סיכום מאמר: פטרישיה היל קולינס / חשיבה פמיניסטית שחורה

סיכום מאמר: פטרישיה היל קולינס / חשיבה פמיניסטית שחורה

מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה

Collins Patricia Hill- Black Feminist Thought

תקציר: במאמר "חשיבה פמיניסטית שחורה" מתארת פטרישיה היל קולינס את התפתחותה והדרכים לעיצובה של החשיבה הפוליטית האפרו-אמריקאית. בנוסף היא מתארת את מסען של האינטלקטואליות השחורות אחר כתבים של נשים אפרו-אמריקאיות, על מנת להעלותן לסדר היום האקדמי, וכן חשיבות השיח האינטלקטואלי הפמיניסטי השחור כיום.

 

דמויות שמוזכרות הרבה: אליס ווקר (סופרת פמיניסטית שחורה), טוני מוריסון (סופרת שחורה).

מילות מפתח: דיכוי (גזעי, מגדרי ומעמדי), אקטיביזם, מסורת, עבודה, משפחה, נשיות שחורה והגדרותיה.

פרק ראשון: הפוליטיקה של החשיבה הפמיניסטית השחורה.

כאישה האמריקאית הראשונה שהרצתה על נושאים פוליטיים, מריה סטוארט (אינטלקטואלית שחורה) קראה לנשים האפרו-אמריקאיות לדחות את התדמית של הנשיות השחורה העניה פיזית ואינטלקטואלית שהייתה בולטת בזמנה, בהצביעה על כך שדיכוי גזעי ומיני היה הגורם הבסיסי לעוני זה. על-כן היא עודדה נשים אלו לעצב לעצמן הגדרות של בטחון עצמי ועצמאות וכן לייצר מכניזם חזק של פעולה פוליטית. לטענתה, כוח זה של הגדרה עצמית הינו חיוני משום שהישרדותן של נשים אלו נמצאת בסיכון. הבסיס לטענותיה היה שהיא היתה מודעת להתעללות המינית שנשים שחורות חוות.

מריה סטוארט היא דוגמה לאינטלקטואלית שחורה שדבריה דוכאו ולא נשמעו. ישנן נשים שהיו יותר מוכרות, כדוגמת אליס ווקר, וזאת תודות למאמציהן של משכילות אפרו-אמריקאיות. התהליך המדוקדק של איסוף הרעיונות והפעילות של הנשים ש"ניזרקו הצידה" (כמו סטוארט) חשף בסיס אנליטי חיוני של נקודת מבט מיוחדת של הנשים השחורות על הזהות העצמית, הקהילה והחברה. בסיס זה יצר מסורת אינטלקטואלית עם המשכיות תמאטית של נשים שחורות.

אחת השאלות שמועלות היא מדוע, אם כן, מסורת אינטלקטואלית זו היתה בלתי-נראית עד עכשיו. ובכן, הדחקת ידע שמופק ע"י כל קבוצה מדוכאת מקל על קבוצות דומיננטיות לשלוט, משום שהיעדרות כוזבת של מודעות חופשית אצל המדוכאים יכולה להיחשב כשיתוף פעולה מרצון בהפיכתם לקורבן.

אך למרות דיכוי זה, ישנן נשים אשר נאבקו והצליחו להשמיע את קולן, כדוג' טוני מוריסון. קול זה קידם התנגדות ואקטיביזם של נשים שחורות.

דיאלקטיקה זו של הדיכוי והאקטיביזם וכן המתח שבין הדיכוי של רעיונותיהן של נשים שחורות לבין האקטיביזם האינטלקטואלי על פני דיכוי זה, כוללים את הפוליטיקה של החשיבה הנשית השחורה. חשוב יותר, ההגדרות, הנושאים המרכזיים, והחשיבות האפיסטימולוגית של חשיבה זו התקבעו ביסודם בהקשר הפוליטי שאתגר עצמו בזכותו להתקיים.

הדיכוי של החשיבה הנשית השחורה:

דיכוי זה הובנה דרך שלושה מימדים: כלכלי, פוליטי ואידיאולוגי.

מבחינה כלכלית, הנשים האלו מנוצלות מאוד בתחום העבודה ("mules"=פרד, עבודה שחורה: כביסה, גיהוץ; מזוהה עם העבדות ועם העבדות השחורה). הן הורחקו באופן שיטתי מהעבודה האינטלקטואלית, ומצב זה משועתק, עובר מדור לדור.

מבחינה פוליטית, הדיכוי של נשים אלו מנע מהן זכויות ופריבילגיות כגון איסור להצביע, סילוקן ממשרדים ציבוריים, ומניעת טיפול הוגן וצודק במערכת הצדק הקרימינלית. המספר הגדול של נשים שחורות צעירות בערים פנימיות ובאזורים כפריים ועניים שעזבו את בית הספר מוקדם מייצג את היעילות של מימד זה.

מבחינה אידיאולוגית, לנשים אלו הודבקו תכונות בדויות (סטריאוטיפים שליליים), אשר שימשו להצדקת הדיכוי. לדוג': הזונה, "האמא הגדולה" (mammies), וכד'.

מימדים אלו עוצבו לשם שמירת הנשים האפרו-אמריקאיות במקום מוקצה ונחות. מערכת דיכוי זו פועלת לדיכוי הרעיונות של האינטלקטואליות שבין נשים אלו ולהגנה על האינטרסים והשקפת עולמם של העלית הגברית הלבנה.

גם התיאוריה הפמיניסטית דיכאה את הרעיונות של הנשים הללו. גם היום התנועה הפמיניסטית סופגת ביקורת על היותה גזענית ומותאמת רק לנושאים של נשים לבנות מהמעמד הבינוני. פמיניסטיות לבנות רבות מראות חוסר נכונות לשנות את הפרדיגמות שמנחות אותן על-אף התפתחותה של החשיבה השחורה. לדיכוי ההיסטורי של רעיונותיהן של הנשים השחורות יש השפעה בולטת על התיאוריה הפמיניסטית, כאשר הם מאתגרים את ההגמוניה של המיינסטרים ההשכלתי בשם כל הנשים.

למרות כל זאת, גם כאשר נשים שחורות אלו עמדו על זכותן לדבר גם כאפרו-אמריקאיות וגם כנשים, מבחינה היסטורית הן לא עמדו בראש ארגונים אפרו-אמריקאיים. הרבה מהחשיבה הפמיניסטית השחורה העכשווית נובעת מהנכונות הגוברת של נשים שחורות לשאוף לשוויון מגדרי בקרב הארגונים האפרו-אמריקאיים.

צורתו של האקטיביזם:

בשביל נשים אפרו-אמריקאיות, הידע שהושג בהצטלבות של דיכוי גזעי, מגדרי ומעמדי מספק תמריץ לעיצוב ההתנגדות של התרבות של הנשים השחורות.

הגדרת "נשיות שחורה" אפשרה לנשים אלו להשתמש בקונספציות אפריקאיות של העצמי ושל קהילה בכדי להתנגד להערכה שלילית של אותה נשיות שחורה, אשר קודמה ע"י קבוצות דומיננטיות.

למעשה, השעבוד הכלכלי והפוליטי יצר את התנאים להתנגדות הנשית השחורה. בזמן שנשים אלו עבדו אצל משפחות לבנות, הן היו "זרות מבפנים" (outsiders-within). כלומר, הן הבינו שהן אף פעם לא יהיו חלק מהם, הלבנים. באופן זה, לנשים אלו יש התבוננות מרוחקת בסתירות בין פועלן של הקבוצות הדומיננטיות לבין אידיאולוגיות. עמדה זו של "זר מבפנים" מתפקדת על מנת ליצור כיוון הסתכלות אחר על תהליך הדיכוי.

המימדים הכלכליים, הפוליטיים והאידיאולוגיים של דיכוי הנשים השחורות אשר מובילים ישירות להדחקת המסורת האינטלקטואלית הנשית השחורה, גם מטפחים את ההמשכיות של התרבות האפריקאית (Afrocentric culture) ואת יצירת העמדה של "זר מבפנים", החיוניים לאקטיביזם של הנשים השחורות.

תביעת המסורת האינטלקטואלית הפמיניסטית השחורה בחזרה:

האינטלקטואליות השחורות הנוכחיות עסוקות בהשבת מסורתן האינטלקטואלית. תביעה זו דורשת גילוי, פירוש מחדש, וניתוח בפעם הראשונה של עבודותיהן של אינטלקטואליות שחורות שלא הצליחו לעבור את המיינסטרים האינטלקטואלי מפאת היותן יוצאות דופן. זה גם דורש לאתגר את ההגדרות הקיימות של השיח האינטלקטואלי.

בבסיס החשיבה הפמיניסטית השחורה ניצבות תיאוריות שנוצרו ע"י נשים אפרו-אמריקאיות אשר מבהירות את עמדת המוצא שלהן, ובעצם: פירוש החוויות והרעיונות על ידי מי שחוותה אותם.

דרישת המסורת כוללת בדיקת הרעיונות היומיומיים של נשים שחורות, שלאו דווקא נחשבות אינטלקטואליות, כגון אומניות, מורות, אמהות, חברות כנסיה ופעילות פוליטיות.

סיכום (עוד לא לחייך, יש עוד פרק…):

מיקומן של נשים אפרו-אמריקאיות בשיח האינטלקטואלי בשדות הכלכליים, הפוליטיים והאידיאולוגיים טיפח מסורת אינטלקטואלית נשית פמיניסטית מיוחדת. התוכן התמטי והגישה האפיסטמולוגית של החשיבה הזו עוצבו ע"י נשים שחורות "זרות מבפנים", וע"י הטמעתם במסורת האפרו-אמריקאית המסורתית.

פרק שלישי: דיכוי העבודה, המשפחה והנשים השחורות.

אחד הנושאים המרכזיים של החשיבה הפמיניסטית השחורה מורכב מניתוח העבודה של הנשים השחורות, בעיקר את שוק העבודה אשר בו הן הופכות לקורבן ונחשבות כ"פרד" (=מכונות חיות). תיעוד שוק עבודה זה בא להציג את התבנית הכללית של אי השוויון המגדרי והגזעי.

ע"י הדגשת תרומתן של נשים אלו לרווחת משפחתן, כגון איחוד המשפחה ולימוד כישורי הישרדות להילדים, ישנן משכילות שטוענות שנשים אלו רואות את העבודה הביתית ללא שכר שלהן יותר כצורה של התנגדות לדיכוי מאשר צורה של ניצול ע"י גברים.

בחינת המעמד החברתי של נשים שחורות לא תואם את המודלים הקיימים, כגון מודל של קונפליקט מעמדי, משום שמודלים אלו לא חלים על עבודתן, שמתאפיינת בעבודה חקלאית או ביתית (עבודות שהן לא תחת איגוד פועלים, אשר בהם מתמקדים המודלים הקיימים) ולפיכך לכאורה מחוץ לשדות החלוקה המעמדית התיאורטית הקיימת. לכן עבודתן של נשים אלו הוא שדה בסיסי אחר, אך גם בו מופיעים יחסים דיאלקטים של דיכוי וכן אקטיביזם.

משפחה ועבודה – לאתגר את ההגדרות:

שוקי עבודה מחולקים גזעית, אידיאולוגיות מגדריות בשוקי העבודה המחולקים וביחידות המשפחתיות, והמיקום הגזעי, מגדרי וחברתי של הנשים השחורות בתוך המבנה המעמדי הקפיטליסטי – כל אלו מוטמעים בכל מבנה של עבודת הנשים השחורות. אבל עדיין המודלים המדעיים לא מתאימים להן. משפחותיהן ודרך חייהן מאתגרות השערות לגבי משפחה גרעינית אוניברסאלית: המשפחה העניה אינה תואמת את ההפרדה בין המימד הציבורי- השייך לעבודה, לבין המימד הפרטי- השייך למשפחה. זאת מכיוון שישנו צורך במערכי תמיכה ושיתוף בין פרטי המשפחה.

סיכום (עכשיו אפשר לחייך…):

בניגוד לתקופות קודמות, שבהן עבודת הנשים השחורות כ"פרד" (=עבודה שחורה במושגים של היום) הבנתה את הדיכוי שלהן, בתקופה שלאחר מלחה"ע השנייה הבדלים במעמד החברתי הבחינו יותר ויותר בחוויות של נשים שחורות עם דיכוי גזעי ומגדרי. החוויות של המשפחה והעבודה עוצבו ע"י הטבע של דיכוי הגזע, המגדר והמעמד. המחברת מחפשת סולידריות בין הנשים השחורות מהמעמד הנמוך (הכובסות, המבשלות וכו') לבין הנשים מהמעמד הבינוני.

אף פעם לא הייתה אחידות בחוויות בקרב נשים אפרו-אמריקאיות, והיום יש אפילו פחות. מה שנישאר כאתגר למשכילות הפמיניסטיות השחורות הוא לאתר את התבניות החדשות של הדיכוי המוסדי שמשפיע אחרת על נשים שחורות ממעמד בינוני ועל הנשים מהמעמד הנמוך. אם דבר זה לא יקרה, כל קבוצה עלולה להיות כלי בטיפוח הדיכוי של האחרות.

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות