סיכום, ניתוח ותקציר: הזקן והים \ ארנסט המינגווי

הנובלה "הזקן והים" מאת ארנסט המינגווי מתארת את סיפורו של הדייג הזקן סנטיאגו, היוצא אל הים במטרה להשיב לעצמו את כבודו, את אמונתו בעצמו ואת הערכת הסביבה כלפיו. במהלך שהותו בים הוא מנהל מאבקים קשים עם סביבתו: הדג, איתני הטבע, בעלי החיים  ועם עצמו, וחוזר בסופם אל בקתתו העלובה בתחושת ניצחון.

הספר "הזקן והים" שייך לזרם האקזיסטיציליזם, עניין חשוב לבירור רעיוני שכן בתכניו הספר מציג פרשנות שונה  לזרם הזה מיצירות אחרות שטענו לשיכות  לו .

 הוא נפתח כמו סיפור אגדה "הוא היה" אך מהר מאוד אוסף הפרטים הריאליסטים גורם לנו לשכוח זאת אנו שוקעים בעולמו של הדייג ויוצאים למרחבי הים ביחד איתו .

הספר מלמד את הקורא לעשות מה שהוא אוהב.

העלילה מורכבת מכמה מישורי תיאור שמעניקים לעלילה אותנטיות ומעשירים אותה בתכנים רגשיים וסמליים. השפה של הספר מצד אחד פשוטה ושכיחה ומצד שני תיאורית רגשית וציורית. זהו סיפור קלאסי הכתוב בסגנון תמציתי ומצומצם תוך שימוש במונולוג פנמי ובדיאלוג דמיוני.

שיא היצירה הוא שיא המאבק של הזקן בדג. הדג נכנע לזקן והוא מצליח לדוג אותו. אך באותו רגע שהוא מצליח הוא מרגיש חלש ומותש. כאשר המאבק מגיע לשיאו לזקן כבר לא אכפת מי ינצח-" לא אכפת לי מי יהרוג את מי". כדי לצאת מההלם שהוא הרג את הדג הוא מחלק לעצמו פקודות של פעילות לקשירת הדג.

אחרי השיא מגיע השפל- הזקן נקלע לצב שבוא מתקיפים אותו כרישים אחד אחרי השני והוא כבר מותש נפשית ופיזית מהמאבק עם הדג. הזקן טוען שהמזל נגמר ברגע שהוא הרחיק מידי כלומר, הוא מתנצל על שחצנותו בדיג ובניצחון שלו על הדג והוא טוען שהמזל עזב אותו כתוצאה מחטא ההיבריס- הגאווה.

הרעיון המרכזי

הרעיון המשתקף דרך הנובלה "הזקן והים" מאת ארנסט המינגווי מתבטא כאמור, דרך חוויותיו של הדייג סנטיאגו ודרך תפיסת עולמו הבאה לידי ביטוי ביחסיו עם סביבתו ובמונולוגים הפנימייים שלו. זהו סיפור על מאבק וניצחון, שבצידו גם הפסד, המשקף את תפיסתו של המינגווי לגבי חייו של האדם. כל יצור חי ובעיקר האדם נדרש להתמודד עם גורל קשה, אלים ואכזרי. חייו נעים בין קשיים, הפסדים ומפלות שביכולתם להכניע את כוחו, לבין נצחונות ורגעי של התרוממות נפש המחזירים לו את אמונתו בחוזקו וביכולותיו. גם אם האדם מרגיש בודד, חלש, מנוצח וכנוע, עליו להילחם ולהאמין שלא כלו כל הקצים. גם בבדידותו יש לו יכולת להחיות עצמו מחדש אם יילחם ולא ייכנע. זוהי תמצית הקיום האנושי: "יש והשעה משחקת לך ואז טוב ונעים לנחול כבוד ויקר, אך יש והשעה בוגדת בך, ואתה מובס ומושלך אל צד… אך לעולם, לעולם לא יוכלו לשבור את רוחך, וזהו שכרך האמיתי, שכר אחר אין". וכן – "אפשר אמנם לגבור על האדם, אך אי אפשר לנצחו".

*) יש המפרשים את שרשרת כשלונותיו של סנטיאגו בים כשרשרת כשלונותיו של המינגווי הסופר בדרכו האומנותית. גם הוא נאבק בכשלונות רבים בדרכו הספרותית למען ההכרה של החברה ולמען הצורך להגשים את מהותו הרוחנית כיוצר. עם זאת למרות תחושת ההפסד שלו, הצליח להתעלות מעל הקשיים בזכות אמונתו בכישוריו וביכולתו, וכתב את היצירה "הזקן והים", אשר זיכתה אותו בפרס נובל והביאה לו תחייה מחודשת.

התפיסה ב"הזקן והים" מתאימה לתפיסה הפילוסופית האקזיסטנציאליסטית – הדוגלת במשמעות החיים שהאדם נותן בעצמו לעצמו ולא איך שאחרים מגדירים זאת עבורו. תאוריה קיומית שנותנת מקום של חשיבות וערך לאורח החיים והדרך שבוחר האדם לחיות את חייו. יש להאמין ולבטא את הקיום שלנו בצורה אותנטית . כך גם הזקן מאמין שיש לחיות את חייו. כך הוא שרד למרות המכשולים ואולי בזכותם. גם המינגווי  חשב שאדם לא יכול לחיות ללא כבוד עצמי. הדרך להתגבר על קשיים פיזיים ( כמו במאבק בים עם הדג, עם השמש וכו') היא על ידי הכוחות הנפשיים. אין להכנע. יש לפעול.

ראה גם:

הזקן והים \ דמויות מרכזיות

הזקן והים \ אמצעים אומנותיים

הזקן והים \ המאבקים

 הרוצחים \ ארנסט המינגווי  – סיכום