סיכום בתנ"ך: מקור החוק, מטרתו והיקפו
מתוך: סיכומים בתנ”ך לבגרות –חוק וחברה במקרא
המקורות העוסקים במקור החוק המקראי, מטרתו והיקפו הם שמות, כ' 1 – 14, ויקרא, י"ט 1 – 18, דברים, ו' 20 – 25
מעמד הר סיני: בשמות, י"ט נכרתת ברית בין אלוהים לעם ישראל, במעמד מיוחד, הנקרא "מעמד הר-סיני". בברית זו מתחייב עם ישראל להאמין ב – ה' בלבד, ואילו ה' מתחייב שעם ישראל יהיה לו ל"עם סגולה", כלומר עם מיוחד, שיהיה זכאי ליחס מיוחד, על כל המשתמע מכך. מכאן ואילך, כל התנ"ך הוא למעשה סיפור ההיסטוריה של שמירת הברית, ועוסק בשאלה האם העם שמר על הברית, או הפר אותה. בנוסף, זאת הסיבה מדוע נקרא הספר, על-ידי העולם כולו, "הברית הישנה", להבדילו מן "הברית החדשה", שהוא, ביחד עם התנ"ך, ספר היסוד של הנצרות.
צריך להבין כי בעולם העתיק, לשמירתה של ברית שנחתמה בין שני צדדים, וקיומה כלשונה, היה ערך עליון. הפרת הברית על-ידי אחד הצדדים גררה אחריה עונשים קשים. כל האסונות הגדולים שקרו לעם ישראל בתקופת המקרא מוסברים בכך שעם ישראל הפר את הברית שנכרתה במעמד הר-סיני.
ברית סיני איננה הברית הראשונה בתנ"ך. לפניה נכרתה ברית בין ה' לנח, כלומר עם כלל האנושות, ובה מבטיח ה' לא לגרום למבול נוסף. בהמשך סיפורי ספר בראשית כורת ה' ברית גם עם אבות האומה, אברהם יצחק ויעקב. השונה הוא שהפעם הברית נכרתת עם כל העם, ולא עם בודדים.
החל משחר האנושות מוכרים לנו שני סוגים של בריתות: האחד, ברית בין שני צדדים שווי כוחות. במקרה כזה מדובר בדרך כלל על אי-התקפה, או עזרה הדדית, והשני, ברית בין צד חזק לצד חלש. במקרה זה מבטיח הצד החלש נאמנות, ואילו הצד החזק מבטיח הגנה ותמיכה. ברית סיני היא כמובן ברית מן הסוג השני.
כאמור, בהצעת הברית (פס' 5 – 8) נדרש עם ישראל לשמור את תנאי הברית, שיפורטו בהמשך. בתמורה מתחייב ה' להפוך את עם ישראל לעם סגולה: עם שזוכה להגנה וליחס מיוחד מהאל. שמירה על החוקים תהפוך את העם ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש". (דרישה זו "קדושים תהיו" מופיעה גם בויקרא, י"ט 2)
על-פי סיומו של הפרק, משה עולה אל האלוהים, בראש הר סיני, ומקבל ממנו את עיקרי הברית, כפי שהם מופיעים בפרק כ': עשרת הדיברות.
סיכומים בנושא מקור החוק, מטרתו והיקפו: