סיכום בתנ"ך: יחזקאל, ל"א 1: גן העדן

סיכום בתנ"ך: יחזקאל, ל"א 1 – 11: גן העדן

מתוך: סיכומים בתנ”ך לבגרות – עלילות הראשית

 בנוסף לבראשית ב' – ג', מופיע סיפור גן העדן בתנ"ך בהרחבה ביחזקאל כ"ח וכן גם בפרק ל"א,  ונרמז במקומות אחרים. בין המקורות השונים יש נקודות דמיון ושוני, ועל כן סביר להניח שהיו בעם ישראל מסורות שונות העוסקות בגן העדן, חלקן שאובות או מושפעות ממיתוסים של העמים השכנים.

הנביא יחזקאל מביא בנבואותיו שני משלים העוסקים בגן העדן, ובעצים מיוחדים הצומחים בו, כאשר הנמשל בשני המשלים הם מלכי צור (פרק כ"ח) ואשור, או מצרים (ל"א).

בפרק ל"א פונה הנביא אל פרעה, מלך מצרים, בשאלה רטורית: "אל מי דמית בגדלך"? זוהי כמובן מעין נזיפה במלך מצרים שהתנהגותו אינה נושאת חן בעיני ה'. כדי להסביר לו את חטאו, ולהדגים מה יהיה בסופו, הנביא מספר למלך מצרים על גורלו של מלך אשור. הוא מדמה את מלך אשור לעץ ארז אשר גדל ב"גן אלוהים". ענפיו עבותים וחזקים ושורשיו נמצאים במקום של מים רבים. הכתוב הולך ומתאר את יופיו של העץ ואת חוסנו. כל ציפורי הגן בחרו לקנן בין ענפיו, חיות השדה העדיפו את צילו, (רמז, אולי לממלכות שחתמו איתו חוזי כניעה, כמו הושע מלך ישראל, למשל) בקיצור כליל השלמות. יופיו של העץ גורם לעצים האחרים לקנא בו: "ויקנאוהו כל עצי עדן" ואפילו האל מרוצה ממעשה ידיו ביצירתו את העץ. אבל עד מהרה מלך אשור חורג בהתנהגותו מן הגבולות שקבע לו האל. הוא מתייהר ומתחיל לחשוב את עצמו לאלוהים. עונשו של העץ יהיה סילוק מן הגן. (יש אומרים כי זהו עונש של מידה כנגד מידה על שיטת ההגליות ההמוניות שממלכת אשור פיתחה ושכללה). מלך מצרים צריך להבין אפוא, כי גורלה של מצרים יהיה בדיוק כגורלה של אשור.

סיפור המסגרת (הנמשל על מלך אשור ומלך מצרים) אינו מענייננו. החשוב לנו, במסגרת הנושא הנלמד הוא נקודות הדמיון והשוני בתיאורו של יחזקאל את גן העדן.

בספר בראשית אלוהים מטייל בגן, שהשמירה עליו הוטלה על האדם. גם כאן נקרא הגן "גן אלוהים".

בשני המקורות גן העדן נמצא במקום משופע במים, אך בעוד שהסיפור בבראשית מתיימר לתאר את מיקומו הגיאוגרפי של הגן (ראה ההסבר למעלה בכותר: נהרות גן עדן) יחזקאל איננו מזכיר את מיקומו.

בשני המקורות יש התייחסות ליפים של העצים. "כל עץ נחמד למראה" בסיפור בספר בראשית, ואילו

הארז, על-פי תיאורו של יחזקאל, עולה ביופיו על כל העצים בגן העדן, והם מקנאים בו על כך.

שני העצים הנזכרים בשמם בסיפור בבראשית "עץ הדעת טוב ורע" ו"עץ החיים" חסרים כאן, זאת כמובן מפני שאין להם במשל כל תפקיד ספרותי.

ולבסוף, שני הסיפורים מסתיימים בגירוש גיבוריהם מגן העדן.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות