מבוא ליחב”ל: מלחמת גרילה וטרור

מבוא ליחב”ל: מלחמת גרילה וטרור

מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

מלחמת גרילה – מלחמה זעירה.

הטקטיקה של מלחמת גרילה מוכרת כבר מסין העתיקה- ניסיונות להידרש לאופן שבו שחקנים חלשים יכולים אם לא להיכנע אז לפחות לעמוד בפרץ. בעידן החדש ישנם שלל ביטויים – מלחמת ויאטנם. אך רק בשנים האחרונות אנו מוצאים ביטוי מובהק לכך – כיבוש אמריקני באפגניסטן.

כיצד מצליחים אותם שחקנים חלשים לא מדינתיים לעמוד מול המדינה החזקה- למנוע ממנה להכניע אותם אם לא לנצח אותם.

מלחמת גרילה בעיקרה – הלוחמה העקיפה. מבחינה אסטרטגית נשענת על שיטה זו. מה שלוחמי גרילה עושים בניגוד לעימותים צבאיים בין 2 מדינות – איתור נקודות תורפה מזדמנות אצל המדינה החזקה וכלפיהן (אותן נקודות תורפה, הבטן הרכה) להפעיל יתרון יחסי- לגייס במקום ספציפי זמן ספציפי יתרון צבאי יחסי וללחוץ מספיק חזק כך שבמקרה הטוב להביא להכנעה בקרב של היריבה ובמקרה הפחות טוב (אך הלא נורא) לזעזע את המדינה. ההנחה שמשפיעה על חשיבתם האסטרטגית של כל לוחמי הגרילה היא ההבנה שגם אם לא יצליחו להכניע אותם, כל עוד יצליחו ליצור נזקים קטנים הם בהדרגה יצליחו לשכנע אותה שמוטב לה לוותר. שמוטב לה להתפשר ובמקרים מסוימים אפילו להיכנע לקבוצת הגרילה.

מלחמת ויאטנם: ארה"ב איבדה 50 אלף חיילים אמריקנים. ההשפעה שהייתה לאותה שיירת ארונות מתים על דעת הקהל האמריקני הייתה עצומה. אחת הגורמים שהביאו את ארה"ב לצאת מויאטנם. ועם זאת 50 אלף חיילים – עד כמה שהייתה השפעתם עצומה היו כלום לעומת האבדות שספגה ויאטנם בגלל האמריקאים. לכן במבחינה כמותית ניתן להגיע שארה"ב הכניעה את ויאטנם אך בעזרת לוחמת גרילה הביאה את מעצמת העל הזאת לקריסה צבאית והובילה לבריחה חפוזה.

טרור

רוב הטרוריסטים מגדירים את עצמם כלוחמים. הגדרת טרור- פגיעה שרירותית כלפי אזרחים חפים מפשע. מטילים טרור ואימה כנגד אזרחים ובכך לגרום למדינה לנהוג במדיניות שבה הם מעוניינים. מה שמיחד את הטרור – הוא מבוצע על ידי שחקן לא מדינתי. פשע נעשה למטרות פרטיות , המייחד את הטרור – מדבר על פעילות אלימה ע"י שחקן לא מדינתי למטרות ציבוריות. הטרוריסטים פועלים ברחב הציבורי בעבור מטרות ציבוריות. לוחמי גרילה במקרים רבות לובשים מדים – פועלים כמעין צבא (לא של מדינה) טרוריסטים יפעלו במסווה אזרחי – לפעמים יתקיפו גם אנשי צבא אבל כמעט ולעולם לא ילבשו מדים.

הסברים נפוצים לטרור

  • בחירה רציונאלית: העלאת עלות של מדיניות מסוימת\טרור כאמצעי להשגת יעדים רציונאליים.
  • עוני: טרור רווח יותר בחברות עניות, תסכולם של צעירים.
  • דת: ובפרט האסלאם. טרור הוא פועל יוצא לא רק של דתיים אדוקים. (הנמרים הטמילים בסרי לנקה – אתיאיסטים קומוניסטים.

מפלסי ניתוח

  • מערכת: גלובליזציה. המערכת – יכולים לטעון שהגלובליזציה במערכת הבינלאומית דוחפת טרוריסטים לעבר שאיפות גדולות יותר בגלל ריבוי הרשתות הטרוריסטיות 0 מאפשרות לאותן תנועות לחתור לשאיפות רחבות יותר ולא רק מומיות גם כאלה שיהדהדו גלובלית. וגם קל להיות יותר – עידן שהכול זמין ופשוט יותר – קשה למדינה למנוע את אותם ארגונים.
  • חברה: נורמות המאפשרות ומקדשות טרור (התאבדויות בשם..) האם ישנן חברות מסוימות שהנורמות שלהן מעודדות פעולות טרור, חברות המקדשות טרור התאבדותי. תרבות מעצבן את נטייתן של חברות מסוימות אל עבר טרוריזם.
  • פרט: מיהו הטרוריסט? פרופיל – גברים, צעירים, מבוססים, משכילים.

חשישיות – נובע חלקית מהעובדה שהם השתמשו בחשיש על מנת להפיח רוח לחימה בקרב האנשים. פעלה בימי הביניים במזרח התיכון – עשתה התנגשויות במנהיגים פוליטיים. מדגישה את החשיבות של מפלס הפרט – הן חותרות אל גדיעתו של הקודקוד, בחשיבה שאם תוריד את הקודקוד תוכל לעשות את השינוי.

סוגי טרור

  • טרור בינלאומי – שיתוף פעולה בין ארגונים שונים מלאומים שונים, היום נראה גם ארגונים שפועלים מחוץ לזירתם המיידית, בזירות אחרות וכן מדינות תומכות טרור.
  • טרור על – הסלמה בשימוש של נשק להשמדה המונית, במיוחד לטרור שעור הסלמה לשימוש בנשק לא קונבנציונלי. בשנים האחרונות מייחסים מגה פיגועים לקטגוריה זאת.
  • טרור על לאומי – לא שייך ללאום מסוים, שיתוף פעולה בין ארגוני טרור למען מטרות של "אזרחי העולם" (הפיגוע בנתב"ג).
  • טרור מדינה – מדינה שולחת יחידות צבאיות המתנהגות בצורה המסווגת למנהגי טרור וכן הפחדת אזרחים ואיומים בתוך המדינה עצמה – טרור של מדינה על אזרחיה.
  • טרור קיברנטי – מחשבים, שיבוש מערכות טילים, חסימה ושיבוש מערכת מחשבת עירוניות.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות