המקורות ההיסטוריים של החשיבה הסוציולוגית

מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: המקורות ההיסטוריים של החשיבה הסוציולוגית

מתוך:מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים

סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)

המקורות ההיסטוריים של החשיבה הסוציולוגית

  • מקורות: המחשבה הסוציולוגית היא תולדה של "מהפכת המודרניזציה", ותגובה כלפיה. החשיבה הסוציולוגית אינה רק משקפת את המודרניזציה אלא מתחבטת בבעיותיה.
  • המודרניזציה היא שם כולל לשורה של תהליכים שהתרחשו בין המאה ה 16 וה 19, בתחומי הכלכלה, החברה הפוליטיקה והתרבות ונכללים תחת השם הכולל של מודרניזם.
  • נתיבים: מהפכה זו מתחולל בראש ובראשונה באירופה הצפון מערבית, ובעיקר בגרמניה, צרפת ואנגליה, והיא מתחוללת באופנים ובקצבים שונים.
  • מסורות: הנתיבים השונים של מודרניזציה יוצרים גם מסורות שונות של תיאוריה סוציולוגית. גרמניה – מקס ובר, צרפת – אמיל דורקהיים, אנגליה – קרל מרקס. אך כמובן גם צירופים שונים.
  • תרבות: הגישה התרבותית המייצגת את המודרניזציה היא "הנאורות" Enlightenment – ותחילת הליברליזם של המאות ה 17 וה 18, שהדגישו את האינדיבידואל ותפסו את החברה כתוצר של "אמנה" (חוזה). בנוסף, המאה ה 19 – שבה נוצרה הסוציולוגיה היא המאה של ה"אבולוציה" (1858 מוצא המינים) וגם של ה"רומנטיקה", שהם במידה מסוימת תגובות נגד לנאורות.
  • שלוש גישות האידיאולוגיות שבקרבן צמחה הסוציולוגיה:

נקודת המוצא ההיסטורית של התפתחות מדעי החברה היא התפתחות המודרניזציה במאה ה17, בעיקר בצפון מערב אירופה ואז גם בצפון אמריקה. תהליכי המודרניזציה ערערו את הסדר הקודם, שהיה מקובל תחת שמות כמו "המשטר הישן", "החברה הפיאודלית", "ימי הביניים" – שמות שונים ולא מדויקים שניתנו למערכות החברתיות, המשטריות שהתקיימו באירופה לפחות מהמאה ה 6-7 לספירה ועד המאה ה 16. החל מהמאה ה 15-16 מתרחשות תמורות גדולות באירופה של החיים התרבותיים, הפוליטיים והחברתיים, זהו מכלול של שינויים שניתן לקרוא לו מהפיכת המודרניזציה. הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה נוצרות כדיסציפלינות מדעיות (אך עדיין לא אקדמיות), כחלק מתהליך כולל של המהפכה המדעית בתחומים שונים (פיזיקה, ביולוגיה וכו'..), וזאת בעקבות הרצון להבין גם את החברה על בסיס אותן שיטות וצורות חשיבה מדעיות, שהופכות למקובלות באותה תקופה בלימוד של תחומים שונים. מדעי החברה נוצרים כניסיון למענה, נוכח האתגר של מהפיכת המודרניזציה מבחינת החיים החברתיים והפוליטיים. זוהי מהפיכה שפירקה את המשטר הישן, הביאה לשינויים מרחיקי לכת באופן ההתארגנות והפעילות של החיים החברתיים וזה היה דבר שהיה לא מובן ונתפס כמאיים – כי לא ברור איך החברה החדשה, שכעת נוצרה, יכולה להתקיים עם ערכים והנחות חדשות כמו: תחרותיות, פלורליזם, דינאמיקה של שינוי – רכיבים שנראים כהיפוכו של הסדר החברתי שהיה קיים עד אז. והסוציולוגיה באה כדי לתת מענה כיצד חברה כזו יכולה להתקיים?

מעניין לראות שבמקומות העיקריים בהן מתרחשים תהליכי המודרניזציה (אנגליה, גרמניה וצרפת), נוצרות חברות חדשות, המושפעות מהלך הרוח והתרבות השונה של כל אחד מהמקומות. ולכן, זהו לא מקרה ששלושת הדמויות המובילות בסוציולוגיה באותה תקופה, בלטו כל אחת ממדינה אחרת (מרקס, דורקהיים וובר).

באותה תקופה, בחשיבה החברתית, בפעם הראשונה, יש דגש חזק על האינדיבידואל. כלומר, החברה נחשבת כאוסף של יחידים שמתחברים ביניהם מתוך איזשהו רצון ועל בסיס איזושהי תוכנית. התיאוריות הליברליות הללו מניחות בבסיסן שבני האדם היחידים הם במרכז (לעומת יחס לסדר החברתי הנתון כאל חלק מהקוסמוס ומהמצב הטבעי). הנאורות והליברליזם מהבחינה הזו מציעים מהפיכה עצומה, במעמידה את האינדיבידואל במרכז ובאופן כזה גם מאתגרת את החשיבה החברתית. החשיבה הסוציולוגית היא באיזשהו מובן תגובת נגד לתפיסה הליברלית ושל הנאורות, שמקדשת את הליברלים, כאשר הסוציולוגיה שואלת איך האינדיבידואלים יכולים להתקיים יחד? וטוענת כי האינדיבידואלים לא קיימים ללא החברה, כלומר החברה היא שמייצרת את התפיסה הליברלית. הסוציולוגיה מטרתה להבין את האינדיבידואליזם כתוצר של הסדר החברתי החדש, ולא כהנחה שלו.

במאה ה 19 ישנם תהליכי ריאקציה מנוגדים לנאורות ולאינדיבידואליזם התועלתני הזה, אשר הסוציולוגיה משתלבת בהם. זוהי תגובת נגד של הלך הרוח הישן שלא מוכן לקבל את התפיסה המודרנית והנאורה של האדם כיצור אטומי, נפרד, תועלתני, נהנתני וכדומה.. יש חיפוש מחודש אחר קהילה, רוחניות, שיתופיות, חיבור לטבע, לרגשות, למשמעות וכדומה – שהמודרניות מאיימת עליהן. הריאקציה הזו מופיעה בכל מיני צורות תרבויות ופוליטיות ומקבלת את השם של הזרמים הרומנטיים – מאופיינים בנוסטלגיה לאובדן שכרוך בתהליכי המודרניזציה, השואפים להחזיר את המרכיבים הללו לחברה. לרומנטיקה יש השלכות פוליטיות קשות, אך היא כן צדקה בדבר אחד – בהחזרת המימד ההיסטורי לחשיבה החברתית – זוהי ההיסטוריה אשר יצרה ועיצבה את החברה ואת הפריטים בה (אחת הביקורות על החשיבה המודרנית, שהיא מבטלת את ההיסטוריה החברתית הכללית, מתוך ההתייחסות לכל אינדיבידואל בפני עצמו בלבד).

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: