מבוא ליחב”ל: פוליטיקה של זהויות

מבוא ליחב”ל: פוליטיקה של זהויות

מתוך: מדעי המדינהמבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

פוליטיקה (עולמית) של זהויות

מהי זהות?

"כיצד נוכל לקבוע אם עיר היא אותה העיר שהייתה בעבר או עיר אחרת?" אריסטו, פוליטיקה.

זהות הינה דמיון כפול במרחב זמן – זהו "דמיון" תרתי משמע: דמיון דימיון לדמות דמיות. ניתן לדמיין שאנחנו דומים לאנשים שלידנו. או במובן ההיסטורי – ישנה זהות בין מי שאתם כאן ועכשיו לבין מי שהיו פה פעם. מה מחבר בין המרכיבים השונים במרחב זמן הזה? זהות מסמנת את תוצאות המפגש בין – הזהות (זהות עצמית) לבין זיהוי – (זהות חיצונית). לא תמיד חופפים הגבולות והתכנים של האחד את האחר.

הפעם הראשונה שרואים את הביטוי עם בהקשר לאנשי ישראל היא פרעה בשמות. הוא מגדיר אותנו עם מאחר והם מתרבים ומהווים איום.

יסודות זהות קיבוצית

(מיהו יהודי או מהו יהודי.)

  • לוז תכני, מאגר מארג של תכונת ערכיות- מעשיות, מעוררות הזדהות וזיהוי, המשרטטות את קווי דמיון הפרט לקיבוץ.
  • מעטפת חיצונית, המשרטטת את קווי השוני בין הקולקטיב לבין אחרים (פרטים וקיבוצים כאחד): עצמי ואחר.

יהודי לא מגרש יהודי – דינאמיקה של זהויות. מגדיר איך יהודי לא מתנהג שכן אם אתה מתנהג ככה אינך יהודי. קבוצה מסוימת אומרת שזהות יהודית מתייחדת בזה שיהודי לא מגרש יהודי.

התגדרות, הגדרה ומדרג

כיצד מתגדרים בזהות? הופכים את עצמנו לחלק מהקולקטיב. מראה והתנהגות  – למשל לבוש – מתלבשים באופן מסוים המסייע לנו להיכנס לקולקטיב מסוים. מבהירים מאיפה אנחנו על פי לבוש ו\או התנהגות.

"הגדרה" – תרתי משמע , מציינת בעת ובעונה אחת את תכולתה של התופעה ואת סימון גבולותיה (גדרותיה), הן בעיקר קבוצות אתניות לקבוצות אחרות והן בין קהילה אתנית אחת לאחרת. זוהי "גדר חיה", דינאמית, המתפתחת בתהליך מתמשך של הבניה הדדית עם סביבתה היוצרת.

"מדרג" – מציין את מידת החשיבות והבולטות המוענקת לזהות אחת לעומת זהויות אחרות. המדרגים משתנים אף הם מאדם לאדם ומזמן לזמן.

טיפולוגיה של זהויות – משלבת בין זהויות של אנשים – כל אחד ואחד מאיתנו יכול להזדהות בצורה מסוימת לבין זהויות של מדינות. ישנם זהויות חברתיות במובהק – קשה לנו להבין את הזהויות הללו ללא הקשר החברתי. אם מישהו תופסת עצמה כאם, אדון, מרצה – המארג החברתי הוא הכרחי. כל הזהויות הללו טבועות בתוך המרקם החברתי, אין להן משמעות בלעדיו. אף זהות אינה יכולה לעמוד בנפרד ממרקם חברתי. אך באופן חברתי ישנם זהויות השייכות יותר לפרטי. "שמי… נולדתי ב…." ישנם זהויות שאינן חברתיות במודגש, אינן תלויות בהקשר חברתי במובהק כמו הגדרה של אדם כאישה. אך הן קבוצתיות כי יש יותר מאדם אחד שהוא אישה. ומנגד יש זהויות שההרכב החברתי שלהן מאוד מודגש. עבד ואדון למשל, תלוי חברה מאחר ואתה לא יכול להיות עבד בלי אדון או אדון בלי עבד. אך יש מה שמבדיל בין זהות חברתית כזאת לאישית לקיבוצית. ההבדל הוא שבשעה שעבד זקוק נואשות לאדון על מנת להמשיך להתקיים כעבד – מוסלמי לא זקוק ללא מוסלמים כדי להיות מוסלמי – הזהות החברתית שלו קיבוצית. – מכילה את עצמה, מסתפקת בעצמה.  האם ישנה זהות למדינה? לא רק לפרטים לנו לכל אדם יש זהות או זהויות שונות, כך גם ביחס למדינה. ניתן להתייחס למדינה כאל אדם – ניתן לעשות האנשה, לייחס לה זהויות. מהבחינה הזאת אפשר לטעון שלמדינה יש זהות אחת שהיא פרטית אישית אחת. זו יכולה להיות זהות פרטית קיבוצית – יכולה להיות למשל מדינה עשירה, חזקה. יכולה להיות זהות חברתית – חייב להיות בה קשר עם מדינה אחרת למשל מדינה מרתיעה (מרתיעה מדינות אחרות)  יכולה להיות זהות קולקטיבית – האיחוד האירופי – הזהות הקולקטיבית של גרמניה. האם אנחנו צריכים\יכולים לעשות שימוש באנלוגיה הזאת בין רמת הפרט למדינה?

פוליטיקה של זהויות – מה מצדיקה זהות?

  • ישות\מדינה (polity)
  • סמכות (authority)
  • מדיניות (policy)

באיזה מידה מקום המגורים שלי, (ההבחנה בין בחור עירוני לבין בחור כפרי) תצדיק צמיחתה של סמכות, תצדיק קביעתה של מדיניות. באופן יחסי ניתן לומר שההבחנה הזאת לרוב תסתכם במדיניות (אולי תרצה בתור בחור כפרי שהממשלה שתקציב סובסידיות לחקלאות) עד היום לא הוקמה ישות מדיניות בשם הכפריים – מדינת הכפריים. מגדר יכול להשפיע על מדיניות (אפליה מתקנת) יכולה להשפיע על סמכות (הבחירות האחרונות – התמיכה בציפי ליבני ניתנת לידי הסבר על ידי הסבר מגדרי) אך עוד לא הוצדקה ישות מדינית של רק גברים או נשים. אך יש זהויות שכן הצדיקו מדינה כמו לאום.

אילו זהויות דומיננטיות יותר בפוליטיקה?

למה זהויות (חברתיות, קבוצתיות)?

פסיכולוגיה חברתית: בקשת וודאות –

  • נצח – למה נצח? לא בכל הזהויות אבל בחלקן ובעיקר בזהויות שהשפעתם הגדולה ביותר אנו מבקשים לא רק להבדיל עצמינו מאחרים אלא באופן סמלי לנטוע את רגלינו בזמן נצח. תודעת התמותה – אנו מודעים לכך שאנו בני חלוף – לא משנה מה יקרה בסופו של דבר כל אחד מאיתנו ימצא את מותו וקבוצות שונות מתמודדות בדרים שונות עם הידיעה הזאת – תודעת התמותה מוליכה אל זהויות מסוימות שמעניקות לנו בתור פרטים סוג של אשליית נצח – מאפשרת לנו בעצם זה שאנחנו מכניסים את עצמנו לקבוצה הזאת – לדמות את עצמנו לבני אלמוות.
  • הבדלה (עצמי\אחר, סטריאוטיפים, שעיר לעזאזל, תחושת ערך עצמי, התמצאות במרחב החברתי, היררכיה) יש אינסטינקט אנושי המבקש להבדיל ביני לבין האחר. שרטוט הגבולות האלו ביני לבין האחרים יוצרים סטריאוטיפים. פסיכולוגים חברתיים טוענים שזהות חשובה לנו בכדי להעניק בסופו של דבר בטחון עצמי – כדי למצוא תא מקומנו במרחב החברתי. ולפעמים הזהויות מכוננות אצלנו סוג של היררכיה.

הם שמקנים משמעות לזהויות השונות והם יאפשרו לנו להבין טוב יותר את אותם ההיבטים הבאים:

אתניות – המושג יחסית חדש בספרות האקדמית – רק במחצית השנייה של המאה העשרים. אך ביוון העתיקה אתנוס הייתה לזרים. יש להבחין בין יסודות אובייקטיבים לסובייקטיביים

אובייקטיבים – שפה ייחודית.

יסודות אובייקטיבים

יסודות סובייקטיביים

אמונה בזיקה של קשרי דם שיסודותיה ב"אבות קדמונים"

זכרון קולקטיבי

אמונה דתית

תחושה והכרה של סולידאריות חברתית

אתוס מולדת: הכרה משותפת בקיומו של מרחב גיאוגרפי ששימש כערש הקהילה ומהווה עבורה "בית" אמיתי.

תקשורת

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: