל מכל השטחים שכבשה.  ברית המועצות שהייתה בעלת בריתה של מצרים, התנגדה למהלך זה, ואיימה להתערב לצד מצרים. ברה"מ ראתה בהתקפה פגיעה חמורה באינטרסים שלה במזרח התיכון וכן מן העובדה כי במבצע סיני הושמדה ונלקחה כמות גדולה של נשק סובייטי, דבר שפגע ביוקרתה. ארה"ב הצטרפה לדרישת ברית המועצות לפנות מהאזור הכבוש את הכוחות הבריטים, הצרפתים והישראלים. ארה"ב בראשותו של הנשיא אייזנהאואר העדיפה לחזק את מעמדה בקרב מדינות ערב. בריטניה וצרפת נכנעו ללחץ המעצמות ומתוך חשש למלחמה עולמית נוספת הן פינו את כוחותיהן עד לסוף שנת 1956 .

תגובת ישראל, מייד לאחר המלחמה הייתה כי היא מסכימה לסגת בתנאים הבאים:

  1. בן גוריון ביקש להשאיר את רצועת עזה וחוף מפרץ אילת בידי ישראל, לאחר שהובהר שלא ניתן להגיע לסיכום כזה, הוסכם כי כוח או"ם, ולא צבא מצרי, יישב ברצועת עזה.
  2.  בן גוריון הודיע שכל סגירה של מצרי טיראן תהווה עילה למלחמה נוספת.  סוגיה זו נפתרה לאחר שישראל קיבלה את הבטחת המעצמות ובראשן ארה"ב למעבר חופשי במצרי טיראן.

תוצאות מלחמת סיני / מבצע קדש

  • חצי האי סיני נכבש כולו, וצה"ל הוכיח את כוחו כזרוע המגן של מדינת ישראל.
  • ישראל נהנתה מ-10 שנים של שקט בגבולה הדרומי, לאחר שאזור זה נשאר ריק מיחידות
  • צבאיות מצריות, נפסקו ההסתננויות וכוח או"ם הוצב בסיני ובעזה.
  • הסגר הימי על ישראל הוסר- פתיחת מיצרי טיראן איפשר קשרי מסחר עם אסיה ואפריקה.
  • ישראל נסוגה מכל שטחי הכיבוש עד מארס 1957 בעקבות לחץ אמריקאי- רוסי, בתמורה קבלה ישראל ערבויות בינלאומיות לחופש שיט במפרץ אילת.
  • במהלך המלחמה נהרגו 171 חייל צה"ל ונפצעו מאות. למצרים כ-3000 הרוגים ועשרות אלפים שבויים, כ- 5000 חיילים מצריים הוחזרו בעסקת חילופי שבויים.

השפעות המלחמה

–        הידוק היחסים בין ארה"ב לישראל- ארה"ב ראתה בישראל גורם שיעצור את התפשטות הקומוניזם , לכן תמכה בדרישותיה של ישראל לשלום ובטחון, וחיזקה אותה מבחינה ביטחונית.

–        הידוק הברית עם צרפת- שיתוף הפעולה בין צרפת לישראל במלחמה חיזק את תמיכתה של צרפת בישראל. צרפת תמכה בישראל באו"ם וסייעה להקים את הכור בדימונה.

–        יחסי ישראל עם מדינות ערב החריפו- מדינות ערב הציגו את ישראל כמדינה אימפריאליסטית המשתפת פעולה עם האימפריאליזם המערבי.

–        יכולת ההרתעה של ישראל גברה- יכולת זו אפשרה שקט בן 10 שנים לאורך גבולותיה של ישראל. צה"ל הוכיח יכולת צבאית גבוהה באוויר , בים וביבשה, עם מערך המילואים  ככוח צבאי משמעותי. צה"ל הלך והתחזק לאורך שנות הרגיעה, דבר שסייע במלחמת ששת הימים.

–        ביסוס העוצמה הצבאית של ישראל- מעצמות המערב שמרו על עוצמתה של ישראל וסיפקו לה נשק כדי לשמור על היציבות הביטחונית באזור שהייתה חשובה להמשך אספקת הנפט מהמזרח התיכון למדינות מערב אירופה, ולמנוע מברה"מ לחדור למזה"ת.

–        נאצר השכיל להפוך את המפלה הצבאית להישג מדיני (נקודת מבט מצרית)– מעמדו של נאצר בעולם הערבי התחזק. הוא מעמיד עצמו בראש המאבק נגד הציונות והאימפריאליזם המערבי ומאחד את כל העולם הערבי סביב מאבק זה. בנוסף ראה נאצר במצב שנוצר, הזדמנות להגשים את שאיפתו, להפוך את מצרים ליותר משמעותית בעולם הערבי (מצרים כמרכז שלושת המעגלים- הערבי, האפריקאי, המוסלמי).

–        התפתחותה של ישראל- א"י נהנתה משגשוג כלכלי בתחום החקלאות התעשייה(ייבוא נפט מאיראן), הבנייה ומגידול אוכלוסין (האוכלוסייה גדלה בכ- 50% תוך עשר שנים).  התרחבות כלכלית זו והגידול באוכלוסייה אפשרו גם את חיזוקו של צה"ל .

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון

סוגי מנהיגות נפוצים

שבעה סוגי מנהיגות נפוצים על פי המחקר בתחומי הסוציולוגיה הארגונית וניהול עסקי.

עוד דברים מעניינים: