סיכום מאמר: פיטר ברגר ותומס לוקמן – ההבניה החברתית של המציאות
מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה
Berger Peter & Thomas Luckman- The Social Construction of Reality.
הקדמה: ע"פ פיטר ברגר ותומס לוקמן הבעיה בסוציולוגית הידע- הטענה העיקרית בספר זה הינה שהמציאות מעוצבת חברתית, וסוציולוגיית הידע צריכה לנתח את התהליך בו המציאות מתעצבת (ראה הבניה חברתית של המציאות)
מילות המפתח הן – מציאות וידע:
- מציאות – תוגדר כתופעה שאנו מכירים והינה עצמאית, כלומר אינה תלויה בקיומו של פרט מסוים.
- ידע – הוודאות שתופעה הינה אמיתית, ושהיא מייצגת מאפיינים מסויימים.
על הסוציולוג לשאול כיצד נוצר מצב בו אדם אחד (האדם ברחוב) תופש את המציאות כמובנת מאליה, ואילו אדם אחר (הפילוסוף) מטיל ספק כמעט בכל. כיצד המציאות משתמרת בחברה אחת, ונעלמת בחברה אחרת.
בנוסף על העיסוק בידע השונה בחברות השונות, על הסוציולוגיה לעסוק בהיווצרות הידע מלכתחילה, אשר בהמשך הפך למציאות. סוציולוגיית הידע נוגעת בניתוח של המבנים החברתיים של המציאות. ישנה הסכמה כללית שהסוציולוגיה של הידע מיקדה את המבט הסוציולוגי בבעיה כללית יותר של הדטרמיניזם האקזיסטנציאליסטי (קיימת סיבה לכל דבר). החל מתקופתו של מרקס הסוציולוגיה של הידע, שההכרה של האדם נקבעת על ידי הקיום החברתי שלו.
רעיונות – משרתים כגשר לעניינים חברתיים.
תודעה שגויה – מחשבות שמנוכרות למציאות החברתית של החושב.
על פי מנהיים, הייתה הבנה שאף מחשבה אנושית אינה חסינה בפני השפעת ההקשר של האידיאולוגיה של התרבות שלה. הסוציולוג האמריקאי החשוב ביותר בתחום הסוציולוגיה של הידע הוא רוברט מרטון. הוא ייסד פרדיגמה לסוציולוגיה של הידע. פרדיגמה זו מעוניינת למזג בין הגישה הסוציולוגית לידע ובין גישת התיאוריה ההבנייתית-פונקציונאלית. גם טלקוט פרסונס עסק בנושא הסוציולוגיה של הידע. אך משלושתם (מרטון, פרסונס ומנהיים) רק מנהיים ביצע מעבר לסוציולוגיה של הידע. ידע של שכל ישר ולא רעיונות חייב להיות מוקד ההתעניינות לסוציולוגים של הידע. זאת כיוון שללא ידע מסוג זה חברה לא הייתה מסוגלת להתקיים.
ייסוד הידע בחיי היומיום
המציאות בחיי היומיום- חיי היומיום מציגים עצמם כמציאות פרשנית של אדם, בעלת משמעות לאדם זה כחלק מעולם קוהרנטי (מלוכד, הגיוני). כסוציולוגים אנו לוקחים מציאות זו כאובייקט לחקירתנו. עולם זה נוצר במחשבתם ובמעשיהם ולכן הוא נשאר אמיתי.
הגישה הפנומנולוגית לוקחת כמובן מאליו מעשים שונים בחיי היומיום, והיא מתייחסת לפרשנויות פרה-מדעיות וכמו-מדעיות כמובנות מאליהן. האדם עובר בין מציאויות שונות וכך הוא חווה את העולם כמעין מצב של שוק.
המציאות של חיי היומיום מעוצבת סביב הכאן של גופי והעכשיו של נוכחותי. ההכרה שלי נשלטת על ידי מה שעשיתי, עושה, או מתכנן לעשות. ההבדל בין חיי היומיום ובין מציאויות אחרות, הוא שאת חיי היומיום אני חולק עם אנשים נוספים.
אינטראקציה חברתית בחיי היומיום
הניסיון החשוב ביותר הוא בסיטואציות פנים אל פנים, זוהי הסיטואציה הקלאסית של אינטראקציה חברתית, וכל שאר האינטראקציות נובעות ממנה. בסיטואציית פנים אל פנים, האחר מאוד קרוב ואמיתי.
שפה וידע בחיי היומיום
ההבעה האנושית מסוגלת להביע אובייקטיביזציה, הדבר אפשרי הן למפיק ההבעה והן לאדם השני, כאלמנטים בעולמנו. הדבר מהווה מדד לסובייקטיביות, וכך הן מתרחבות מעבר לסיטואציית המפגש של פנים אל פנים בו הן מעט עצורות (ההבעות האנושיות).
דוגמה למערכת אובייקטיבית היא מערכת הסמלים, למשל תמרורים, שקיימת מעבר לכאן ועכשיו. ומערכת זו הינה המערכת החשובה ביותר בחברה האנושית.
שורשיה של השפה במפגש פנים אל פנים, אך היא יכולה להתרחב לסיטואציות אחרות. כמערכת סימנים יש לשפה אובייקטיביות. השפה כופה עלי את התבניות שלה. באמצעות השפה ניתן להפוך את העולם למציאות בכל רגע נתון. יש כאן גם תהליך של הפיכה למוכר – פישוט של חלקי היומיום שצריך להתמודד איתם על בסיס קבוע. מכאן שנוצר מערך טאפיפיקציה לשגרת היומיום, לי ולאחרים, בין עם מתמודדים עם תופעות טבעיות או חברתיות.
אנו לוקחים את העולם כמובן מאליו, עד אשר נוצרת בעיה שגורמת לנו לספקות בתפישה זו. כל עוד לא נוצרת בעיה אין כל סיבה להטיל ספק במובנות מאליו של עולמנו. מערכת התפישה שלנו את העולם מובנת במונחים של רלוונטיות. לעיתים המערכת מצטלבת עם מערכת הרלוונטיות של אנשים אחרים, וכך נוצרים נושאי שיחה 'מעניינים'.