סיכום בתנ"ך: בראשית פרק כ"א

סיכום בתנ"ך: בראשית פרק כ"א

מתוך: סיכומים לבגרות בתנ”ך – סיפורי האבות

בראשית פרק כ"א 1- 21 – הגרוש השני של ישמעאל והגר

זוהי גרסה שנייה לאותו המעשה: אברהם מגרש את הגר ואת ישמעאל, בנה, בעקבות דרישתה של שרה. גרוש זה קשה לאברהם. חז"ל ראו בו את התשיעי מבין הניסיונות בהם העמיד ה' את אברהם, ניסיון המכשיר אותו לכאורה, לניסיון העשירי הקשה מכול: עקידת יצחק. בפרק כ"א רעיונות דומים וביטויים הדומים לאלה שבפרק כ"ב, ועל כן יש המכנים את הפרק בשם: "עקדת ישמעאל".

בראשית כ"א, פס' 1 – 8 – התגשמות ההבטחות: לאברהם ושרה נולד בן בפרק כ' מסופר כי אברהם ושרה שהו בחצרו של אבימלך, מלך גרר. כמו בסיפור בבראשית פרק י"ב , גם בפרק כ' מספר אברהם כי שרה היא אחותו, מפחד בן יפגעו בו. אבימלך לוקח את שרה לאישה, אך בהתערבות אלוהים הוא לא נוגע בה ומחזיר אותה לאברהם. כעונש על לקיחת שרה, הפכו כל נשותיו של אבימלך לעקרות. הפרק מסתיים בכך שאברהם מתפלל לאלוהים, ובעקבות תפילתו מוסרת קללת העקרות מעל משפחתו של אבימלך.  פרק כ"א מתחיל בסיפור הולדתו של יצחק. חז"ל ראו, אפוא, סמיכות פרשיות בין שני הפרקים וקבעו אפילו כלל תלמודי: "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר – נענה תחילה"  (בבא קמא, צ"ב ע"א), כלומר אברהם זוכה עתה להתגשמות ההבטחות של אלוהים לבן זכר, רק אחרי שהתערב לטובתו של אלימלך. מוטיב הצחוק, לשמע הבשורה על הולדת יצחק (בראשית, י"ז 16 – 17, י"ח 12 – 15) חוזר כאן, אבל בעוד שבפעמים הקודמות הצחוק היה צחוק של מבוכה, או חוסר אמון, הצחוק הפעם הוא צחוק של שמחה ואושר, מעורב אולי עם מעט אי-אמון שהדבר באמת קרה. קורנת מאושר  אומרת שרה: "צחוק עשה לי אלוהים, כל השומע יצחק לי" (פס' 6). השימוש בשורש ש.מ.ע יחד עם השורש צ.ח.ק בדבריה של שרה, מרמז גם על הקונפליקט שבין יצחק וישמעאל, מיד בתמונה הבאה. בשימוש בשני הפעלים יש גם אירוניה: ישמעאל הוא זה שמצחק עם יצחק, ואילו אברהם נאלץ לשמוע בקול שרה, אשתו ולגרש את ישמעאל.

בראשית כ"א פס' 9  -13 – דרישתה של שרה, תגובת אברהם והתערבות האל פס' 9 – שרה רואה את ישמעאל "מצחק" עם יצחק. הפועל צ.ח.ק משמש בתנ"ך לכמה עניינים שונים: לשעשע, ללעוג, לשחק משחק וגם לשון נקייה לתיאור יחסי מין  (למשל בראשית כ"ו 8). מהקשרו של הסיפור נראה לי יותר מכל הפרוש הפשוט: ישמעאל, כדרך הילדים, משחק עם יצחק. (אחרת, אברהם לא היה נקשר אליו כל כך, ולא היה כל כך עצוב כשהוא נאלץ לגרשו!) אולי, מפאת היותו האח הבוגר יותר, מקנאה שרה בעצם נוכחותו של ישמעאל בביתה, ודורשת מאברהם לגרשו. בעוד שבפרק ט"ז נכנע אברהם מיד, ואלוהים לא מתערב, אלא רק כאשר הגר נמצאת במצוקה, הרי כאן אברהם מגלה מורת רוח וכנראה מתקומם כנגד הדרישה (אם כי הדברים נאמרים מפי המספר, ולא מפי אברהם לשרה!). אלוהים פונה אליו ומשכנע אותו לשמוע בקול שרה בנימוק שיצחק הוא זה שימשיך את שושלתו.

בראשית כ"א פס' 14 – 21 – גרוש הגר וישמעאל ממש כמו בפרק הבא, גם כאן "וישכם אברהם בבוקר" כשהוא מוכן ומזומן  לבצע את פקודתה של שרה. בעוד שבפרק ט"ז הוא נותן לשרה חופש פעולה ולא מתערב כלל בנעשה, הרי כאן הוא מצייד את הגר בלחם ומים ומשלח אותה מביתו. המחבר אינו מתאר ולו במילה את רגשותיו של אברהם, אבל מרצף הפעלים אנו לומדים כי הגרוש קשה לו מאד: "וישכם…וייקח…וייתן…שם…וישלחה" אברהם עושה הכול במו ידיו, ולא עוד, אלא שאת חמת המים הכבדה הוא שם בעצמו על שכמה של הגר, וכך גם את ישמעאל. מעניין לציין כי הפועל המתאר את דרישת שרה הוא ג.ר.ש בעוד שהפועל המתאר את מעשהו של אברהם הוא ש.ל.ח. כאשר אוזלים המים מן הכד, משליכה הגר את ישמעאל תחת שיח, ובניגוד למצופה מאם דאגנית, להיות צמודה לבנה בשעת מצוקה, היא מתרחקת מהמקום  בנימוק שאין היא רוצה לראות במותו.

"כמטחווי קשת" זהו ביטוי יחידאי, אשר איננו מופיע יותר בתנ"ך. הפרוש המקובל, ומשמש גם בעברית של ימינו: המרחק אליו יגיע חץ הנורה מן הקשת. בהמשך מסופר כי ישמעאל היה "רובה קשת", וזהו, אם כן, רמז מטרים, הרומז לנו על המשך העלילה.   כמו בבראשית פרק ט"ז, גם כאן מתגלה מלאך אלוהים להגר ומבטיח לה כי אלוהים שמע את קולו של ישמעאל. הוא מבקש ממנה להתאחד איתו מחדש ומבטיח כי ישמעאל יהיה לגוי גדול, ממש כמו ההבטחות לאברהם.  גם כאן, מגלה הגר מעין מים, שהימצאותו היא כמובן נס אלוהי, משקה את הנער וחיי שניהם ניצלים. הסיפור מסתיים בכך שהגר "חוזרת למקורות" ומשיאה לישמעאל אישה מצריה.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות