כל שושנה / זלדה – סיכום

כל שושנה / זלדה – סיכום

 מתוך: סיכומים לבגרות בספרות – פרק שירה

 

רקע

זלדה הייתה משוררת וצייר ישראלית שגדלה והתחנכה בבית חרדי, והייתה בין השאר בת דודתו של הרבי מילובביץ'. רק בגיל 52 התפרסם קובץ שיריה הראשון. בניגוד לבני דורה זלדה כתבה בלשון חופשית, ללא משקל או חריזה. מפורסמים מאוד שיריה "לכל איש יש שם" ששרה חווה אלברשטיין ו"שני יסודות". השיר "כל שושנה" עוסק בנושא אוניברסאלי – השאיפה לשלום עולמי בלתי מושג.

הסבר בתי השיר

בית א': "כל שושנה" נפתח במשפט אחד בלבד המחולק על-פני שלוש שורות, ולפיו כל פרח שושנה הנו מקרה בודד ומבודד (אי) של שלום כלל עולמי ונצחי.

בית ב': משפט אחד המחולק על-פני שלוש שורות, לפיו בכל שושנה מתגוררת ציפור הסגורה בתוך השושנה ששומרת עליה (כמו אבן הספיר), ושמה "וכיתתו" – אלוזיה לישעיהו פרק ב' 4, שם מבטיח הנביא ישעיהו שבאחרית הימים יבוא שלום עולמי.

בית ג': שונה מאוד משני הבתים הראשונים במבנה ובתוכן ובנוי בעיקר מגלישות רבות ומשורות בנות מילה או שתי מילים. נדמה כאילו אור השושנה, הריח שלה (ניחוחה), השקט של העלים שלה – נדמה כאילו השלום קרוב מאוד, אבל בשביל להגיע לאותו אי של שלום יש לקחת סירה ולחצות ים של אש. המשפט האחרון הופך את התקווה הנבנית לאורך השיר ומגדיש את חוסר היכולת להגיע לאותו שלום נצחי.

מבנה ודרכי עיצוב

מבנה השיר: השיר "כל שושנה" בנוי שלושה משפטים בלבד, על פני שלושה בתים שונים. ללא חריזה, משקל אחיד או מבנה אחיד בין הבתים.

גלישה: הגלישות הרבות בבית השלישי נותנות תחושה של התקרבות מהירה לאותו שלום נצחי, עד השורה המסיימת את השיר ובולמת את ההתקרבות הזאת במציאות בלתי אפשרית.

חזרות (רפיטציות): "כל שושנה", "השלום", "כה קרוב".

אלוזיה: "וכתתו" – "וכיתתו חרבותם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות–לא-יישא גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, 4).

מטאפורה: "ים האש" – דבר שלא ניתן לגשר עליו, שלא ניתן לעבור אותו

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות