אנטיגונה – אפיון דמויות: דמותו של הימון
מתוך: סיכומים בספרות – אנטיגונה – אפיון דמויות
דמותו של הימון:
- הימון הוא דמות משנית במחזה, למרות הופעתו במערכה האמצעית של המחזה ולמרות חשיבות דבריו.
- בתחילת שיחתו עם קריאון הוא מהלל ומשבח את אביו וצדקתו, ומצביע על חכמתו כשליט וכובש, ובסוף הוא מביע עמדה רגשית, מייצג את המצפון האנושי. הימון מופיע אם כן, בין נתינת פסק הדין ובין חתימתו.
- הוא לא נוקט דרך פעולה כל שהיא, לא מנסה למלט את אנטיגונה, לא להמריד את העם או לשכנע את המקהלה לעשות משהו. כל פעולתו מסתכמת בהכרזתה שלו כי אביו הוא "מורה דרכו", כשבהמשך חל היפוך בולט והוא מנסה למרות גילו הצעיר להנחות את אביו בדרך הנכונה. בתחילה הוא מתחנף ולאחר מכן יש חילופי מילים קשות ומתגלה הרציונאל המפוכח שלו. עם זאת הוא מתפרץ, נזעם ועומד בנחישות מול אביו.
- הימון, כמו איסמנה, מאיר את השקפת עולמו של קריאון ומחדד את העימות בין מעשה אנטיגונה ובין צו אביו, כפי שאיסמנה מאירה את דמותה של אנטיגונה. תפקידו במחזה נלמד מכך שאינו עושה דבר משמעותי במחזה, פרט לוויכוח עם קריאון.
- הוא מביע עמדה רגשית, מייצג כאמור את המצפון האנושי, את דעת העם ואת אהבתו לאנטיגונה.
- הוא גם מניע את העלילה בכך שהוא מכעיס את קריאון ומניע אותו לצוות להוביל את אנטיגונה למערת הקבר.
