סיכומים בתנ"ך: עלילות גלגמש

סיכומים בתנ"ך: עלילות גלגמש

מתוך: סיכומים בתנ”ך לבגרות – עלילות הראשית

סיפור המבול המסופוטמי – עלילות גלגמש

 הערה:  את סיפור המבול המסופוטמי (עלילות גלגמש) יש ללמוד בקריאה מודרכת, כלומר יש לדעת אותו ברמת התוכן. במהלך השעורים נקרא את הטקסט בכיתה. בחרתי שלא להכניס אותו לכאן מכיוון שהוא ארוך מאד, וקשה מאד להבינו ללא הסבר. נסתפק בסיכום הנקודות הדומות והשונות בין סיפור המבול המקראי לסיפור המבול המסופוטמי.

1. בשני הסיפורים, גם התנ"כי וגם עלילות גלגמש המבול הוא תוצאה של החלטת האל/אלים, אבל בתנ"ך ה' מחליט להביא את המבול בגלל חטאי האנושות, ואילו ב"עלילות גלגמש" (להלן, כדי לקצר, אכתוב רק ע"ג) ההחלטה היא שרירותית. באחת מגרסאות הסיפור האלים החליטו להביא את המבול כי בני האדם עשו הרבה רעש, והפריעו את מנוחתם!

2. בשני הסיפורים יש מי ששורד את המבול. נח – מכיוון שהיה צדיק. אותנפשתים – מכיוון שהיה בן חסותם של האלים.

3. בשני הסיפורים יש ניצולים נוספים. בתנ"ך – משפחתו של נח ובעלי החיים (כזכור, יש בסיפור המקראי שתי גרסאות למספר בעלי החיים שעולים לתיבה) בע"ג – ניצלים עבדים ובעלי מלאכה שעזרו בבניית הספינה וכן גם בעלי החיים.

4. שני הגיבורים נדרשים לבנות ספינה, כדי להינצל מהמבול. נח בנה ספינה "קטנה" (על מידותיה – ראה למעלה) יחסית לספינה שבנה אותנפשתים בעזרת חבריו.

5. בתנ"ך – ה' בכבודו ובעצמו סוגר את דלתות התיבה. בע"ג – עושה זאת אדם, המקבל שכר תמורת מעשהו.

6. בתנ"ך – התיבה חונה על הר אררט. בע"ג – על הר נציר.

7. בשני הסיפורים הגיבורים משלחים עופות לראות אם ירדו המים. נח שולח את העורב, ולאחר מכן את היונה. בע"ג נשלחים יונה סנונית ועורב, וזה האחרון הוא "המבשר" כי ירדו המים.

8. שני הגיבורים מקריבים קורבנות לאחר היציאה מהתיבה/ספינה. ה' רק מריח. בע"ג – האלים רעבים ואוכלים מהקרבן.

9. נח זוכה לברכות ה'. אותנפשתים הופך להיות אל בן אלמוות.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות