אלפרד שוץ – הזר

סיכום מאמר: אלפרד שוץ – הזר: חיבור בפסיכולוגיה חברתית

מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה

Schutz Alfred- "The Stranger: An Essay in Social Psychology"

המאמר "הזר" של אלפרד שוץ עוסק בהשתלבותו של זר לתוך תרבות של קבוצה חברתית בה הוא מעוניין להיטמע לחלוטין. הכוונה היא לכל סוג של היטמעות, כמו מעבר לעיר אחרת, קבלה לקבוצה חברתית מסוימת כמו מועדון אקסקלוסיבי וכולי, תוך בחינת הדפוסים התרבותיים של חיי הקבוצה.

הסוציולוג החוקר אמור להיות נפרד מהפרט בחברה ולהתבונן, לתאר ולמיין את העולם החברתי בבירור ככל האפשר במונחים מסודרים בהתאם לאידיאליים המדעיים של בהירות, המשכיות ותוצאות אנליטיות. הוא אמור בכוונה להימנע מלהשתתף בתכנון משימות והאמצעים להשגתם, מהמוטיבציות והסיכויים, תקווה ופחדים המניעים את הפרט הנמצא בחברה הנחקרת. שכן הפרט ממיין את הידע שלו על עולמו לפי מידת הרלוונטיות של מעשיו ולא לפי תנאים של מערכת מדעית לפיה החוקר צריך לפעול.

ע"פ שוץ הפרט בחברה מארגן את עולמו לפי כך שהוא נמצא במרכזו ולכן מסווג דברים כאמצעים לשימושו או הנאתו. הוא שואף למידע לגבי אלמנטים הרלוונטיים לו בדרגות כאלה ואחרות, כאשר דרגתם עולה ככל שחשיבותם לפרט עולה. הוא רואה את העולם כמרובד בשכבות שונות של רלוונטיות, שכל אחת זקוקה לרמת ידע אחרת. הידע של אדם הפועל וחושב בתוך עולמו היומי אינו הומוגני. כלומר, הידע אינו קוהרנטי, ברור חלקית בלבד ואינו חופשי מסתירות.

1. אינו קוהרנטי: מכיוון שאינטרסים של הפרט הקובעים את הרלוונטיות של בחירת אובייקטים לעתיד מאורגנים חלקית תחת תוכניותיו העתידיות של הפרט (תוכניות לגבי החיים, עבודה, הנאה וכולי), המשתנות בהתאם לסיטואציה ולהתפתחות האישיות. כלומר, היררכית התוכניות משתנה בהתאם לחיי הפרט ואין בהם סדר מאורגן וברור.

2. ברור חלקית בלבד: פרט, בחיי היומיום שלו, אינו מעוניין לבאר את הידע שלו. הוא אינו מעוניין בהבנה מלאה של היחסים בין האלמנטים של עולמו והעקרונות המכתיבים אותם. הוא קונה את מוצריו ואינו טורח לברר את תהליך יצורם, הוא קונה בכסף למרות שאינו מבין את משמעותו האמיתית. הוא לוקח כל זאת כמובן מאליו שהזולת יבין את מחשבתו אם יפרשה בשפה פשוטה וגם יענה באותה דרך, ולא חושב כיצד כל המערכת הזו פועלת. הוא לא תר אחר האמת או בהירות אלא מעוניין רק במידע על הסתברויות, סיכונים והזדמנויות שהסיטואציה כרגע מכילה בתוכה למען התוצאה הרצויה לו. בקיצור- הוא לא חוקר את רוב עולמו ומסתפק בכך שהדברים יעבדו כהרגלם, שהרכבת תפעל והשמש תזרח. אך אם ברצונו להעמיק בנושא מסוים בעולמו, המידע נמצא בזמין.

3. הידע של האדם אינו רציף (אם סתירות): כהורה, אזרח, מועסק, אדם דתי ועוד- יכולות להיות לו דעות שונות לגבי מוסר, פוליטיקה ועניינים כלכליים בכל תפקיד בנפרד. חוסר העקביות מקורו בחלוקת מחשבתו של הפרט לנושאים רבים הנמצאים ברמות רלוונטיות שונות, והפרט אינו מודע לשינוי במעברים בין הרמות השונות.

לפיכך, מערכת הידע חסרת הקוהרנטיות (בהירות), עקביות ושלמות של קבוצה מסוימת, נתפסת לפי חבריה כקוהרנטית, ברורה ורציפה באופן מספק בכדי לתת לכל אחד את ההזדמנות להבין ולהיות מובן. כל אחד בחברה מקבל את הסכמה הסטנדרטית הקיימת של תבניות התרבות הניתנות לו דרך אבותיו, מוריו והרשויות השונות כמדריך שלא ניתן לערער עליו לכל הסיטואציות המתרחשות באופן נורמאלי בעולם החברתי. כלומר, נותנים לנו ידע שאנו רואים כמובן מאליו ודרכו אנו פועלים, כפי ששאר בני החברה פועלים לפיו גם כן כידע קיים ונכון. הידע נלקח כמובן מאליו, למרות שאין הוכחות שזו הדרך הטובה ביותר שתעניק לפרט את התוצאות הטובות ביותר להן הוא חפץ בכל סיטואציה. אנו חייבים לפעול לפי המתכון שניתן לנו, הסכמה המקובלת. כלומר, תפקוד התבניות התרבותיות הן להעלים חקירות מטרידות ע"י נתינת דרכים מוכנות מראש לשימוש. זאת בכדי להחליף את האמת שקשה להכילה, באמת מוסכמת וכך להוות תחליף להסבר עצמי לגבי המפוקפק או לנשאל. מעין הגדרה ארוכה ל"חשיבה כרגיל- thinking as usual". בקיצור, את כל התפיסות שאנו רואים כמובנות מאליהן, למרות חוסר העקביות, קוהרנטיות והסתירות שיש בתוך ידע זה.

הנחת "חשיבה כרגיל" מתבססת על:

1. שהחיים החברתיים כפי שהיו עד עכשיו ימשיכו כהרגלם. שיהיו את אותם הבעיות שיצטרכו את אותם הפתרונות, לכן הידע הקודם הינו מספיק להתמודד עם מצבי העתיד.

2. שניתן להסתמך על הידע הקיים שניתן לנו ע"י הורינו, מורינו, ממשלתנו, מסורתנו וכולי. למרות שאנו לא מבינים את מקורם ומשמעותם האמיתית.

3. בהתנהלות הרגילה מספיק לדעת על הסוג הכללי או הסגנון של אירועים שנוכל להיתקל בהם בחיינו בשביל שנוכל לשלוט בהם ולנהלם.

4. שהסכמות של פירוש, הבעה וההנחות הבסיסיות שלנו אינן פרטיות, ויתקבלו אצל רעינו בעולם החברתי. כלומר, אנו מניחים שהזולת יפרש כמונו את המצבים השונים.

אם אחד מהתנאים לא מתקיים אז יהיה שוני מאופן החשיבה המקובל והמערכת של הרלוונטיות תצטרך להשתנות. התבנית התרבותית תפסיק לתפקד כמתכון קבוע ותהייה תקפה רק למצב היסטורי מסוים.

הזר: הזר לא שותף להנחות הבסיסיות שפורטו לעיל (הנחות שהוא מייחס גם לקבוצות קטנות, כמו מועדונים למשל). הזר צריך לשים כמעט כל דבר שנתפס כמובן מאליו לכל חברי הקבוצה הקיימת תחת סימן שאלה. כל אחד מגיע עם הידע התרבותי שלו שניתן לו ע"י אבותיו, ואין לו את ההנחות הקיימות של התרבויות השונות. כהסבר סוציולוגי מדוע אנו יכולים לבחון תרבויות אחרות, שכן חברי התרבות עצמה לא יוכלו כי הם רואים זאת כמובן מאליו.

הזר מגיע כחבר חדש לקבוצה בכל מובן המילה. הוא יכול לחלוק את ההווה והעתיד אך לעד יהיה מורחק מהעבר, ומנקודת מבטם של חברי הקבוצה הוא פרט ללא היסטוריה. בנוסף, הוא נשאר עם הסכמות שלו לגבי הרלוונטיות של דברים בעולם. הוא מתחיל לפרש את סביבתו החברתית החדשה בתנאים שלו לגבי ה"חשיבה כרגיל", לפי הסכמות הגיעו איתם מביתו. הוא נתקל בהנחות אחרות הנתפסות כמובנות מאליהן בקבוצה החדשה, אשר יכולות להיות מנוגדות לשלו.

לסיכום, הזר נאלץ לחקור את תבניות התרבות החדשות לו של הקבוצה אליה הוא נכנס, ואותה הוא מאמץ כדרך חיים, כהגנה ומקלט. כאשר הוא מקבל את ההנחות התרבותיות של הקבוצה הוא כבר אינו זר ופועל לפי המנהגים המקובלים בתרבותו החדשה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות