סיכום בהיסטוריה: תפקידי היודנראט

סיכום בהיסטוריה: תפקידי היודנראט

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה

היודנרט למען יהודי הגטו

במסגרת פקודת היידריך שעסקה במדיניות הנאצים כלפי יהודי פולין, נתנה הוראה להקמת היודנראטים (מועצת יהודים). בכל קהילה יהודית הוקם יודנרט שמנה כ-24 אנשים. באופן כללי היו החברים ביודנרט מחויבים למלא באופן המדויק ביותר! אחר הוראות שנתנו להם ע"י הנאצים.

התפקידים הרשמיים שהוטלו על היודנראט מצד הנאצים:

1)     על היודנרט הוטל לערוך מפקד תושבים ע"פ גיל, מין ועיסוק. מטרת המפקד היתה לסייע לנאצים בארגון היהודים וחלוקתם בעתיד למחנות עבודה.

2)     היודנרט חויבו לבצע את העברתם של היהודים ממקומות ישוב קטנים אל הגטאות בערים הגדולות.

3)     היודנרט חויבו לחלק ליהודים סימן מזהה בצורת סרט לבן עם מגן דוד כחול או תלאי צהוב. כל יהודי מעל לגיל 10 חויב ללכת עם סימן כזה.

4)     היודנרט היו אחראים על אכסון היהודים עם הגעתם לגטאות. כלומר, היה עליהם לפזר את היהודים לבתים וחדרים בהם יגורו.

5)     במהלך החיים בגטו שמשו היודנרט כמועצה המתווכת בין הנאצים לבין היהודים תושבי הגטו. היודנרט שמשו כהנהגה רשמית של היהודים בגטו, ולצורך כך הם גם הקימו את משטרת היודנרט שפעלה לשמור על הסדר בגטו ועל ביצוע דרישות הנאצים.

6)     בזמן ההשמדה, הוטל על היודנרט להעביר לידי הנאצים את מכסת היהודים שמיועדת להשמדה.

כל התפקידים האלה הביאו את חברי היודנרט לקשיים עצומים שבמרכזם עמדו דילמות מורכבות ביותר: האם לשתף פעולה עם הנאצים או לסייע לאחיהם היהודים. מיותר לציין, כי היו יהודים שמראש נמנעו מלקבל על עצמם את התפקיד, מאחר והבינו כי ייאלצו לשתף פעולה ולפגוע באחיהם היהודים. למול הקבוצה הזו, עמדה קבוצה של יהודים שדווקא חשבו כי התפקיד יסייע לטובתם האישית שלהם וקרוביהם. בנוסף, היו שקבלו על עצמם את התפקיד מחשש לחייהם, אם יסרבו.

פעולות יזומות מצד היודנרט לטובת היהודים בגטו

כמנהיגים בגטו יזמו חברי היודנרט שורה של פעולות, שנועדו לסייע ליהודים בחיי היומיום. היו אלה פעולות בתחומים שונים:

1)     מאבק בהרעבה המכוונת של תושבי הגטו. הנאצים הנהיגו מדיניות הרעבה מכוונת של היהודים בגטו. ביצוע המדיניות נעשה באמצעות הכנסה מעטה של מזון לתוך הגטו, ובנוסף היה זה מזון שחלקו הגדול היה רקוב. חברי היודנרט התמודדו עם מצוקה זו במיוחד באמצעות הברחה של מוצרי מזון לתוך הגטו. אדם צ'רניאקוב, שהיה ראש היודנרט בגטו ורשה, טען כי 80% מכלל המזון בגטו, הגיע באמצעות הברחות. ההברחות נעשו באמצעות פרצות שנמצאו בחומות הגטו, וילדים שהיו קטנים מספיק לעבור באותן פרצות. בנוסף, עסקו חברי היודנרט במתן שוחד לפולנים וגם גרמנים, על-מנת להשיג עוד מזון.

2)     טיפול בנושאי בריאות. החיים בגטו התאפיינו בצפיפות גדולה, ותנאי היגיינה ותברואה ירודים. במציאות שכזו מחלות התפרצו והתפשטו במהרה, ובנוסף לרעב (שהחליש את הגוף), סבלו היהודים ממחלות כמו טיפוס, דיזנטריה ושחפת. חברי היודנרט פעלו לטובת מימון של מרפאות ובתי חולים בתוך הגטו. בין השנים 1941-42 פעלו בתוך גטו לודז' חמישה בתי חולים ומרפאות, כולל מרפאה שטיפלה בנשים בהריון ויולדות.

3)     פעולות סעד. חברי היודנרט הקימו מטבחים משותפים שספקו ארוחות לנזקקים ובנוסף, סייעו לילדים צעירים שהתייתמו מהוריהם.

4)     יצירת מקורות עבודה. היודנרט פעלו רבות גם לטובת יצירה של מקומות עבודה בגטו. בגטו לודז' פתח ראש היודנרט, מרדכי חיים רומקובסקי, את בתי המלאכה שסיפק מוצרי לבוש וציוד חיוני לצבא הגרמני. היודנרט טענו כי העבודה מצילה חיים. הם בקשו להיאבק בדימוי של היהודי כפרזיט ונצלן, ולכן עשו כמיטב יכולתם, על-מנת להציג את היהודים בפני הנאצים, כפועלים חרוצים.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות