סיכום: קלוד לוי שטראוס – הטוטמיזם היום

סיכום מאמר: קלוד לוי שטראוס – הטוטמיזם היום

מתוך: סיכומי מאמרים בסוציולוגיה

המחשבה הטוטמית שימשה הוגים מערביים כדי להראות את הפרימיטיביות של האנשים.  לוי שטראוס מנסה לעקור את התפיסה הזאת מהשורש. בעבר קראו לעמים אלו "חקר העמים הלא מתורבתים" הוא משנה את השם ל"חקר העמים ללא השפה" הוא מנסה להראות לנו שהחשיבה הטוטמית, זה שאנחנו מחליטים שאיזו חיה או חפץ הוא הטוטם שלנו, זה לא בגלל שאנחנו לא רציונאליים. הם בוחרים בחיות בגלל הניגודים הבינאריים – הם צריכים להבחין בינם לבין עולם הטבע,  לכן הם מעמידים אותם מול החיה. גם המחשבה הטוטמית היא מחשבה לוגית, כמו המחשבה המערבית.

המערבים מקצינים את המאפיינים של האחר – אך למעשה אנחנו אותו הדבר. אך בגלל שהמערביים רוצים לפאר את עצמם, הם מקצינים את המאפיינים של האחר. אך אנחנו בעצם חולי הנפש. יש כל מיני אנשים שבשביל לבסס את הנורמאליות שלהם, מייצרים את המשוגע. ומייצרים את התהום בין הנורמאלי לבין המשוגע. אותו דבר קורה אצל המערביים [ביחס ללא-מערביים]

לוי-שטראוס מציג חדשנות מחקרית במתודולוגיה האנתרופולוגית- לא עוד חקר שבטים פרימיטיביים אלא חקירה מערכתית, הבוחנת את מבנה המיתוסים מבחינת היחסים הפנימיים בין מרכיביהם. המערכת הזו משותפת לתרבות האנושית כולה, ללא הבחנה היסטורית או תרבותית. התכלית הקבועה של המיתוסים, ושל המיתוס הטוטמי בראשם, היא למתן את המתח שקיים בין הניגודים במציאות. המיתוס, והסיפורים הנגזרים ממנו, הינם אמצעי להתמודדות עם הסתירות הקיומיות בחיים האנושיים. לוי-שטראוס בוחן את ההבחנה בין טבע לתרבות באמצעות התיאוריה של יחסי חליפין משפחתיים וקהילתיים. תופעת הטוטמיזם, הקושרת בעל חיים, מושג או צמח לקבוצה קהילתית באמצעות רגשות חברתיים של פולחן ושל הזדהות, אינה מוסברת פסיכולוגית או מקומית. שטראוס שולל הסברים אלו כתופעה דתית, פרימיטיבית, לטובת התיזה שעל פיה תפקידה של התרבות הוא להחליף את המקריות בסדר כדי לשמר את הרצף של החברה האנושית.

שטראוס מציין מספר לא מועט של מחקרים אנתרופולוגים שקיבצו תופעות שונות זו מזו וניסו לענות על שאלת הטוטמיזם. הוא מציין את מחקרו של לינטון המתאר את הפיכת סימן הקשת בענן לאות סימן טוב ולסמל צבאי בארה"ב, ואת פסיקתו כי אמנות כמו האמונה בקשת בענן, תלויות בארגון בתי האב יותר משהן תלויות בטוטמיזם לשמו, מפני שאינן תמיד מלוות אותו. הבעיה הטוטמית שמציג לוי-שטראוס שהחלה בארה"ב, קובעת שחוקי הטוטם הם ההתערבות של התרבות בטבע על מנת לארגן את המבנה החברתי. המוטיבציה של ההתערבות הזאת היא הדדית כלכלית, שמאפשרת את קיומה של קהילה ומונעת את עצירת הכוח החברתי שברשות המשפחה הגרעינית. פולחן הטוטם, שדימוייו משתנים מחברה לחברה, אך לא כך מהותו, הוא שמאפשר הזדהות קהילתית. מקורו אינו בחרדה דתית, הוא זה שיוצר את החרדה, שהיא הבסיס למשמעת הקהילתית. לפיכך הטוטם לא עבר ולא יכול לעבור מן העולם. מבנהו הוא ההתאגדות האנושית. המושג מיתוס הוא קטגוריה מחשבתית שהאדם משתמש בה כדי להסביר תופעות טבע, שעם הזמן הופכים לתודעה סובייקטיבית. באותה המידה הטוטמיזם הוא יחידה מלאכותית שאינה תואמת.

האשליה הטוטמית- האשליה הטוטמית נובעת מעיוות בשדה הסמנטי שתופעות מאותו סוג שייכות אליו. ערכן הגלוי של תופעות מקורו מגזירה גרועה של המציאות, שלא מטבען.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות