סיכום בספרות: עננים/ דליה רביקוביץ

סיכום בספרות: עננים/ דליה רביקוביץ

מתוך: סיכומים בספרות – הסיפור הקצר

הדימוי העצמי של נורית

הסיפור "עננים" של דליה רביקוביץ' הינו סיפור קצר שהגורם המשמעותי בו הוא אופייה ותכונותיה של הגיבורה.

הכותבת מציבה את התנהגותה ותכונותיה של נורית, הדמות המרכזית, במרכז ההתרחשות. דמותה של נורית היא דמות עגולה שקיימת בה התעמקות רבה. הקורא מקבל דיווח על עולמה הפנימי שלה כאשר הוא רווי בקונפליקט. מצד אחד קיימים בה משאבים רבים, יכולת להנות מהקיום האנושי, מהטבע, מהתרבות, מצד שני תחושה מאוד קשה של עולם (טבע) שהתאכזר אליה בכך שהעניק לה חזות מכוערת ההופכת אותה, לדעתה, לפסולה ופגומה. היא חשה את הנטל של מראה באופן תמידי עם הקלות לרגעים קלים. הקונפליקט המרכזי בסיפור הוא המאבק בין דימוי עצמי נמוך ותחושת הנחיתות, לבין הרצון הקיים בו זמנית להיות חלק מהחברה, להיות נאהבת, הרצון של הדמות שייראו בה מעבר לחיצוני שלה.

הסופרת משתמשת בכל האמצעיים הספרותיים להעביר את הקונפליקט הקיים בה, כאשר כל הדמויות מגויסות לתפקיד זה, אילן, האבא, הדודה, כולם מייצגים צדדים שונים של המטבע…..

הסיפור הוא לכאורה – סיפור התאהבות של נערה בגיל ההתבגרות. אך למעשה הוא חושף דברים אחרים ונוספים כמו בעיות של נערה מתבגרת הגדלה בצילה של אם חורגת (יתומה מאמא) שאינה אוהבת אותה ואב שעסוק בעצמו ובנוסף, מצבם הכלכלי קשה.

מוטיב "סינדרלה" :

הסיפור "עננים", עוסק בנערה מתבגרת, נורית שמתאהבת בבחור מהכיתה השמינית שבמקרה פונה אליה בנסיעה באוטובוס ושואל האם היא מכירה את אורי מילר?

מאותה שאלה סתמית , היא החלה להתאהב בו, לחלום עליו ובאומץ רב שולחת לו פתק להיפגש איתה."אחר כך הגיעו לילות ללא שינה, שבהם הייתה נשרפת מגעגועים". היא כל-כך מחכה "לאהבה" הגדולה שתתרחש בחייה ומביאה את "הנסיך" בכוח אל חייה. היא משווה את עצמה לסינדרלה "בראשונה שיוותה את המקום כשהוא ריק מאדם והיא מגיעה ומדמה שאין איש מלבדה בעולם",כמו סינדרלה שאמרו לה שבנשף של הנסיך אין לה מה לחפש.יש כאן תפיסה של קיום נשי, שמקבל את אישורו רק אם גבר ייתן את החותמת לכך בהתאהבותו בה. למרות שנורית מתבצרת בעולם הדמיון, והוא מהווה את הבריחה בשבילה מהכאן והעכשיו, "הנחיתה " קשה וכואבת , אחרי שהיא מבינה בתהליך ארוך, שאילן לא אוהב אותה – הוא לא הגיע למסיבה, אחרי  שהיא כל-כך חיכתה לו היא מרגישה "פגומה" וחסרת ערך.גם היא בדומה לסינדרלה מהאגדה התכוננה לנשף. היא רבה בבית כדי שירשו לה לקנות בגדים חדשים(גם לה יש אימא חורגת), והפשרה ש"סינדרלה המודרנית" רק יכלה לבוא עם חולצה חדשה.אך בניגוד לאגדה- הנסיך כאן לא הגיע!!

היא מרגישה "פגומה" וחסרת ערך כמו שהיא אומרת לעצמה "אבל כאילו אלוהים עשה אותה לא יפה ולא אהובה, כמו בדיחה גרועה, או מן טעות ביצור..אלוהים מכין לעצמו לפעמים כלים פגומים, ואולי מידת הענווה תובעת מן הכלי שיחדול מקובלנותיו".

אם נסתכל על המוטיב ביצירה זו , מנקודת מבט פמיניסטית, הוא מציג נערה שעל-פי תפיסת עולמה, קיומה הוא בעל ערך רק אם יהיה נסיך והוא יהיה מאוהב בה.

בסיפור , זהו אותו אילן שדרכו היא קיוותה להיות אותה סינדרלה מאושרת שנגאלת מייסוריה. כשהתנאי לא מתקיים, מיד היא יוצרת בראשה משוואה ברורה, היא פגומה. היא לא שווה. היא יוצרת בתודעתה, השלכה לכך שהיא לא יפה וסיפורי סינדרלה נועדו לנערות יפות."כמו סינדרלה שאמרו לה שבנשף של נסיך אין לה מה לחפש".הסיפור מסתיים בחזרה אל עולם הדמיון, אל העננים ששם היא לא נדחית.

האהבה בסיפור "עננים"

האהבה מקבלת פירושים וגוונים שונים:

  1. אילן יכול להקרין עליה מחינו (יופיו) –  כלומר המתבגרת המאוהבת תולה בו תקווה לגילוי "עצמי" – אולי היא תהיה יפה יותר, מקובלת יותר.
  2. מוטיב סינדרלה – ההתאהבות באילן היא "תרופה נפלאה" והיא יכולה לחולל שינויים :להפוך לכלוכית לנסיכה".
  3.  האהבה משתלטת עליה כמו איתני הטבע – התאהבות רומנטית באהבה " אילן הולך ולובש ממדים של אחד מאיתני הטבע"- אהבה כזו יכולה להתממש רק בדמיון.
  4. העננים – בריחה לעולם שמימי, יפה ועליון העננים איפשרו לנורית לחלום על כנפי הדמיון לראות בהם את פניו של אילן ושל אהוביה.

מוטיב העננים בסיפור

מוטיב – הוא רעיון, צירוף לשון, תמונת לשון או לכ ערך אחר ביצירה הספרותית המושך אליו את תשומת הלב בגלל החזרה וההתמדה שלו ביצירה אחת או ביצירות של סיפור אחד.

מוטיב העננים הבא לידי ביטוי כבר בכותרת, מציג את דמיונה הפורה של נורית רגשותיה, תקוותיה, וכן את עולמה הפנימי של נורית העשיר ברגישות ופיוטיות. עולם עשיר זה, בתוספת הדימוי העצמי הנמוך של נורית גורם לה לתחושת בדידות מרה וכואבת. העננים מתוארים בסיפור כמוטיב תיאורי מציאותי, אך הם מופיעים גם במשמעות סמלית. דרך  העננים מאופיין עולמה הפנימי של נורית ודרכי ההתבוננות בעצמה ובמציאות . נורית ממריאה בדמיונה מעל לעננים ולכן הנפילה היא תמיד נפילת התרסקות כואבת. שיאו של המוטיב בסיום היצירה: "הייתה רואה בהם (בעננים) כמו אהוביה, הדוהרים על סוסי רוח, ושטים במפרשי העננים" על אילן ניתן לומר את הפתגם הידוע: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו".

מוטיב העננים משמש כקו מנחה החוזר על עצמו לאורך הסיפור כולו. המוטיב מבטא את עולמה העשיר של נורית, המבדיל אותה מיתר הנערות, וזאת בנוסף להופעתה החיצונית אשר גורמים לה לבדידות קשה.

העננים בתחילת הסיפור מופיעים כתיאורי ריאלי, דבר המתפתח בהדרגה לעבר המטפורי. בתחילת הסיפור משמשים העננים כחלק מתיאורי הנוף, כרקע להתרחשות העלילה. בהמשך העננים מקבלים משמעויות מטפוריות: אפיון עולמה הפנימי של נורית ודרכי התבוננותה הסובייקטיבית בעצמה ובמציאות.

סיום הסיפור- ראייה לעתיד

בסופו של "עננים" נורית מבינה ש"הכאב הזה, הנוסך חולשה בזרועותיה ובידיה ומוליך על פניה דמעות, שוב לא ירפה ממנה, אלא לרגעים. בעיקולי דרכים כמו דוב יארוב לה, וכשתהיה לבדה ובלתי מוגנת ישוב וינעץ בה מלתעות. וזה יכאב תמיד, אלוהים, כמה שזה יכאב".

תיאור זה נמסר מנקודת מבט לאחור של נערה שהתבגרה כבר, שיש בה את התובנות של אדם מבוגר. כלומר, מי שניחן ברגישות, בדמיון, ב"אחרות", נגרמת לו תחושה של בדידות מכאיבה.

"אחרות" היא בבחינת פגם "מין טעות בייצור", "אלוהים מכין לעצמו לפעמים כלים פגומים..", אך יש בה גם פיצוי: "ואולי מידת הענווה…שטים במפרשי עננים". כלומר, זוהי יכולתו של האומן לקיים שיח ושיג עם גרמי שמיים, יכולה של המשוררת לדאות על כנפי דמיונה ולראות בין העננים פנים כפני אהוביה ( יכולת שניחנה בה נורית ).

עולמו של היוצר, אומרת המספרת בסיום הסיפור, הוא עולם רווי כאב, אך הוא גם מענג, מפני שאפשר להפליג באמצעותו על כנפי הדמיון למחוזות שונים.

מילים ופירושן:

מבודח – מהמילה בדיחה. מצב רוח טוב,של צחוק.
פרשת דרכים – הצטלבות של דרך, רחוב, צומת.
השתפל – יורד למטה בהדרגה.
חג – עף מסביב.
אד – אדים.
לסירוגין – מידי פעם.
חרטומי נעליה – קצה של הנעלים (השפיץ).
סאראפאן – שמלה שמתחתיה לובשים חולצה, סוודר.
בטלדרס – מעיל קצר,ז'קט.
כיסופיה – הגעגועים שלה.
עיקול – סיבוב.
הרקליטוס – חכם פילוסוף מתקופת יוון העתיקה.
ווריצאציות – צורות שונות.
ריפה את ידיה – גרם לה לחולשה
הגיחה אל פיה – רוקנה לתוך פיה.
איתני הטבע – הדברים הגדולים של הטבע- גשם, שלג,ברד…
מסורטטים – מצוירים בקווים.
מתגודדות – נאספות.
גרמי השמים – שמש, ירח, כוכבים.
מורסה – מוגלה.
אריה – כפיר.
מריא – בהמה טהורה.
מריונטה – בובה המונעת ע"י חוטים.
אנתולוגיה – אוסף של סיפורים,שירים..
התמהמהה – התעכבה.
ואדי – עמק צר בין הרים.
ענווה – צניעות.
קובלנותיו – תלונותיו.
שיח ושיג – דיון, שיחה.

עוד דברים מעניינים: